נתחיל מהסוף, לשם שינוי... זה לא קרה הרבה זמן, אבל ממש הרבה זמן, מספיק זמן שאני כבר לא זוכר... סקס, יומיים ברציפות, מרגיש כמו טיפש-עשרה שאיבד את בתוליו והוא נרגש כולו ורק רוצה לרוץ לספר לחבר'ה.
זה התחיל בשבת אחה"צ, שהילדים הלכו לפארק השכונתי. היא היתה בחדר, אני בסלון. אני הולך לבדוק לשלומה, חיבוק גדול וגם נשיקה, לא משהו מיוחד, שיגרתי כזה ואת מגיעה עוד נשיקה, עדינה אבל ארוכה, כזאת שמציתה את התשוקה, שנראה לא נעלמה לגמרי.
"אני רוצה לגמור", היא אומרת בצורה ברורה וזה מרגש אותי כלכך, שנראה לי שהזין שלי התחיל לנטוף כבר מאותה שניה. יד אחת נכנסת למכנסיים והשניה מתחת לחוצה וצובטת פטמה. היא פולטת גניחה שמעמידה לי חלקית את הזין, אבל למישהו או מישהי, היו תוכניות אחרות... ברגע שהאצבע שלי היתה ספוגה במיצי הכוס שלה, הילדים כבר עמדו בצד השני של הדלת והחגיגה נדחתה למועד לא ידוע.
בערב, הילדים מתארגנים לשינה, אני משתדל להיות סבלני ולא לזרז אותם, יתר על המידה, אבל בכל זאת, יש איזו תקווה לקצת אינטימיות ולריקון ביצים שממש מתבקש. אנחנו רואים פרק ואני שואל בעדינות, אם היא עייפה או שנראה עוד פרק ובוחן את התזמון הנכון לסיים את היום וללכת למיטה.
הילדים כבר עמוק בשינה, זה תמיד עושה לי נעים בנשמה, להקשיב לנשימות שלהם. אנחנו במיטה מדברים קצת על היום וכשנראה שזה לא יקרה, כמו יותר מדי פעמים בעבר, נוצר איזה חיבור פיזי שמייצר התחלה של משהו נעים ובלי לשים לב, היד שלי חזרה לתוך התחתונים שלה והיד השניה לשד הקרוב.
אני נרגש מלגעת בה, אחרי הרבה מאוד זמן שלא, התחושה הזאת שממלאת לי את הנשמה, הצורך העמוק להיות שלה, לשרת אותה, לספק אותה, מחזירה אותי לחיים אבל גם מוציאה אותי מריכוז והיא מרגיעה אותי כמה פעמים ומפקסת את המגע שלי לצורך שלה ולא לשלי.
אנחנו נכנסים לקצב הנכון, יד אחת על הדגדגן, השניה על פטמה ויד אחת שלה מחזיקה את הזין החצי זקור שלי שלאט לאט נוטף. מילים של זימה, חוזרות להיאמר, בזהירות רבה... "אני אוהבת את הזין הקטן שלך, דילדו", היא אומרת וזה מטלטל אותי כי אצלי בראש היא צריכה זין גדול של גבר אמיתי ואני לא קרוב להגדרה, "גבר אמיתי".
אני עובר איתה על רשימת כל האיברים בגוף שלה, שאני אוהב, מעריץ, שואף להתמסר ומספר לה כמה שהיא סקסית ומגרה אותי. מילים שנאמרות וחודרות מבעד לשיריון של עצב והלקאה עצמית. המילים שלי מעוררות אותה, מסירות מעליה אבק ואני מרגיש שסוף סוף הן נכנסות לה לראש ומתקבלות בהבנה ובהסכמה לקבל קצת אהבה ולהיות ראויה לאורגזמה שעוד מעט תגיע וטלטל אותה ותוביל אותה לבכי משחרר.
אני עוטף אותה בחיבוק חם ואוהב עד שהיא נרגעת ומסירה נשימה. העיניים שלה מבריקות והחיוך נמרח על הפנים שלה וגם על שלי. ירדה לי אבן של כמה טונות מהלב ואני מרגיש שמגיע לי גם... היא מספרת לי שהיא אוהבת להרגיש את הזין שלי בתוכה, גם אם אני לא קשה ושזה מגרה לה את הדגדגן ומטריף אותה כלכך. זה נשמע לי כלכך מוזר ומשבש לי את כל תחושות ההשפלה שכלכך מגרות אותי.
אני עולה עליה, אני צריך להסתכל עליה בעיניים, כשאני חודר לתוכה, עם הזין הרפוי שלי. אני מניע את האגן בתנועת זיון מרשימה, אבל נפשית, זה מרגיש כאילו אני משתשפף עליה כמו איזה דילדו כנוע ומושפל. אני מרגיש רעב מיני עוצמתי, רעב עמוק ומאוד ממוקד, צורך בתחושת השפלה וקטנות.
אני ממשיך לזיין אותה/להשתפשף עליה/בתוכה ואני מרגיש אותה נוזלת וזה לא מסתדר לי בראש. אני כבר לא זוכר מה היא אמרה אבל זה הרעיד לי את הנשמה והעלה את רמות החרמנות שלי. "אני מתחילה לספור, דילדו, חסר לך שלא תגמור בזמן", היא אומרת ואני מגביר את הקצב... 10, 9, 8... וזה נראה שאין סיכוי שאני אצליח לגמור, אבל ב אחרי 7, עברתי את נקודת האל חזור וגמרתי בקול תרועה ובכי. נשארתי ככה עליה, היא מחבקת אותי ואני לאט לאט נרגע ומבין כמה שכל זה היה חסר לי וכמה שזה טוב שאנחנו משחררים קצת ונותנים לאהבה ולתשוקה להתערבב ביחד.
