סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

כרוניקה של מוות ידוע מראש

הגיגים אוויליים והתיימרות פתטית לעומק רדוד ומאוס. הכול עבודה בעיניים; את האמת יש לקחת בערבון מוגבל.
לפני 4 שנים. 23 במאי 2020 בשעה 10:52

יתכן ואקבל שצף קללות ורטינות על הפוסט הזה, אז ברצוני להזכיר שני דברים - נשים, חלק מהדברים שאני אומרת תקפים לגביי בלבד (חלקם מאוד ספציפיים), לחלקם כל אישה צריכה לשים לב לדעתי, כך או כך זו הבחירה שלכן (ואתן מוזמנות להוסיף סעיפים משלכן בתגובות או בהודעה פרטית אליי, כמובן). גברים, מי שהאגו הגברי השברירי שלו נפגע כתוצאה מהפוסט, פשוט תצאו לי מהבלוג, אל תעניקו לי את התענוג שבמספר צפיות גבוה; ואם משהו מזה נוגע לכם, כל שעליכם לעשות הוא להסתכל במראה ופשוט לא לטרוח להתחיל איתי אי פעם. הערות אחרונות - אין לי כוונה לתקוף שום מגדר וגם לא אנשים ספציפיים, הדברים שאני כותבת הם מניסיון אישי בלבד (לא ניסיון לכאורה של אחרות ולא השערות גסות ומצוצות מהאצבע). הדברים הבדס"מיים שפה נוגעים אליי ואליי בלבד - כל אחד ומה שעושה לו את זה. אין שום חשיבות לסדר הסעיפים. בזאת אתחיל. 

1. אם על כל דעה פמיניסטית (כלומר, שוויון מגדרי) או הערה על תרבות האונס/ציפיות לא ראליות של החברה מנשים, הוא חש את הצורך להתגונן, למסכן את בני מינו ולהפוך את זה לתחרות; אם הוא טוען שתרבות האונס לא קיימת, השוויון המגדרי חוגג, פמיניזם זו מילה גסה וכל בחורה שמגדירה את עצמה ככזו היא רדיקלית משוגעת שרוצה להפוך את כל הגברים לעפר לרגליה. הסטטיסטיקות מדברות בעד עצמן, היחס שאני וחברותיי מרגישות באופן אישי מהחברה, הדברים הקטנים שנאמרים מבלי לחשוב פעמיים ומהווים טריגרים למחלות כמו הפרעות אכילה והורסים חיים שלמים, דברים שככל הנראה לא היו נאמרים אם היה מדובר בגבר ולא באישה. ואם מישהו רוצה להתלונן על גישת החברה כלפי בני מינו, שיעשה זאת בלי קשר לנושא - זו לא תחרות, אבל אם מישהו מולי יבחר להפוך את הנושא לתחרות, אני אוודא שאני אנצח. כי אני ילדה קטנה ותחרותית.

2. אם כשאני מתבכיינת לו על זה שאני קרובה למשקל יעד שלי (בעוד שהמטרה היא עלייה במשקל) ואני מפחדת שאראה שמנה מדי, הוא אומר לי שהוא יכריח אותי לעשות ספורט כדי להרזות, במקום לומר לי שאראה יפה גם עם שלושה קילו מעל משקל היעד. הפרעות אכילה מבחינה מעשית מעולם לא הגיעו אצלי למצבי קיצון, אבל הקולות הרעים היו ויישארו בראש שלי לתמיד, ואמנם למדתי עם הזמן כיצד להתמודד עמם יותר טוב, אני צריכה את הסטירה-מחמאה שאני בסדר, ולא את ההצעה להכריח אותי להרזות אם אהיה קצת שמנמנה. (לאנשים שעדיין לא מבינים מה הבעיה - אני שוקלת 44.5, אני 163 ס"מ, את סגר הקורונה התחלתי עם 42 ק"ג ואני ממש לא צריכה שיכניסו אותי לסרטים שאהיה שמנה ומכוערת אי פעם). ובכלל - אם הוא גורם לי להרגיש לא יפה, עם פגמים כלשהם.

