מתים רק פעם אחת…

Hijo de puta mierda

פעם שניה…

רועש ושקט לי 

שחור קצר ומר 🔥🔥🔥

הגב מציק לי כשאני שוכב על הגב. הברכים  מציקות  כשאני שוכב על הצד.

והמוח מציק לי כשאת לא איתי.

אני רעב יותר.

בוקר של אור יום חדש היום 

יום של ים היום

שחור קצר ומר 🔥🔥🔥

כמה אש בתוכך.

התמסרות  של מהרגע הראשון ללא עוררין.

קשורה ידיים רגליים ללא יכולת  לזוז.

לוחש לך בדיוק מה אעשה לך ואת כמו טרף, מנסה להשתחרר, מהכבלים הנפשיים שאוחזים בך.

העולם מסביב שקט כמו השאירו אותנו לבד. 

לוחש לך בדיוק מה אעשה, ואת חשופה וקשורה.

מסתובב מתקרב  נשימה עמוקה.

בוחן נושם את ריח הפחד באוויר, עמוק לתוכי צורב מסמן אותך. 

ואתמנסה להשתחרר מהכבלים מהמילים שנאמרו.

מעברים של לבן וצחור, מהצוואר במורד הכתף. 

דפיקות לב, מואצות.

זה לא יתחיל עד שתשחררי, את האש הבוערת מכרסמת בתוכך, מלאה בניגודים. 

צורך רצון, לספק להתמסר. 

העולם שמסביב שקט, רחש העלים היער האפל כמו השאירו אותנו לבד. 

מתבוננים צופים ושומרים. 

ללא חוקים, בניחוח של טירוף. 

זה לא יתחיל עד שתשחררי

לשנה חדשה טובה יותר

שנה של נתינה ושל קבלה כל אחד מהצד שיבחר 😜 

ואת השאר …… ( תרשמו כל מה שתרצו 😉 ).

במהרה 101 הביתה לפני הכל.

שחור קצר ומר 🔥🔥🔥

יש משהו כל כך מיוחד במעיין שבשדה, בנקודת החן בחורש הירוק.

במחשבה שנרקמת לי בראש מאז שהבחנתי בה. היא יושבת, מתבוננת, לא יוצאת מהמחשבות שלי.

כל פעם שעובר ליד, המבט שלי נמשך אליה. הנתיב, השביל הלא סלול, ההכנעה וההתמסרות.

הירח המלא... אור הדמדומים... השקט...
העצים, הפרדסים, התלמים, המים הזורמים, כבר אין נופים כאלה.

החופש ליצר שבי לצאת
פחד, ריח, חוסר ודאות כל אלה צורבים, עם ביטחון  הקולות שעולים. ההד, הנשימות העמוקות…

ואז מגיע הרגע שבו לאט לאט אני סולל את הנתיב, פורץ את השביל, מעבר לחששות, לכאב, לנשימות. כאב ללא גבולות, ללא מחסומים. כאב של פעם ראשונה.

אני והיא. כאב של קשרים עמוקים שמתהדקים, אצבעות ידיים חופרות, אוחזות, לא מרפות.

מרגיש כל פיסה וחלקה, זיעה ספוגה רטובה, צמא לאגלי טיפות בתוליים, כאב שמביא שחרור עמוק אל מול העמק הירוק.

לכבוש את הפיסגה הגבעה.

קצר קורע וקולע
נקודת מוצא ב-213 מטר, נקודת סיום ב-517 מטר. פיתולים ושבילים, סלעים חדשים – 2.2 קילומטרים קצרים, זווית של 8-12 מעלות ב-68 דקות. לאט לאט, בהתחלה.

The Beauty and the Beast את ואני.

חיבור מושלם ליצר שבי.

מושלם עד כאב.

בא לי שוב…

גם דברים אחרים.

שחור קצר ומר 🔥🔥🔥

בשבילי, קשר עם אישה. פנויה, גרושה, רווקה   לרוב בגדר בעיה עד בלתי אפשרי . רק שתמיד  יש את היוצאת מן הכלל, בשל סיבות מסוימות, שהגדרתי לעצמי מזמן.

