בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

נאמנות ותשוקה

משתף אתכם במחשבות שלי, ברגשות, בתשוקות...
לפני שנתיים. 28 באוקטובר 2021 בשעה 16:07

מצאתי את זה במקרה, אמנם מלפני כמה שנים, אבל עדיין קסום. תהיו סבלניים, תקשיבו עד הסוף, תקראו עד הסוף...

 

https://www.kan.org.il/Item/?itemId

 

אביב גדג' הוא לא סופרסטאר במובנים ה"רגילים".. הוא חתיך יוצא דופן, הוא לא מוכר את עצמו, גם לא מותגים. הוא חולק עם העולם, את הנשמה שלו, את האמנות שלו וזה נדיר בימינו. לא סתם אני והוא, הולכים ביחד כבר מיליון שנים ביחד..  טוב, יותר בכיוון של פסקול חיי. אני מוצא את עצמי במילים שלו, מוצא את עצמי בגיטרות, גם אם הן שקטות אני מוצא את עצמי באמת שלו בהליכה נגד הזרם. 

הרבה זמן לא נתתי לנפש שלי לפרוח, החבאתי אותה מבעד לאין סוף תירוצים, היא שם, גם אם אני מכחיש, גם אם שונא אותה לפעמים. אבל היא שם והיא נושמת ובועטת ואולי זה הזמן לתת לה קצת לעוף באוויר החופשי?...

 

מי מחזיר את הים אל החוף
מי מדליק את האור
מי ישאר כדי לספר
מי ישאר
האם הכל באמת תלוי באמונה
האם יש יופי חבוי ונסתר בכל דבר
האם יצר האדם רע מנעוריו
למה העגל רץ אל הלהב
למה השמש עליזה
אין עננים והפרחים פורחים
אין עננים והפרחים פורחים
דם דובדבן ושרף אורנים


אמא, אמא, האם את עוד שומעת אותי
אמא האם את אוהבת אותי
האם את אוהבת אותי


האם המסיכה היא הפרצוף האמיתי
המסיכה היא הפרצוף האמיתי
למה האמת נשארת במקום
אבל השקר תמיד נשאר חופשי
לאן הולכים ומה עושים עם כאלה כיסופים
אלוהים, האם אהבה היא אובדן
אלוהים, האם אתה עדיין מאמין באדם
האם גם לי מגיעה אהבה
האם גם ללב מלאכותי יש נפש תאומה


אמא, אמא, האם את עוד שומעת אותי
אמא האם את אוהבת אותי
האם את אוהבת אותי

 

הרבה שאלות יש בשיר הזה? לא בהכרח שיש תשובות... אני שואל הרבה שאלות, דרך המילים שלי כאן, דרך העיניים שלי שרואות את העולם אחרת, דרך הרגליים שלי שהולכות מכאן, לשם...

 

עוד שעתיים וחצי, אני אעבור כיול וטעינה מחדש (אפי אני שם אותך איתי בכיס) תהיו טובים עד אז (טוב, גם אחרי, ותמיד...)

bondman​(נשלט){FLR} - הוא הכי טוב בארץ, בפער.
לפני שנתיים
שרף אורנים​(אחר) - אין ספק ! הוא במקום מכובד עם פורטיס, ערן צור, אריק ושלום וכו'
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י