(אני שונא כשאת עצובה
אני שונא כשאת שונאת את עצמך
אני שונא שאת אומרת שאת לא מספיק טובה ורק שוכחת שאת בעצם הכי טובה בעולם
אני שונא שאת עומדת מול המראה ולא רואה כמה את סקסית אבל הכי)
אני שונא שאת חולה
שונא שאת חלשה כמו עלה שנידף ברוח
שונא את הקול הצרוד שנהייה לך
שונא את המבט החלול שלך בעיניים
אז דאגתי שתקחי תרופות
גם דאגתי ל"בידוד"
הייתי עם הילדים כל היום ונתנו לך לישון
גם הכנתי לך תה, למרות שהתעקשת שאת יכולה להכין בעצמך ואת בעצם לא באמת חולה וזה כבר עובר, בערך כמו שאני אומר כדי לא להדאיג אותך ואת רק עושה כאילו את לא דואגת, רק כדי שאני לא אדאג
אפילו הכנתי לך מרק כמו שאת אוהבת
את המרק שסבא שלך היה מכין לכל ארוחת שישי
הלכנו לארוחת חג ואת ישנת וכשחזרנו דמיינתי שאת כבר בריאה ותקבלי אותנו בחיבוקים ונשיקות
אבל לא... ואת עצובה ומתגעגעת לכולנו ונשבר לי הלב
גם כשאני יודע שאני קצת מגזים בדרמתיות שלי אבל מה לעשות את בחרת אותי, אז תתמודדי
הלוואי שיכולתי לקחת את כל הכאבים והחום ממך ולגרום לך להבריא (רק כדי שאת תרצי לקחת את זה ממני בחזרה ונמשיך בלופ המתקתק הזה עד 120)
לא מתחשק לי ללכת לישון וגם לא מתחשק לי לאונן למרות שאני חרמן בטירוף, חרמן עליך, אישה שלי
אני אוהב להתגעגע אליך, כי אז הכל מתפוצץ ונתפרץ כשאנחנו שוב יחד, גם אם זאת "פרידה" לכמה שעות, אבל דיי, מיציתי את הגעגוע הזה וכל מה שתמחשק לי עכשיו זה לעטוף אותך כלכך חזק שלא תוכלי לנשום ותקחי ממני את האוויר שיש לי בריאות כי מה זה שווה אם אני לא נותן לך את כל מה שיש לי, שתכלס הוא גם שלך... ואחרי שתחזרי לנשום והצבע יחזור לך ללחיים ותצליחי להרים את עצמך, קחי אותי אליך, כי שם זה הבית שלי, שלנו.. קחי אותי אליך אל שדייך, אל בין רגליך.
תשתמשי בי כדי לפרוק את כל מה שהצטבר או כדי למלא את החלל הריק
תשתמשי בי כמו שלא חלמת שאת מסוגלת
תשתמשי בי ותגמרי עלי, איך שרק תרצי
תשתמשי בי כדי לספק אותך כי זה כל מה שמתחשק לי כרגע
אח"כ גם נחשוב איך תספקי אותי
* הכותב נסחף קצת ושחרר קיטור... יום יומיים והכל יחזור לקדמותו, אין צורך להכנס ללחץ ובטוח שלא צריך להזריק אטרופין (רק הזקנים יבינו).. אין לי באמת מושג מה כתבתי, המילים נכתבו לבד, אני רק הקלדתי באמוק.. תודה שקראתם עד כאן, חג שמח לכולם, תהיו בריאים, זה הכי חשוב *