תמיד יותר פנויה, יותר זמינה, להתכתבות, לשיחות, לפגישות…  

בנוסף, אישה פנויה גם אם היא  מבינה ומודעת למגבלות ומתחייבת  לא לנסות לשנות סידרי עולם.

ואז, בשלב מסוים זה קורה, חוסר הזמינות שלי, הרי היא חופשיה  ופנויה  אז מה, היא תשב, תחכה  עד שאתפנה? לא סביר. 

לצערי או למזלי  אני לא במערכת  יחסים  פתוחה  ולא יכול לנהל מערכת משנית מלאה, במובן כשבא לי אני הולך , יוצא או כל דבר אחר. 

לכן, ולרוב תמיד  העדפה לאישה נשואה, כזאת שגם נמצאת במסגרת, לא לוחץ ורק בתאום משותף, פנויה כשמתאפשר ולא נשקפת  סכנה לפירוק החבילה שלי ושלה.

יש מקרים חריגים בשלבים של אמצע הדרך של מעכשיו לעכשיו,  כזה של בדיקת גבולות 😈

חוץ מזה, כי כייף  שיש לי ולה מחנה משותף בדמות של פרטנר ראשי, שלפעמים אפשר לחלוק חוויות מהבית, מהשגרה המשפחתית...

ואולי במחשבה שניה  יש מצב שמתפספס קשר אחר כזה עם פנויה קשר של קסם מיוחד  דווקא כי היא פנויה וזמינה המהות של כנועה ונשלטת. 

ליד מלופפת בשיער עם מבט של חמאה נמסה של  נוזלים וחלבון לעור הפנים והיד שחוקרת מרטיטה ללא הפסקה עם ברכיים כושלות. כשאת מלמטה ממלמלת הברות קולות של כלבה גורה ילדה צעצוע שלי. והתחת שלך כל כל יפה שהוא מכניס אורחים צבעוני.

שחור קצר ומר 🔥🔥🔥 

בוקר שמתחיל בשלמות, שמים בהירים בלי עננים, אופק אינסופי.  
בשנייה אחת, ללא כל הכנה, השמיים מתמלאים  
בעננים לבנים, שאינם שייכים, מתפוצצים מעל העמקים.

אין קשר לפלא הבריאה,  
כושלירבאק נע בין "hijo del puta"  לעוד שבת בכלוב.

למי אכפת משלמות?  

כל פלאי אומנות הבריאה, היצירות,

ואת אחת מהם, זוכרת. 

לא נוצרו מושלמים.  

גם הירח אינו מושלם, מלא מכתשים, אזורים אפלים. אחד אחר ומיוחד.  

והים, השקט לנשמה, מלוח וחשוך במעמקים.  
אחד כחול, עמוק וגדול, מיוחד בדרכו שלו.

ומעליו יש את השמים האינסופיים, שלפעמים הופכים להיות אפורים ומעוננים.  
והיום בנוסף ענני יירוטים, שמים כאלה גדולים. מיוחדים, בשלל צבעים.

ויש אותך. כן, את יפה, את חזקה, חושנית, עוצמתית ונשית. 
במילה אחת.
  
אישה.  

אישה של סימנים, נקודות חן של החיים,  

אישה של הפנים, השקט בסערה והשלווה.  

אישה של המבט, חיוך קטן, של עיניים והשקע בצוואר  
כזה שגורם למלאכים לכבוש פיסה ועוד פיסה של עור ונשמה.

אישה של סימפוניה, מלודיה, שרדינג של שקט אינסופי.  

אישה שהיא ויולה, גיטרה חשמלית, כלי מיתר בנמוכים ובגבוהים, הפסנתר של הסתיו.
  
פילהרמונית, קולות וצלילים של הבריאה.

ומעל הכל, אישה.  
כן, את אישה, פחות מתחברת לשלמות, למושלמות,
  
אחת אחרת, אישה מיוחדת.  
ויש רק אחת כמוך.  
עם יד על הצוואר.

