פודיניג במקום של המח

ארעי, בן חלוף.  מערכת היחסים שלה ושלי  החלה לפני כעשור בחדר בשרון. "את ארעית בחיים שלי" הוא אמר לי ולאחר מכן היה צריך להסביר לי את פירושה. זו הייתה אחת מהמילים הרבות שהוא לימד אותי בקשר שלנו. דה זה וו לשמונה שנים אחרי, גבר עם אותו השם, אומר לי אותו הדבר בדיוק, "את ארעית". חוץ מהשם, הם שניהם חולקים את הרצון שלי להקים איתם חיים משותפים בעוד שניהם לא רוצים אותי בחייהם. מילים רבות שנאמרו בקשר הזה עיצבו לי את התפיסה העצמית והזוגית, וכנראה שזו אחת מהן. גם אם הוא לא התכוון לחלק מהדברים הנוראים שהוא אמר שם, לכך שאני ארעית בחיים שלו הוא התכוון, ואני בתור ילדה מאוהבת נכנסתי איתו למערכת יחסים כשהוא מזכיר לי את העובדה הזו. אני מאמינה שגם אם הניסוח היה קצת פוגעני הכוונה הייתה שם. כלומר, אני באמת לא מספיק טובה בשבילו ובאמת שזו לא אשמתי שהוא לא יכול לאהוב אותי זה  האופי שלי ובאמת איבדתי אותו ברגע שהוא הבין שנוא יכול לעשות לי הכל מבלי שאני אלך, והוא באמת לא רצה לבזבז את הרגילה שלו עלי. יש אולי משפט אחד שהוא אמר באמת כדי להעליב, השאר, לצערי, היו כנים לחלוטין. ארעית. מספיק כדי לחלוף. כבר הפסקתי מזמן לנסות שזו לא תהיה טראומה. אני חושבת על שניהם, שדחו אותי באופן בוטה כל כך, על שלישי שבכלל לא רצה להיכנס לזה ועל ריבעי שליבו היה במקום הנכון אבל שמונה חודשים אחרי המיניות שהייתה בנינו לא הספיקה לו. הטראומה היא לא רק הקושי שיש לי בלהזדיין או אפילו להתנשק, היא בקושי שיש לי להאמין שאני שווה את זה, שאני אהיבה. שמישהו מלטף אותי בגב בעדינות ואני מתחילה לבכות ושהמחשבה שיש שם גבר שיכול לאהוב אותי היא קשה כל כך. זה לפנטז על גבר שמחבק אותי בלילה ומהר מאוד להרגיש שמי בכלל ירצה לחבק אותי בלילה ואולי בכלל הגבר הלא קיים הזה לא רוצה להתחבק בלילה ולמה שהוא ירצה להתחבק איתי אם הוא לא זיין אותי שעתיים לפני וגמר אורגזמה מהאגדות. זה לפנטז על מין ומהר מאוד להיזכר שאני לא זיון טוב, שאני לא יודעת להתנשק או למצוץ ושאני חושבת במנוחים של "לעשות אהבה" ו"להיות בתוכי" וכמה שזה לא סקסי. למה שהוא ירצה להיות איתי כשאני לא יודעת את כל הבסיס במערכות יחסים? הטראומה היא לא להצליח לפנטז בלי לפרוץ בבכי כי אני לא שווה את זה במיוחד בלי אורגזמה מטורפת. זה לא להצליח לפנטז כי אני לא שווה את זה, כי אני רק מספיק, כי אני ארעית, כי זו באמת לא אשמתי שאי אפשר לאהוב אותי זה פשוט האופי שלי, ומערכת יחסים איתי לא יכולה להתקיים בלי סקס, כאב או השפלה אבל האמת שגם הם לא פיצו על שאר הדברים. זו ההבנה שאני לא אהיבה. דווקא בגלל שהרקע שלי עם אהבה הוא מורכב מההתחלה והיו כל כך הרבה אנשים בדרך שבחרו לא לאהוב אותי, זה נהיה טראומה איתו. אולי בגלל שזו המערכת היחסים הראשונה שלי שכללה מיניות, אפילו עוד לפני שהייתה לי מיניות עם עצמי, ואולי בגלל שלרגע זה הרגיש שאפשר לאהוב אותי, הפגיעה שלו הייתה המשמעותית ביותר. אני לא חפה מחסורנות או מטעויות ולעולם לא חשבתי שאני מושלמת, ועדין אני מקווה שיום אחד יהיה מישהו שיגרום לי להרגיש אהיבה, שיחשוב שאני שווה אהבה למרות שזו אני ושאני לא יודעת להתנשק, למצוץ או להזדיין, ושאני בכלל רוצה לעשות אהבה.