3. אם הוא קנאי אליי בהגזמה, מתעצבן רק מלשמוע שמות של גברים אחרים או כועס עליי על זה שהתחילו איתי (כאילו שאני הולכת ברחוב ועושה עיניים לכל מי שעובר לידי). אם הוא מבקש לקרוא הודעות ששלחו לי, שאינן בשליטתי, ואז מתעצבן מהן (אל תקרא אותן אם אתה מתעצבן???). אם הוא מבקש שאהיה אקסקלוסיבית אליו עד שנבין מה קורה בנינו, גם אם יצאנו רק איזה שבועיים, ואז זה לגיטימי בעיניו ללכת ולשכב עם בחורות אחרות. ובכלל, אם הוא דורש מונוגמיות מצדי אבל אין לו בעיה וזה לגיטימי מבחינתו ללכת לנהל מערכות יחסים במקביל לזו עמי. 

4. אם יש לו התפרצויות זעם שהוא מפנה כלפיי, בעיקר אם אינני אחראית עליהן בשום צורה שהיא, ואני מוצאת את עצמי מותקפת מילולית, פיזית או מנטאלית. 

5. אם הוא בוחר לנתח כל דבר קטן שאני אומרת וכל תנועה קטנה שאני עושה כמשהו שנעשה נגדו, משהו שמעיד שלא אכפת לי ממנו. אם במקום לנסות להבין את שורש הבעיה ולהבין כיצד אנחנו מטפלים בתחושות הללו יחדיו הוא בוחר להביע את אותן תחושות בצורה ארסית, פסיבית אגרסיבית, ע"י ציניות שגורמת לי להרגיש קטנה ועלובה ואפילו להעניש אותי באופן בדס"מי. אל תפילו את הבעיות הנפשיות הפרוידיאניות שלכם על התחת שלי, דברו עם פסיכולוג. 

6. אם אני לא מרגישה בנוח להיות עצמי איתו, אם אני מרגישה שהוא שופט אותי על כל דבר קטן שאני עושה או אומרת, אם אני צריכה לבטל יותר מדי חלקים ממני עבור הנוחות שלו עמי. אם אני מרגישה שהוא לוקח את התשוקות והתחביבים שלי ומקמט אותם כמו חתיכת נייר, אם הוא אומר דברים כמו "אין לי בעיה שתעשי את אלו, אבל אל תכניסי אותי לזה". כמובן, אני לא מדברת על לבוא איתי לשירותים כשאני עושה קקי, אבל אחת האינטרקציות האנושיות החשובות לדעתי היא לשתף זה את זו בתחביבים ובתשוקות אחד של השנייה, ואם אני לא יכולה להביע בפניו את מי שאני, מה זה שווה?

7. אם הדבר הראשון שהוא אומר אחרי מציצה זה "בסדר. לא להיט אבל בסדר." סיפור אמיתי. 

8. אם יש לו איזה 7 שקיות זבל תלויות במטבח שמחכות כבר מלא זמן שיפנו אותן (כן כן, גם זה סיפור אמיתי), וכל הדירה שלו זבל ובלאגן, והרבה פעמים הוא לא שומר גם על ההיגיינה והבריאות של עצמו - אדם שלא אכפת לו מהסביבה שלו ומעצמו, איך יהיה לו אכפת מבת הזוג שלו? אם הוא לא טורח לטפח את הסביבה שלו ואת עצמו, כיצד יטפח את הקשרים שלו עם אחרים? 

9. אם קשה לו להודות שאני צודקת, אם הוא חייב לנצח בוויכוח בכל צורה מגעילה שהיא, אם הוא סותר את דבריו, אם הוא מזלזל ומקטין את דבריי. אם הוא מדבר בצורה ישירה מכוערת ותקיפה אבל כשאני בוחרת לומר את האמת בצורה עדינה ומכבדת הוא יוצא עליי על 200. 

