בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ריח של דם

עד שלא הצלפת באישה בזמן שבעלה גומר לאשתך בפה, כנראה שלא באמת היית בחיים
לפני 5 שנים. 30 במאי 2019 בשעה 0:16

הכלי מאפשר לנו לעשות את מה שהגוף לא יכול. אפשר ללכת ברגל לאילת, עדיף לקחת רכבת.

 

בנהיגה, הנהג לא "נוהג" ברכב, הוא מתאחד איתו, הם נהפכים לאחד. הרכב מאפשר להגיע למקומות שברגל לא נגיע.


השוט הוא המשך של היד. כמו שהמכה היא העצמה של הליטוף, כך השוט הוא העצמה של המכה. הוא מאפשר להמשיך מאיפה שהגוף כבר לא נותן.

 

הקשירה מאפשרת להחזיק את בת הזוג במקום ועדיין להישאר עם שתי ידיים פנויות.


אם הצעצוע נהפך לעיקר ולא לכלי, אם הצעצוע בה להחליף את מה שהאדם לא יכול, אז זה כל כך מכני ולא אמיתי וזה הופך את כל הסשן למשחק מפגר ולא חיובי.

 

אם הצעצוע הוא כלי, שבה להעצים את מה שכבר קיים, זה מאפשר לסשן להמשיך הלאה למקומות חדשים.

 

 

 

פורסם במקור ב-19.3.04


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י