וגמרת שלוש פעמים.
בדיוק כמו שאמרתי לך שיקרה.
😈😈😈
וגמרת שלוש פעמים.
בדיוק כמו שאמרתי לך שיקרה.
😈😈😈
הכרתי את אהבת חיי לפני חמש עשרה שנים פחות שבועיים. היה דבר אחד שגרם לי לרצות להיות עם האישה הזאת לנצח. כל פעם שרבנו, מצאנו מה מפריע, סילקנו אותו ונהינו יותר קרובים.
ורבנו
הרבה
מאוד.
האכלנו זה את זה חרא בכמויות שלא ניתן לדמיין. כמות הסבל והייסורים שהאישה המקסימה הזאת עברה בגללי היא בלתי נתפסת. אני לא מצליח להבין איך ולמה, אבל אנחנו עדיין ביחד.
למדנו לאהוב. זה לא היה קל. אבל מהאהבה הזאת צמחו הרבה אהבות אחרות. למדתי לאהוב יותר את החברים ואת המשפחה. למדתי להיקשר לא.נשים.
לפני עשור נולד בני הבכור. מהרגע שנולד, מיום ליום, צמחה בתוכי אהבה שלא הכרתי. מעולם לא חוויתי דבר כזה. אהבה גדולה בסדרי גודל מכל מה שחוויתי אי פעם. האהבה הזאת גלשה החוצה. גיליתי שאני מסוגל לאהוב הרבה יותר ממה שחשבתי. לא רק את בני, אלה בכלל. במיוחד את אשתי, אהבת חיי. פשוט מצאתי מאגרי אהבה בתוכי שלא הכרתי.
אנחנו נשואים באושר. זה לא אומר שתמיד היה קל. הלכנו לאיבוד לא מעט. במשך שנים חשבנו שאנחנו חיים ביחד. אבל התקיימנו מקבילים זה לזה. אפילו לא שמנו לב שהלכנו לאיבוד עד שיום אחד במקרה מצאנו זה את זה שוב. התאהבנו מחדש ועוד מאגר נמצא.
לאחרונה נכנסה אהבה חדשה לחיי. היא מקסימה ונהדרת, סקסית ומדהימה. ככל שאני אוהב אותה יותר, אני מוצא עוד אהבה בתוכי. אני אוהב את אשתי יותר. רוצה אותה יותר. נמשך אליה יותר. מאוהב בה יותר.
ובכלל עוד לא דיברתי על אהבה עצמית...
קודם כל חשוב לי להבהיר שאני מודע לכך שיש אנשים שמונוגמיה עובדת עבורם. אם אתם חלק מהאנשים האלה אז אני שמח שמצאתם משהו שעובד עבורכם. אין לי עניין לנסות לשכנע אף אחד, אלה רק להסביר למה זה לא עובד בשבילי.
ההנחה הראשונה שלי היא שלכל אחד ואחת מאיתנו יש כל מיני צרכים ורצונות שיש לספק על מנת שיהיו מאושרים. נלך על דוגמה קלה ושכיחה - כמות הסקס. יש רף מינימום שמתחתיו רמת האושר נפגעת וגם רף מקסימום.
ההנחה השנייה שלי היא שבזוגיות כל אחד ואחת מאיתנו רוצים שהצד השני יהיה מאושר ומסופק ככל הניתן. אני מקווה שההנחה הזאת מובנת מאליה.
ההנחה השלישית היא שבמונוגמיה יש סט של צרכים ורצונות שבהם בן או בת הזוג מקבלים בלעדיות על מימושם. סקס הוא אחד הבולטים והמוסכמים ביניהם.
אבל מה עושים כשצד אחד רוצה יותר סקס והשני פחות?
אפשרות ראשונה היא להיפגש באמצע. זה מצב שכולם מפסידים בו. צד אחד לא מקבל מספיק והשני נותן יותר ממה שנוח לו.
אפשרות שניה היא שצד אחד מרצה את הצד השני. לפחות צד אחד אמור להיות מאושר כאן. הבעיה היא שזה לא באמת עובד ככה. הצד המרצה לא באמת יכול להצליח למלא את כל הצרכים והרצונות של הצד השני. מדובר לא רק על סקס. אנשים הם מורכבים בהרבה מזה.
אם הזוגיות היא טובה והצד השני רואה שזה לא באמת עושה לצד המרצה טוב, אז גם הוא לא יהיה מאושר לאורך זמן.