10. אם הוא לא יודע לקבל את המילה "לא" בצורה מכבדת וקורא לזה להרוס את כל הכיף או "למה את לא זורמת זו רק פנטזיה". סבבה, קודם פנטזיה אחר כך מציאות. לא עושה לי לזרום עם הפנטזיות שלך. אם למישהו מוריד מדם, למה שהוא ישתף פעולה עם פנטזיה על דם? ובלי קינק שיימינג, אבל אם יש לו קינקים שבעיניי מוזרים וקרינג'יים מדי. אני לא אציין אותם כאן על מנת לא לבייש אף אחד. כל אחד יודע מה עושה לו ומה מוריד לו וזה מה שחשוב. 

11. אם כשאני מבקשת שישים קונדום כשהוא כבר התחיל לזיין אותי והוא הופך את זה למשחק של "תתחנני". כאילו, מה??? לא מותק, תתפלל שאין לי עגבת, או תקווה שלא תצטרך לשלם מזונות. אם אני מבקשת ממנו לא לעשות שום דבר בלי קונדום, הוא שם ואני מסכימה שיזיין אותי ואז באמצע הוא מוריד אותו וממשיך (אכן, סיפור אמיתי). אם אני מסרבת לפתוח קונדום ולשים עליו כי הבהרתי לו שאני לא רוצה סקס איתו אז הוא מתחיל להצליף בי כדי שאפתח אותו (כן, גם זה סיפור אמיתי). אם הוא ממשיך לבקש ממני בלי קונדום אחרי שאמרתי לו מיליון פעם לא. ובכלל, אם הוא ממשיך לבקש משהו אחרי שאמרתי לו לא. 

12. אם שגיאות הכתיב שלו והניקוד הקלוקל שלו יוצאים מגדר הסביר וסביל. 

13. אם הוא גורם לי להרגיש נחותה ע"י דברים כמו "את לא שימושית", "מה את שווה", "אולי אני אמצא מישהי אחרת". אז לך ותמצא מישהי אחרת, בהצלחה.

14. אם הוא קורא לי במילים מלוכלכות ובו בזמן אלים איתי, אם הוא מוריד אותי לאפס וגורם לי להרגיש שאני אפס או אם הוא מערב הורים ("בת זונה" לא מחרמן אותי, סורי). אני היי-מייטננס כפי שציינתי בפוסט הקודם. אני צריכה חום ואהבה ולהרגיש שווה משהו וטובה, כי לא הרגשתי כך שנים וקל לי ליפול למקום הזה מחדש, ואני מאמינה שמגיע לי ולכל אחת להרגיש שווה. אז או שתקרא לי זונה ותלטף אותי, או שתקרא לי ילדה טובה וחתולה יפה ותרביץ לי. זה שאני במקום הכי נמוך בעולם לא אומר שאני צריכה להרגיש כמו האדם הכי עלוב בעולם. 

15. אם הוא משייך אותי אליו מהר מדי, אם הוא קורא לי שלו כשהוא רק סטוץ או יזיז, אם זה לגיטימי מבחינתו לשים עליי קולר ולגרום לי "להיכנע" לו כאילו הוא השולט-עחזר שלי. 

16. אם הוא משווה אותי לנשים אחרות במובן של "למה את לא יכולה להיות כמוה", "האקסית שלי הייתה מוכנה לעשות כך וכך" וכו'. אם מישהו רוצה שאהיה כמו מישהי אחרת, אז שילך להזדיין עם המישהי האחרת ההיא. אני זו אני. 

17. אם הוא לא מכבד את הגבולות שלי. לא מקשיב או אפילו לא שומע את הבקשות שלי. משפיל אותי מול אחרים כשזה לא מתאים. מסיבת סאדו - מילא. בציבור הונילי - לא ולא. לא פיזית, לא מילולית, לא מנטאלית. לא עניינו של הציבור, מבחינתי.

18. אם אנחנו קובעים להיפגש כדי לדבר ובסוף שותקים ובוהים בחתולים ברחוב ובמקביל השתיקה איתו מרגישה לא נכונה (סיפור אמיתי). אם אני מרגישה שאני מתביישת לדבר איתו או בפניו ולהיות עצמי.

