בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פודיניג במקום של המח

זאת שעתי היפה ביותר
לפני שבוע. 16 בדצמבר 2024 בשעה 16:54

החרדה לאט לאט עולה. אולי אלו בשורותר עות שקיבלתי היום או פשוט הטיסה לחול של ההורים שלי בהמשך השבוע. זה תמיד מתחיל מבחילה. בחילה ואז חרדה. אני לא יודעת איך לתאר את הרגש הזה חוץ מחרדה. העיקר בתחילת השבוע חשבתי על לעבור לגור לבד. ההורים שלי טסים לשבועיים ואני שוב פעם מאבדת את זה. לא שוב. אני מרגישה לבד כל כך. אני מפחדת נורא וזה מרגיש גדול עלי. איך אני אמורה לעשות את זה כשאני לבד? כשאף אחד לא פה להחזיק לי את היד?

Crimson raven​(שולט) - את לא צריכה שיחזיקו לך את היד.
את יכולה לנצח הכל לבד שולח חיבוק, היד שאת צריכה תגיע בזמן ובמקום הנכון לך אבל תזכרי שאת יכולה הכל לבד, את ילדה גדולה וחזקה
לפני שבוע
הקיבוצניקינקית​(נשלטת)חשבון מאומת - חרדה זו תחושה ממש מחורבנת. משהו שקשה להסביר למי שלא חווה אותה. ועדיין - תנסי להזכיר לעצמך שזו רק תחושה. עם כמה שהיא נוראית - מעבר לתחושה עצמה - לא יכול לקרות לך מזה שום דבר. וכמו שהיא מגיעה - היא גם תמיד הולכת.
לפני שבוע

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י