שיחות

הרבה זמן לא דיברתי איתך סבא. הרבה יותר מידי זמן. מוצא את עצמי מתגעגע אלייך ויותר מכל מתגעגע למה שהיית.

הרבה דברים קרו לאחרונה סבא, נעמי שמר נפטרה, עוזי חיטמן נפטר, נתן יהונתן ולאחרונה אהוד מנור. ועצוב לי בגלל זה. כבר לא מעט זמן עצוב לי בגלל זה. עבורי הם כמוך, תמונה מעולם שהייתי רוצה להיות חלק ממנו.

עולם ברור סבא. כן, אני יודע שזאת בדיוק הנקודה שבה היית מסתכל עליי עם העיניים הכחולות הללו שלך ואומר לי שאין עולם ברור. וכן, אני יודע שאתה צודק סבא. אבל תסביר לי סבא איך זה שחיית את כל חייך מתוך הבנה ברורה של מה שאתה צריך לעשות? ואיך זה שאני, נכדך, שתמיד אמרת שהכי דומה לך, לא מוצא תשובות?

כל חייך שהכרתי היו עם סבתא. אותה ארוחת בוקר. אותו מרק, עוף מכובס, גזר ופירה לארוחת צהריים. אותה עוגה טורט פשוטה עם כוס קפה נמס של עלית. והיה לך טוב סבא. איך זה שאני טועם את מאכלי כל העולם, מת על אוכל יפני, נהנה מאוכל צרפתי, לועס בשקיקה פסטה לסוגיה, נהנה מצריבתו של האוכל ההודי והאינדונזי ואף פעם לא שבע?

איך זה שחיית עם אישה אחת במשך חמישים וחמש שנים ולא רצית אף אחת אחרת? ושנינו יודעים שסבתא היא הפולנייה המושלמת :). ובכל זאת. תמיד היית איתה ומעולם לא רצית אחרת. הסתכלת עליה במבט מעריץ, מכבד, אוהב. איך זה שאני נכדך, שתמיד אמרת שהכי דומה לך, לא שבע, היא צריכה להיות הכי יפה, היא צריכה להיות הכי חכמה היא צריכה להיות הכי מופרעת, היא צריכה להיות הכי קינקית ואני אף פעם לא שבע.

איך זה שהתמודדת מול הקשיים בזוגיות ויכולת להם? הרי סבתא לא אישה קלה, וכן, היא עדיין מתגעגעת ועדיין חושבת ועדיין מתאבלת. וכן, אנחנו דואגים לה ושומרים עליה. איך הצלחת? איך זה שאני נכדך, שתמיד אמרת שהכי דומה לך, רואה את הקושי ועובר הלאה?

אתה חושב שזה קשור לעובדה שאנחנו חיים בדור שונה?

אתה חושב שזה קשור לעובדה שלא נותרו לנו כמעט ערכים?

אתה חושב שזה קשור לעובדה שהדור שלי מכור לריגושים?

אני הרי יודע מה תגיד. תגיד שזה בידיים שלי. תגיד שרק אני אחליט ורק אני אשלם את המחיר. אני יודע סבא.

אני מתגעגע.