19. אם הוא לא מוכן לרדת לי אבל מצפה שארד לו. בכלל - אם הוא מצפה ממני לדברים שאיננו מוכן לבצע בעצמו (ולא במובן הבדס"מי, כמובן, לא מצפה מסאדיסט שיהיה מוכן שארביץ לו, וגם אין לי עניין בזה). 

20. אם יש לו ש'. אני יודעת, זה מטומטם, אבל כפי שאמרתי הכל מתבסס על ניסיון. אני לא יכולה לתאר כמה זה הוריד לי כש"שולט עחזר" אמר לי "יפה סלי," הרגשתי את כל הסאב ספייס בורח לפתח ביוב הקרוב. 

21. אם הוא אף פעם לא יוזם שיחות או פגישות. אם הוא לא מוכן להגיע אליי או לפחות להיפגש באמצע (במיוחד אם יש לו רכב ורישיון ולי אין) וגורם לי לנסוע שעתיים עד אליו בכל פעם (טוב נו, מטעויות לומדים, גם אני יצאתי קצת מטומטמת פה). אם הוא שוכח שקבענו כי זה לא חשוב לו מספיק ואנחנו יוצאים כבר יותר מחודש וחצי, אם הוא לא מבין אם קבענו או לא ובמקום לטרוח לברר הוא פשוט משער שלא קבענו וגורם לי להתייבש בעיר זרה מלא זמן ואחר כך גם לא טורח לבטל את הלאונן לבד בבית ולבוא. אם הוא מבריז.

22. אם הוא משקר. במיוחד אם כשאני שואלת אותו מה הוא עשה היום (בקטע מנומס) הוא משקר במקום לומר שהיה עם מישהי אחרת, כשעדיין אין בנינו מחויבות או כשאנחנו פוליאמוריים. מי שמכיר אותי יודע שאני מאוד קלילה ותומכת בכל התחום הזה, וגם הייתי בקשר פוליאמורי בעצמי. אם אין בנינו מחויבות אני אתמוך במה שהצד השני עושה עם אחרים/ות, והשאלה הראשונה שאשאל אותו תהיה "כוסית?" או "חמודה?" אם הוא משקר עכשיו, למה שלא ישקר כשכן תהיה מחויבות? מתכון לאסון, מתכון לבגידות, בין אם מיניות ובין אם פשוט בגידות באמון שלי.

23. אם הוא לא יכול להזדיין באור. 

24. אם הוא רוצה שנזדיין על ההתחלה, אם הוא מבקש מיד שאבוא אליו, אם הוא רוצה שהדייט הראשון יהיה אצלו, אם הוא מנסה ללחוץ עליי לסקס במיוחד אם אני שיכורה למות. אם הוא מחזיר אותי הביתה באמצע הלילה כשאני כל כך שיכורה שאני לא מסוגלת להחזיק כוס של פאקינג מים רק כי לא הסכמתי להזדיין איתו (סיפור אמיתי, ואגב בבוקר הקאתי את הנשמה בעבודה בגלל החרא הקטן הזה). 

25. אם הוא חי בסרט שכל הבנות חיות בסרט. שכל אחד יקח מהמשפט הזה את מה שהוא מבין.

26. אם הוא חי בסרט שהוא גאון עולם שיודע הכל וכל השאר טועים, ומתנהל בראש מאוד סגור שגורם לי להרגיש כאילו אני מדברת אל קיר. אם הוא "בוחן אותי לבדוק אם אני יכולה להיות הנשלטת שלו". סע לי מהפרצוף. כאילו, עכשיו.

27. אם הוא נזכר לשלוח הודעה רק כשהוא חרמן. אם הוא קוטע אותי באמצע הדברים כל הזמן בצורה לא אכפתית של "מה שיש לך לומר לא חשוב לי". אני לא מדברת על קטיעה שנובעת מתוך איזו תשוקה להוסיף משהו כי הנושא מרתק אותו, בזה גם אני חוטאת לפעמים. רק זכרו לוודא שהצד השני טרח לומר את כל מה שהיה ברצונו לומר, אחרת יכולה לנחות עליו תחושת דיכוי לא נעימה.