מחייב למרות הכל  

השקט שלי

שחור קצר ומר 🔥🔥🔥

הרגע הזה שבו עוזב  הכל 
נוגע עמוק בתוכך.  מתיישר מזדקף ושולח הודעה 

לטלטל  את השגרתיות בעולמך. לעורר מחדש את הקולות הצבעים, הישנים שבך. 
להתחבר לגרסה השלמה ביותר שלך עם עצמך , 

להבין מה עוצר אותך ומה מונע ממך לממש את המהות שבך.
זהו זמן לפרוץ את החומות הפנימיות, להחיות ולחיות ברגעים של להט טהור. להדליק את האש שבתוכך של עצמך.

לזעזע אותך ואת האגו שלך, לחשוף לגלות את החסמים  וההתמכרויות שבך, לשרוף לסדוק ולשבור את הלב לרסיסים, לאפשר לאור חדש להיכנס לעמקי ליבך. השבר הזה יכול להיות כואב לגרום לך להיות מבולבלת חסרת שליטה, להכאיב להעיר את הפצעים מחדש.

ובכל פעם שהפצע נרפא לקבל את הגרסה הטובה השלמה שבך. את החיים מחדש, חיים שמעולם לא ידעת שהם אפשריים.

מראה שמחזיקה את האמת הפנימית שלך, מציגה את מה שעוצר אותך, לשנות להתחיל לחיות את מהותך  האמיתית שאת.

הלהבה הנכונה, שתרעיד תמוטט תערער את כל מה שחשבת, תפרק את החומות שבנית, ותעורר את הקולות העמוקים שבך לחיים חדשים. היא תחשוף אותך תקלף אותך שכבה ועוד שכבה  לגרסה השלמה שאת. 

אחד של להבות נשמות  נצורות מכל משמר מהעבר הרחוק זיכרון שלא נשכח.

שחור קצר ומר🔥🔥🔥

בואי, תכתבי את המילים שבך 

הלחין את הצלילים למנגינה שאת  

בואי, הרימי את הכפפה 

שחור קצר ומר 🔥🔥🔥

מהדור הישן 

פחות מהדור של היום 

ללא שיפוטיות ביקורתיות 

תהיו  טובים 

יופ מקסים 😉

שחור קצר ומר 🔥🔥🔥

להרגיש את השיער מבולגן אחרי שקירבתי אותך לשפתיים שלי , את הפנים שלך  קצת אדומות בגלל ששחקתי איתם, את השפתיים בלחיים העיניים מכוסות ברטיבות, כן את  עדיין יפה בעיניי כשאת  בין הרגליים שלי . 

אני לא רק נוגע בך. אני פולש תופס אותך זונה קטנה, ילדה מסופקת  בזמן שאת  ערומה על הריצפה לרגלי ובכל זאת את  עדיין כל כך חזקה  בדרך שבה את ילדה זונה.  עושה הכל כשאת נלחצת לקיר והתחת האדום שלך רוצה עוד .   

רגע אחד לעצור ולנשום את כמה שאת יפה וחזקה

המבט שבך. 

לא יכול לא לחשוב, להרגיש כמה שמח ומאושר שיש לי זונה ילדה  בה משתמש איך שאני אוהב. 

רגע אחד לעצור ולנשום כמה שאת חזקה ויפה. 

הבלבול הזה , כן כן אותו אחד שיושב ולא עוזב 

המגבלה שאת מרגישה מתחילה לעבור את הגבול הרך, בין המותר לאסור, והתגובה הראשונית היא ״לא״ רק שאז מתחילה השיחה והסקרנות מגיעה לשיא. ואין שינויים וזה עדין שם 

ואז נשאר רק להסתכל על המצב ולומר כן תן לי לראות להרגיש על מה מדובר פעם אחת ואז להחליט 

 אז מה, לבקש את זה? או שזו רק אנוכיות שבך?  

הדרך שלך.

אישה חזקה 

בסוף זה יקרה 

אראה אותך ערומה, חשופה, נקייה 

ואז רק אז 

אפשיט ממך גם את הבגדים.

שחור קצר ומר  🔥🔥🔥