שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

נאמנות ותשוקה

משתף אתכם במחשבות שלי, ברגשות, בתשוקות...
לפני 4 שנים. 4 במאי 2020 בשעה 4:59

מישהי כתבה לי שהיא בדר"כ לא אוהבת לקרוא כתיבה אירוטית של גברים אבל היא נהנת לקרוא את שלי כי זה מרגיש לה כמו שאישה היתה כותבת מנקודת המבט שלה. אז קודם כל, מחמיא לי שיש מישהי שאשכרה קוראת את אוסף המילים שאני חופר כאן, זה נראה לי כלכך לא מובן מאליו, בערך כמו שזה לא נראה לי שאישתי, או כל אישה אחרת ביקום, תרצה להזדיין איתי, זה נראה לי לא הגיוני, אז שמישהי תרצה לקרוא אותי ואפילו תתחרמן...  זה כבר הרבה יותר ממה שחשבתי שיכול לקרות.

התגובה הזאת ממש הרעידה לי את הלב כי היא הבינה אותי כלכך טוב, אולי הבינה אותי בצורה הכי טובה שיכולתי לשאוף שאישה או גבר יבינו אותי. התגובה הזאת החזירה אותי איזה שלושים שנים אחרונה, כשהתחילו לצוץ במוחי מחשבות אירוטיות ופנטזיות, שבעקבותן התחלתי לאונן. אני זוכר את הפנטזיות של אז כשאוננתי או כשלבשתי בגדים של אמא שלי בסתר. 

הפנטזיה תמיד היתה מלאה בפרטים. מה האישה לבשה עד הפרט האחרון, איך נראה הגוף שלה, איך נשמעו נקישות העקבים שלה, איך הגרביונים שלה עטפו את הרגליים שלה ואיך הן היו מחוברות לביריות, איך היא הגיבה לכל מגע, הגניחות שלה, הגמירות שלה.

אני הייתי בעצם סוג של מספר, כמו שלמדנו בשיעורי ספרות. בחלק מהמקרים הייתי חלק מהסצינה ומסתכל על ההתרחשות מנקודת העיניים של האישה ולפעמים הייתי גוף שלישי, מספר חיצוני לאירוע שמתאר מה קורה.

והגבר, אתם שואלים ?! מה עם הגבר?! איפה הוא בכל הסיפור הזה?! הגבר היה תמיד זין, רק זין. הוא נישק אותה, הוא נגע בה, הפשיט אותה, זיין אותה, הגמיר אותה אבל בלי פרצוף, גוף, שם, קול, כלום, רק זין גדול ועבה, עם ורידים נפוחים כאלה, זין שתמיד חלמתי שיהיה לי. 

הפנטזיות שלי, כמו הפוסטים שאני כותב תמיד עמוסים בפרטים, ככה אני מסתכל על המציאות ויורד לפרטים הכי קטנים, אלה שרוב האנשים מתעלמים מהם או שהם סתם לא מעניינים אף אחד חוץ ממני. עיקר תשומת הלב היתה אל האישה, מה היא רואה, מה היא מרגישה, מה היא רוצה שהוא יעשה לה והגבר היה ונשאר זין. הוא היה חזק, כזה שאי אפשר לעמוד בפניו, כזה שמרטיב רק ממבט, מזיין חזק, מספק, מענג אבל רק זין.

האישה לעומת זאת, היתה סקסית בטירוף, נשית מאוד, כאילו יצאה מתוך ציור עתיק, חזקה, בטוחה בעצמה, יודעת בדיוק מה היא רוצה. לא היתה שליטה בפנטזיות שלי אז, לא ידעתי שום דבר על שליטה, מלכה ועבד, התמסרות, השפלה, כניעה... היא היתה המובילה, היא קיבלה בדיוק מה שהיא רצתה כי היא ידעה להוביל את הגבר לעשות בה כרצונה, גם בלי שתבקש והוא היה ונשאר זין. 

אף פעם לא חשבתי על זה, זה אפילו לא היה משהו ששמתי לב לקיומו... מדהים אותי לחשוב כמה תמימות היתה בפנטזיות שלי אז, כמה כל עניין הגבריות פשוט לא היה קיים. גם בשלבים מאוחרים יותר כשנוספו פנטזיות על גברים, הם תמיד היו חסרי זהות, ללא פנים או גוף, רק זין שאני מוצץ או זין שמזיין אותי... אולי זאת הסיבה שמעולם לא הצלחתי לממש את הפנטזיות שלי עם גבר כי הוא כנראה פשוט לא קיים.

פרלין​(נשלטת){ש} - תודה על זה שרף. חפירות על מיניות תמיד מעניינות אותי וזאת הייתה גם מרגשת. אני לא מתחברת לשליטה נשית על גברים ותמיד מתחרמנת מהסיפורים שלך. יש בהם משהו אוניברסלי שפונה אל כל מי שמתרגש מהלמטה.
לפני 4 שנים
שרף אורנים​(אחר) - תודה רבה על התגובה הזאת והקודמת. שולח חיבוק וירטואלי לבינתיים
לפני 4 שנים
bondman​(נשלט){FLR} - גם אצלי בפנטזיות הגבר הוא רק זיין.
יש משהו בזיין שמאיין את כל מה שמסביב. ( לטוב ולרע )
גבר הוא לא כמו אישה שכל סנטימטר בה מטריף חושים.
אשה לעומת גבר היא יצור הוליסטי עמוק ואינסופי.
אלו 2 סוגי פנטזיות שונות לחלוטין.
בעצם, אולי לא רק בפנטזיה...
לפני 4 שנים
שרף אורנים​(אחר) - אני מניח שיש נשים וגם גברים שרואים בגוף הגברי את אותו יופי ועומק שאנחנו רואים בגוף הנשי.
אין ספק שהפנטזיות זולגות בצורה כזו או אחרת גם למציאות
לפני 4 שנים
Chucha - תמיד. זה. רק. זין 😆

ועכשיו ברצינות שרף - אתה כותב כל כך שלם, רגיש, עמוק ומדויק- שאי אפשר שלא להתחבר...
לפני 4 שנים
שרף אורנים​(אחר) - תודה רבה, יקריתי :) היכולת לרגש אנשים, אם זה במילים, או בכל דרך אחרת, לא תהיה, עבורי, מובנת מאליה ואולי זה ה"קסם" בזה
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י