סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

נאמנות ותשוקה

משתף אתכם במחשבות שלי, ברגשות, בתשוקות...
לפני 7 חודשים. 23 במרץ 2024 בשעה 5:11

יום שישי התחיל בפגישה לקראת הליך רפואי שיתקיים ממש בקרוב והכניס הרבה חרדה ולחץ. לקח לה קצת זמן לשחרר ולשים את זה בצד ואני שמח שלא ויתרתי ושהצלחתי לשפר את מצב רוחה.  אחרי שנתנו לעצמינו להיות קצת תיירים בתל אביב, סיימנו את הצהריים עם בטן מלאה בכל טוב. חזרנו לחדר ומצאנו את עצמינו מתכרבלים בעירום. בערב יצאנו לסטנדאפ וחזרנו שמחים ומרוצים.

"לקחתי כדור", עדכנתי אותה, כשנכנסתי אחריה למיטה. היא חייכה ואני ניסיתי להישאר רגוע. אחרי כמה זמן, היא פתאום קוראת לי ואני מרים את הראש ורואה אותה בבייבידול ירוק, צמוד שמבליט את כל מהשיפה וסקסי בה ואני טורף אותה בנשיקות וליטופים.

היא מתכופפת מול המראה ומזמינה אותי לבוא לזיין אותה. אני נעמד מאחוריה ומנסה לחדור, אך ללא הצלחה. הגוף שלי בסוג של חרדה ואין סיכוי שמשהו טוב יקרה כאן. היא מובילה אותי למיטה ואני מבוייש ולא יודע איפה לקבור את עצמי.

היא מבינה את הבור שאני עומד ליפול אליו ומנסה להושיט לי יד ולהציל אותי. קצת נשיקות וליטופים והזין שלי מתחיל להראות סימני חיים. היא מבליטה את התחת המגרה שלה ואני נצמיד מאחורה ומתחיל לזיין אותה בדוגי. אני תופס אותה ב"שניצל" ומזיין חזק ועמוק, בקצב מהיר מהרגיל. "תראה כמה זמן, הצלחת לזיין אותי בדוגי ולא לגמור, כמו תמיד", היא מחמיאה ואני מרגיש טוב עם עצמי, אולי הכדור מתחיל לעבוד, אני חושב לעצמי. 

היא עולה לרכב עליי ואני חופן את השדיים הכבדים שלה. בכל פעם שהיא תרכב עליי, אני אחשוב, שהיא נראת הכי סקסית ככה, רעבה לזין, לזין שלי. עוברות כמה דקות ואני מאבד שליטה וגומר. אני מחזיק את עצמי לא לבכות ולא להתפרק, אבל בהצלחה חלקית בלבד.

היא תרדם, כמה דקות אח"כ ואני אשכב בצד שלי במיטה הגדולה, וארגיש חתיכת אפס עלוב. למחרת בבוקר, אני אתעורר ראשון וארגיש משהו מוזר, בצורת זקפת בוקר. אני לא זוכר מתי התעוררתי עם זקפת בוקר, ובטוח שאני לא זוכר, זקפה כלכך חזקה וארוכה.

 

ההמשך יבוא


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י