שבת בבוקר, יקיצה טבעית, שקט, הילדים אצל סבא וסבתא, אני פוקח עיניים ורואה אותך שוכבת לידי, ישנה בנחת, באיזו שלווה. לרגע נזכרתי בבוקר קודם שהתעוררתי ולא היית לידי. הרגשתי איך החרדה מתעוררת וממלאת לי את הנשמה.
נמרוד לב שר, "בלעדיך, אני חצי בנאדם", אבל אני, אולי 10%בנאדם בלעדיך. את גורמת לי להיות אדם טוב יותר, היא גורמת לי לחשוב, להרגיש, לעשות דברים, שכנראה לבד, לא הייתי עושה. את הדלק שמפעיל לי את הגוף והנשמה.
אני מסתכל עליך ומתמלא באושר שעושה נעים בבטן. כמה שאת יפה, אני חושב לעצמי. זה לא נתפס בעיני שהאת איתי כבר 18 שנים. מה עשית שהגיע לי כזה פרס?
אני מסתכל עליך והריאות שלי מתמלאות בגאווה אדירה על כל מה שאת עושה, משקיעה וחולמת עבור המשפחה שלנו.
אני אוהב להקשיב לך, בסתר, מדברת בישיבות בעבודה. אני לא מבין חצי המילים שנאמרות אבל הקול שלך, טון הדיבור שלך, התשוקה שבדיבור שלך, ממלאים אותי בגאווה ומזכירים לי שוב ושוב, עם איזו אישה נפלאה, זכיתי לחיות.
אני אומר תודה, כל יום, שזכיתי להיות איתך, לחיות לצידך, להקים משפחה, לחוות חוויות, ליצר זיכרונות. אני בוחר בך מחדש, כל יום וזאת לא סיסמא או סתם נוחות או הרגל, זאת הבחירה הכי טובה שעשיתי בחיים שלי, הבחירה שאני הכי שלם איתה והכי מאושר איתה.
אני לא תמיד יודע להראות לך כמה אני אוהב אותך. אני לא תמיד יודע להגיד את המילים שיבטאו את האהבה שלי אליך, את הערכה האינסופית או את הרגשות והמחשבות שלי. לרוב מדובר בג'יבריש כזה שרק אצלי בראש מסתדר למשהו הגיוני. לרוב, אני אחשוב שאני לא ראוי לך בכלל אז המילים לא זוכות להישמע, אבל אני יודע שאני צריך ללמוד איך להגיד אותן, איך לבטא את הרגשות שלי, כי אף אחד בעולם, לא יכול לאהוב אותך כמוני.
אני גרוע במחוות קטנות וגם גדולות. החשש הכי קטן, שאולי זה לא יהיה טוב או שאכזב אותך, עוצרים אותי ואז אני מאכזב אותך ואותי, אז אולי שווה בכל זאת לקחת את ה"סיכון" ופשוט לעשות? אני אומר את זה לעצמי, כל הזמן וכנראה שאני לא כלכך סומך על עצמי, אבל אני מבטיח לשנות את זה ולהשתפר.
אני אדם שקשה לו לצאת מאיזור הנוחות. מהמקום אני מרגיש בו הכי טוב, במקום שכל הפחדים נעלמים ואני הכי טוב, שאני יכול להראות לך אותי ואת האהבה שלי במיטבה. אז אני משקיע את כל כולי, בהכנת הקפה הרגיל בשבילך, או חותך לך סלט בתשומת לב מירבית, כאילו עתיד העולם כולו תלוי בידיים שלי עכשיו ואני מציל את העולם כי עשיתי לך את הקפה הכי טעים או שאכלת בשמחה משהו שהכנתי לך.
אני מתגעגע למגע שלך, לריח שלך, לטעם שלך. מתגעגע לתחושה הזאת של נתינה מוחלטת בלי לבקש שום דבר בתמורה. זה הביטוי של האהבה הגדולה שלי אליך, אהבה שלא תמיד אני יודע להביע במילים או במעשים. האהבה שלי מייצרת תשוקה שצריכה לקבל ביטוי. זה יכול להיות התמסרות מלאה לגוף שלך, לעונג שלך, לאורגזמות שלך. זה יכול להיות בסיפוק ההתמכרות שלי לטעם של מיצי הכוס שלך ולהתחושה הזאת שהראש שלי בין הרגליים שלך והעולם נעצר או לא קיים שום דבר אחר מלבד, הכוס שלך והראש שלי. זה יכול להיות בשחרור כל המעצורים והשליטה העצמית שלי ולהיות שלך, הדילדו שלך, העבד הכנוע והמושפל שלך.
אני לא יודע למה אני צריך את הכניעה הזאת, את תחושת ההשפלה הזאת שגורמת לתשוקה שלי לבעור. תני לי לרדת על הברכיים ולאונן מולך ברעב מיני שלא יודע שובע, תני לי להשתפשף בך בכניעה. תני לי ללקק את הזרע שלי ממך, את כל הזרע שאני אשמור בביצים שלי, רק בשבילך ורק כדי שאני אוכל ללקק אותו ממך, בכניעה מוחלטת.
שבת שלום