אפשרות שלישית היא לקבל את זה שהצד השני לא תהיה מאושרת ומסופקת ככל הניתן, אלה קצת פחות. זה לא שבן או בת הזוג ואושרם לא חשובים. פשוט החיים מורכבים. שום דבר לא פשוט. כל אחד עושה הקרבות. לצערנו זה המצב.
לצערי רוב הזוגות בוחרים בסוף באופציה הזאת.
מחוץ לעולם במונוגמי יש מגוון של פתרונות אחרים שמבוססים על החלשת או ביטול הדרישה לבלעדיות בתחומים מסויימים. אבל הבטחתי להסביר למה החלטתי שמונוגמיה היא לא בשבילי. על הפתרונות שמצאתי לעצמי אספר אולי בהזדמנות אחרת.
בתחילת דרכי כשולט לא פעם עלה לי השתן לראש. עשיתי שטויות שרובן במזל נגמרו טוב. אני יודע, בתור שולט אני אמור להיות דומיננטי באופן מולד. זה אמור לזרום ממני בטבעיות ולהתבטא בכל תחום בחיי. יכול להיות שזה ככה. אבל גם אם זה כך, זה לא באמת קשור.
אני זוכר שבתור שולט מתחיל חשבתי שכל הנשים האלה עושות מה שאני מצווה עליהן בגלל שיש בי משהו מיוחד. אפילו האמנתי שבאופן כללי אנשים נהנים לעשות מה שאני רוצה. פספסתי לגמרי את הנקודה שהנשים האלה *ממש רוצות* להתמסר ולעשות מה שמבקשים מהן. זה ממש לא קשור אליי.
עם הזמן למדתי שמה שהופך אותך לשולט זה לא זה שאתה דומיננטי ויודע לגרום לנשים לעשות כרצונך. זה משהו שמגיע איתן. מה שהופך אותך לשולט זה היכולת לגרום להן להרגיש בנוח להתמסר לך. לתת להן את המסגרת שבה הן ירגישו בטוחות להיות מי שהן. שילוב של עוצמה ורכות.
אחד הדברים שלקח לי הרבה זמן לראות זה את הסימטריה בין השולט לנשלטת. שולט טוב יודע להתמסר לנשלטת שלו באופן מוחלט. הוא יודע להעריך את כל מה שהיא עושה בשבילו, להבין את הקשיים ולהיות בשבילה שם כשהיא צריכה אותו במיוחד הוא אף פעם לא נותן לעצמו הנחות או מעגל פינות. בדיוק כמו שהואלא אמור לתת הנחות לנשלטת שלו אלה לקחת אותה עד הקצה.
לקחת את הסיטואציה עד הקצה.
לקחת את מערכת היחסים עד הקצה.
לקחת את עצמו עד הקצה.
כי אם אתה לא על הקצה, אז איזה מין בדסמ זה בכלל?
זאת היתה הפעם הראשונה שביקשת שאכאיב לך. שכבנו זה לצד זה. קרובים. צמודים. הכי קרובים. בתוכך.
הכאבתי לך.
לרוב אני אוהב להכאיב לך. אני סדיסט. אני נהנה מהסבל שלך. הפעם זה היה משהו אחר. זה היה שלך. אני הייתי שם איתך. בשבילך.
אני סדיסט. אני יכול להכאיב לך ועדיין להישאר שם איתך. אוהב. מחבק. מכיל. עוטף.
שאלתי אם את צריכה עוד. אמרת שכן.
הכאבתי לך. ואז יותר. ואז עוד. בכית.
כשהפסקת לבכות הכאבתי לך יותר. כדי לסחוט ממך את הדמעות.
הרגליים שלך החלו לפרפר. כמו כשאת גומרת. משהו יצא מתוכך.
אז הכאבתי לך עוד.
ועוד.
אמרת שאת מפחדת שלא יהיה לזה סוף. אמרתי לך שאני כאן איתך. הבטחתי לך שיש לזה סוף. שאני מחכה לך מהצד השני.
הכאבתי לך. בכית. רעדת. ליטפתי לך את הראש.
הייתי כל הזמן הזה לצידך. מלווה אותך. שומר אלייך. מקשיב לגוף שלך. בלי לדעת איפה את. בלי לדעת לאן הולכים.
אמרת שכואב לך בלב. הכאבתי לך עוד. שתוכלי להרגיש את זה. שתוכלי לתת לכאב ביטוי וצורה. שתוכלי לתת לו לצאת.
בסוף זה נגמר. הגענו לצד השני. נשכבתי עלייך. קרקעתי אותך. זיינתי אותך ואמרתי לך לגמור. שטפת את הכל החוצה.
אחריי זה הסתכלנו זה על זה. הרגשנו חיבור מטורף. מין היי שכזה. נקיים.