28. אם הוא קורא לי מטומטמת, טיפשה, דפוקה, סתומה, נעל. 

29. אם הוא מפנה כל דבר כלפיו, הופך את הכל לקשור אליו, הופך עצמו לקרבן ומתמסכן. סיפור אמיתי - אמר לי "ההתמסכנות הזו לא תעבוד עליי, היית מקבלת חיבוק אם היית נפגשת איתי כשהצעתי לך" אחרי ששלח הודעה כמה שעות אחרי שנאנסתי וטרחתי לספר לו שנאנסתי לפני כמה שעות ואני לא רוצה כלום חוץ מחיבוק. סליחה באמת, פעם הבאה שיאנסו אותי אני אשתדל לא להתמסכן ולהיפגש עם עוד זקנים שיאנסו אותי, כמוך. צודק.

30. אם הוא עוקב אחריי - היכן אני, לאיזו מדיה אני מחוברת, ואז מפנה את זה כלפיי ש"מדוע אני מחוברת לכאן ולכאן אבל לא עונה לו". אחי... אחי. אחי. בוא. אחי.

31. אם כל דבר שאני עושה שאיננו לטעמו או נכון הוא מפיל על האבחנות הפסיכיאטריות שלי. יש דברים שאני מאמינה בהם שאינם נפוצים כל כך, זה שהם מוזרים בעיניך לא אומר שהם הדרך שלי לפגוע בעצמי וכו'.

אלה חלק מהנורות האדומות מבחינתי ומהניסיון שלי. אלו דברים שהעידו על אופי של אדם מבחינתי, ודברים שבסופו של דבר הורידו לי מקשרים מסויימים. זה כמובן תלוי במקום ובזמן, אני בחרתי להתייחס למצבים בהם קיימת אינטרקציה אישית כבר זמן מה, בין אם וירטואלית בלבד ובין אם כבר נפגשנו. זו לא מתקפה אישית על אף אחד, וזו דעתי בלבד. אם יש לכם משהו משלכם וחשוב לכם שלא יתפספס, מוזמנים להוסיף בתגובות.

חפרתי.

