שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

נאמנות ותשוקה

משתף אתכם במחשבות שלי, ברגשות, בתשוקות...
לפני שנתיים. 5 במאי 2021 בשעה 5:36

אני פונה לכביש אפר, ממשיך כמה דקות עד שרעש הפקקים נעלמים ואני יכול לשמוע רק את הלב שלי דופק כמו משוגע. היא כתבה להמשיך עוד אחרי השלט הגדול ואני ממשיך עד ונכנס לתוך היער ועוצר בדיוק איפה שהיא אמרה. 

אני מתרגש כלכך, הלב שלי דופק והמחשבות רצות לתרחישים שבגללכם לא עשיתי את זה עד כה, אבל היא הבטיחה שהכל יהיה בסדר. 

פתאום מגיע רכב ואני דרוך ומחכה לסימן. האוטו נעצר כמה מטרים ממני והדלת הנהג נפתחת. זה הסימן, זו היא... אני יוצא מהאוטו וצועד אליה... אני נעצר מולה,  המבטים נעצרים, היא מסתכלת עליי, בטח בוחנת אותי. מעניין מה היא חושבת. היא יפה, כלכך יפה, זה כל מה שאני מצליח לחשוב עליו.

היא מחייכת ונותנת את הסימן. אני פותח את המכנסיים ונותן להם להשתלשל במורד רגליי. אני עומד מולה ומרים מעט את החולצה שהיא תראה את התחתון שאני לובש. ושוב הסימן וגם התחתון יורד. אני עומד מולה עם הזין הקטן והרפוי שלי, כולי מבוכה. היא מסמהת להתקרב ואני מתקרב בצעדים מוזרים כאלה משתדל לא ליפול.

אני מניח את הזין על כף היד שלה והיא מלטפת את הביצים הכבדות שלי. היא מחייכת ואני חושב לעצמי שהיא בטח מחזיקה את עצמה לא להיקרע מצחוק מגוש הבשר הפצפון הזה. 

היא מורחת קרם על הזין שלי שלאט לאט מתעורר ומתקשה. אני מתחיל לאונן, מתבייש, מביט על הרצפה. היא מרימה לי את הראש ושומרת שלא יהיה נתק במבטים. אני מתרגש כלכך ומרגיש שעוד רגע אני אגמור, אז אני עוצר לרגע ושואל "את מרשה לי לגמור?". היא מסמנת לא עם הראש ואני נושם לרווחה וממשיך לאונן. 

שתי דקות אח"כ, אני קרוב שוב לגמירה. גם הפעם היא מסמנת לא. אני כולי שבוי בחרמנות הזאת ומת לגמור, אבל היא לא מרשה, פעם אחרי פעם. אני כבר לא יודע אם אני יותר חרמן, או יותר מושפל אבל אז מגיע האישור. 

אני משפשף את הזין שלי, מהר ומחזיק את עצמי לא לגנוח. שפשוף ועוד אחד ואני מתקרב בצעדי ענק לגמירה המיוחלת. אני גומר, חזק, כלכך חזק... לוקחות לי כמה דקות להירגע והיא מחייכת "כל הכבוד, דילדו", היא אומרת ודופקת לי נשיקה עסיסית. עד שאני מעכל את כל מה שקרה כאן, היא סוגרת את הדלת ונוסעת לדרכה. אני עדיין על הרצפה, נרגש כולי, לא מאמין שעשיתי את זה והזין שלי קשה כלכך, הביצים כואבות, למרות שגמרתי לפני כמה דקות. מתחשק לי עוד...

 

הפרק הקודם כאן


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י