כמעט פספסתי ואז קלטתי שהיום יש לי כלובולדת (זה נשמע ממש רע שאומרים או כותבים את זה ככה).
בדיוק שנה מאז שנירשמתי (בחופזה!!) לאתר הנכבד, בלי לכתוב כמעט דבר בפרופיל ( כאילו שהיום הוא שופע, אבל לפחות כבר הפצעתי עם בלוג וזה), בעצם רק כדי שאוכל לשלוח הודעה למישהו שעקבתי אחריו כ'לא רשומה' ורק אח"כ קלטתי שממילא לא אוכל לשלוח לו כלום כי שנינו לא מנויים...
לאדיוט ההוא (אל תכעס, אתה באמת די אדיוט) הצלחתי להעביר את המסר שרציתי ואפילו נפגשנו פעם אחת לא מוצלחת, אבל הוא תמיד ייזכר לטובה כזה שבזכותו עשיתי את הצעד.
זה יישמע מפגר וסביר שבצדק, אבל השנה הזו באמת עשתה מהפכה בחיי.
נכון, היא כללה המון סקס משוגע (יותר ופחות), יחסים (כאלו ואחרים) ובעיקר בסופו של דבר אהבה אחת גדולה, אבל היא מסמנת עבורי משהו חשוב מכל אלו.
את הבחירה שלי בעצמי.
כן, זו נשמעת קלישאה רוחניקית כזו, בטח לא מהמשפטים שאני נוהגת להוציא מהפה, אבל זו האמת.
להירשם לכלוב היה לראות את עצמי ואת הצרכים שלי. להבין שאם רע אז אפשר לחפש שיהיה (יותר) טוב.
אפשר לצאת לטיול בעקבות התשוקה והאושר. אפשר גם **לא** למצוא את כל מה שמחפשים, אבל להבין שיש פה דרך, ווואללה (זה נשמע טוב יותר בעפ), בסוף חלקי הפאזל יימצאו.
אז אני קצת גאה בעצמי ושמחה על כל מה שעברתי בשנה האחרונה.
לא מצטערת על כלום, ובעיקר מבינה שמגיע לי.
תכף בוכה מרגשנות היתר הזו (לא באמת),
אז אסיים בזאת.
אה, ותמונה :)
**כבר לא