זאת היתה הפעם הראשונה שהגענו למקום שהוא כל מה שבדסמ יכול להיות.
חיבקתי אותך.
את הילדה הקטנה שלי.
אני אעטוף אותך כדי שתרגישי בטוחה,
אקשור אותך כדי שתוכלי לנוח.
אני אלטף לך את הראש
כדי להרגיע את המחשבות.
אכאיב לך כדי שתוכלי להרגיש.
אנשק אותך כדי שתרגישי שאני שלך
ואזיין לך את הצורה
כי זה הכי כיף שיש 💕💕💕
להסתכל עלייך
כשמשהו בתוכי נדלק.
לראות כמה את יפה.
לראות כמה צבעים יש בך.
להסתכל עלייך מקרוב,
כששום דבר לא מפריד ביננו.
מילים וצורות שחולפות לי בראש,
צלילים שנפתחים לעולם חדש,
והמבט שלך שחודר לתוכי.
יש משהו שאני מאוד אוהב בפיזיות. את המיידיות שלה. את התחושה. את מה שהיא יודעת לקפל בתוכה.
יש משהו מהפנט בשבילי בשליטה פיזית. את מה שהיא יודעת לעשות. את המקומות שהיא יכולה להוביל.
אבל מהי שליטה פיזית?
בשבילי שליטה פיזית מתבטאת במשפט אחד:
״הגוף הזה הוא שלך אדוני, לעשות בו כרצונך.״
איך מגיעים לשליטה פיזית?
קודם כל צריך לבנות אמון. הרבה אמון. שני אנשים עומדים זה מול זה. הם מתקרבים קצת. מחכים קצת. רואים שלא קרה שום דבר רע ואז מתקרבים עוד קצת.
אבל לפעמים זה לא בדיוק עובד. בשביל זה צריך לדעת לתקשר. לדעת להקשיב, להסביר, להתנצל, לבקש, להיות כן עם עצמך ועם מה שאתה רוצה. לדעת להעביר את זה לצד השני.
חשוב גם לדעת לסלוח. כי יהיו טעויות. יקרו גם דברים לא נעימים. אבל צריך להאמין במי שמולך ולתת לו הזדמנות שניה.
ככה לאט לאט ניבנים קירבה, אמון וחברות. התחושה שמי שמולך ראוי, שניתן לבטוח בו, שהוא לא ינצל לרעה את האמון שניתן בו ושהוא ידע להודות שהוא טועה.
כשמגיעים למקום הזה המשפט ״הגוף הזה הוא שלך אדוני, לעשות בו כרצונך״ נהיה טבעי, פשוט, בטוח.
זאת בשבילי שליטה פיזית. זה המקום אליו אני שואף להגיע.
בשיחה השבוע עם אחת הקוראות האהובות של הבלוג, עלה הנושא של הקשר בין סקס קינקי לבדסמ. מבחינתי מדובר בשני דברים שונים לחלוטין. הם אולי נראים דומה: קשירות, הצלפות, השפלות, פוט פטיש, גולדן שוורס וכד׳. אבל משהו במהות הוא מאוד שונה.
לדעתי סקס קינקי הוא סוג של תבלין, קישוט או שידרוג לסקס. הוא מיועד להוסיף עוד מימד של ריגוש לסקס, להעצים אותו או לגוון. שם הוא מתחיל ושם הוא נגמר.
אפשר לחשוב שבדסמ הוא פשוט כמו סקס קינקי אבל יותר. מצליפים יותר חזק. הולכים יותר רחוק. האלמנט של השליטה מקבל מימד משמעותי יותר. ייתכן שברמה הטכנית זה נכון, אבל בשבילי זה לא ההבדל.
גם עם האקטים בבדסמ ובסקס קינקי הם דומים עד זהים, התכלית היא שונה. בבדסמ אלו לא תוספות למשהו קיים. אלו כלים שיש להם תכלית אחרת. זה אולי ישמע שחוק וקיטשי, אבל המטרה היא ליצור את המרחב שבוא אפשר לצלול למעמקי הנפש ולטהר אותה.
להצליח להגיע למקום הזה עם אדם נוסף זה אושר טהור.
להרגיש גבר אחר
חודר אלייך כשאני בתוכך
להסתכל עליו מאותה הזוית שאת רואה אותו
להרגיש יחד איתך את התנועה שלו בתוכך
זה עשה לי תחושה של חיבור
זה ריגש אותי כל כך
זאת עוד דרך בשבילי לחוות אותך
ולאהוב אותך יותר