Aציבעוני​(אחר) - לגמרי חפרת
זה חפירה עם D ten
לפני 4 שנים
קנטור​(שולט){חתולהלה} - הכל נישמע מאד הגיוני.
נישמע שאת מפתחת סטנדרטים.
לפני 4 שנים
הבלונדה - שמחה לשמוע שסהכ אני לא כלבה שיפוטית. וכן, לקח לי זמן לפתח אותם.
לפני 4 שנים
Jaycee - מסכימה עם קודמי. הכל הגיוני ובעיקר נשמע שאת פשוט מפיקה לקחים ממה שלא עבד לך (בצדק אגב) ואומרת בקול רם את מה שאת לא מוכנה יותר לספוג או להכיל בתמורה למשהו שמן הסתם גם ככה פייק ושברירי.
חשוב להיות ריאליים ועוד יותר חשוב להכיר טוב את עצמך. זו צמיחה מבורכת :)
לפני 4 שנים
הבלונדה - תודה לך! ⁦♥️⁩
לפני 4 שנים
PPAR - ראיתי 31 נכנסתי
כשהצצתי בפרופיל ראיתי 19
ועכשיו ברצינות
קחי את הפוסט הזה והדביקי אותו תחת קטגוריית הגבולות שלך בפרופיל.
מי שהיתעייף לא יפנה והרווחת
לפני 4 שנים
הבלונדה - חחחח נשמע לי כמו שיטה נהדרת לסינון.
לפני 4 שנים
לאכאןכמעט - לא הבנתי למה כל ההקדמה וההתנצלויות. לא רואה בכל מה שכתבת משהו לא הגיוני, או פוגעני.
הייתי מציע גם להכניס לפרופיל, מצד שני מודע לעובדה שהרבה לא מתייחסים למה שכתוב שם. ואולי עדיף שלא. כך יהיה לך קל לסנן על סמך התנהגות אמיתית בשטח.
טוב מאוד
לפני 4 שנים
הבלונדה - הסיבה היחידה שלא אכניס משהו כזה לפרופיל היא מפני שאני לא מחפשת כלום, ולכן אין לי סיבה לכתוב מה אני מחפשת או לא מחפשת בגבר.
אבל כן, צודק לגמרי!
לפני 4 שנים
מאדים​(אחר) - וואו, נפלת על אנשים הזויים עם מודעות סופר נמוכה, יכול להניח שהם צעירים ואולי יתבגרו מתישהו (למרות שחלק מהתיאורים עצובים עד מקוממים ולא משאירים הרבה מקום לתקווה). לגביי ההוא עם הש', עליו קצת ריחמתי, מן הסתם מודע לבעיה שלו ועשה לא מעט על מנת לתקן אותה.
לפני 4 שנים
הבלונדה - לא צעירים. חלקם בני 40+,מרובם בשנות ה30 לחייהם.
לפני 4 שנים
Type here​(אחר) - תודה לך, יש לך שם 2-3 סעיפים שאני אדע לא להחצין בעתיד.
לפני 4 שנים
הבלונדה - הייתי מציעה לך, במקום לא להחצין מספר סעיפים שציינתי, פשוט להיות אדם סימפטי ואכפתי כלפי בת הזוג שעומדת מולך.
לפני 4 שנים
Type here​(אחר) - תודה על ההצעה,
אני חושב שהסעיפים שרלוונטים לי פחות מתייחסים לאכפתיות.
דברים כמו סדר ונקיון שמסתבר שהסברה היא שיש מתאם בינהם לכמות הטיפוח בקשר.
או לתת פחות ביטוי לקשיים והפגיעות שאני חוויתי בפן המגדרי כשמדברים על הנושא.

למעשה אני חושב שמעולם לא נפסלתי על חוסר אכפתיות.
לפני 4 שנים
הבלונדה - לכל אדם מגיע לקבל את המקום שמגיע לחוויות הטראומתיות שלו. צריך לזכור שזו לא תחרות מסכנות, ובאופן אישי משפטים כמו "גם אותי מפחיד ללכת בסמטה חשוכה בלילה" לא באים לי בטוב, הם סתמיים ולא ממחישים דבר. אני בטוחה שנסיבות פגיעה אצל נשים וגברים הן שונות מאוד סטטיסטית (למרות שאני מניחה שבשני המקרים הכי נפוץ זו פגיעה במסגרת מערכת יחסים זוגית, אבל לא בדקתי, אז יתכן ואני טועה).
לפני 4 שנים
Type here​(אחר) - הלוואי שהייתי מספיק פריוולגי בשביל להוציא משפט כל כך מטומטם מהפה שלי.

זאת באמת לא תחרות, ויחד עם זאת, כבר יצא לי שבשיחה על פגיעה מסויימת שעברתי מישהי שרק קראה באינטרנט על פגיעות כאלו בנשים סתמה לי את הפה בטיעון של "לא הכל סובב סביבך".
לצערי אפילו בחוגים היותר פרוגרסיביים אין הרבה מקום "שמגיע".
וזה בסדר, יש חופש ביטוי אבל אין חופש במה.
אין לי מה לסחוט אמפטיה או קבלה בכח מי שרוצה יתן מי שלא לא.

לא יודע מה הכי נפוץ סטטיסטית, אצלי החלק הארי של הפגיעה שלי או לכל פחות ה"שורש כל רע" היא פגיעה מערכתית.
לפני 4 שנים
Hanuman - לא חפרת ולא בטיח
פוסט חשוב ומעולה!
לפני 4 שנים
גוליבר​(שולט) - ש' שורקת זה דפנטלי גבול
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י