פודיניג במקום של המח

אני לא יודעת מה לכתוב פה יותר. אני רוצה לכתוב פה כדי להרגיש בודדה פחות, גם אם רק לרגע גם אם זו פיקציה אבל שום דבר לא מתאים יותר. אולי המילים היפות של הנשים שאני עוקבת אחריהן גורמות לשלי להיות עלובות יותר ממה שהן גם ככה מרגישות או שמה החיים שלי מרגישים עלובים קצת יותר. אולי המרחק בין השימוש שלי בפלטפורמה לבין השימוש שלו בה, וזה שהוא מצא כאן אהבה, גם נהיה קצת פתאטי מידי. חבר ציין בפני לאחרונה כי לכולם יש קשיים ואני פשוט חושפת את שלי על ההתחלה. אני מנסה לשדר לעולם שאני רוצה מערכת יחסים בריאה. אני משתדלת להפסיק להגיד לעצמי שאני לא אהיבה ובימים האלה שאני מרגישה כמו כלום, אפס, כישלון, כמו הבן אדם הכי לא אהיב על פני האדמות אני מנסה לחיות ביחד עם התחושות האלה והרצון לאהוב את עצמי. לתת להם פשוט להתערבב לבליל משונה של שמן ומים. לחיות שם נמוך ביחד עם הרצון לאהבה עצמית. ההפסקה שקיבלתי מהחיים נגמרת שבוע הבא ואני מבינה כי האושר שלי תלוי רק בי. הוא תלוי רק בי אבל מרגיש קשה כל כך ורחוק כל כך. אותו החבר אמר לי גם לאחרונה שאהבה לא פותרת הכל. אני מאמינה שאהבה אמתית פותרת הכל, אהבה אמתית מייצרת תקשורת טובה, אכפתיות ורצון שלהאדם שמולך יהיה טוב, טוב אמיתי. חברה מתחתנת ביום שישי ואני מתחננת ללבוש שמלה אדומה ארוכה וחשופת כתפיים שקניתי לחתונה של אחותי. תמיד חלמתי לקנות שמלת אדומה ארוכה כזו, כמו של נסיכות, ואחרי התלבטויות ארוכות בחרתי בסוף בשמלה בצבע אדום בוהק למרות שכולם אמרו לי שהיא יותר מידי. קניתי אותה כשעוד ראו לי את הצלעות. מדדתי אותה בשישי והיא קצת לוחצת אבל לא נורא, בשבוע אוכל לרדת שני קילו, בלי בעיה בכלל, התרגלתי לא לאכול. 52. כמו החתול של שרדינגר אני גם כוסית וגם לא, ובכלל התשובה להכל בעולם היא 42. הבנתי בדרך הקשה שעדיף להיות בריאה ולא רזה אבל לפעמים בא לי פשוט להעילם לגמרי.  "בא לי" משתמשת לגחמות ו"אני רוצה" לרצונות. בא לי שתקחי לי את הלב ותשמרי בכיס, בא לי שמישהו יום יתעורר ויגלה שהוא מחזיק את הפרח הכי יפה שהוא אי פעם ראה. זה, זה השיר הכי רומנטי בשבילי אולי כי אני לא מאמינה שאראה מולי אדם שרואה את הפרח הכי יפה. ואולי, אולי גם זה קשור עליו, לקחתי את התפיסה הפואטית הזו שלו ושיניתי קצת את האדרת אבל זו אותה הגברת. מי אני? האם אני צלע מצלעו? האם אני סך האירועים שחוויתי? האם אזכה לאהוב לפני שאמות? בארבעה באוגסוט שנה שעברה הוא התקשר עלי ובין הדברים שנאמרו שם שהוא חושב ש"אם לא תמותי אז אני מאמין שתמצאי אהבה". אולי זו נבואה שמגשימה את עצמה, או החרדת מוות שלי שאופפת אותי חזק כל כך, כמו ענן גשם שעוקב אחרי חמור, לפעמים אני חושבת שאני אמורה למות מוקדם. אבל המשפט הזה ההתניה האכזרית כל כך בין הפחדים הכי גודלים שלי, למות ולא להרגיש אהבה. אני רוצה להרגיש יפה, אני רוצה להרגיש חכמה, אני רוצה להרגיש נאהבת וכן, אני רוצה להרגיש שנעים לי בגוף. אתם כולכם אוהבים את זה כל כך, מגיעים לאתר של סוטים כדי למצוא מערכת יחסים שתענה להם על הצרכים המיניים שלכם. ולי? לי זו רק אגדה אורבנית. כמה מכם יצלחו לא להזדיין עשר שנים ולא להשתגע? כמה מכם יצליחו לא לגמור לעולם? איך החיים שלכם יראו בלי מגע, סקס ואורגזמה? איפה הגבר האחד שיתסכל עלי כיאלו אני הפרח הכי יפה?