מתים רק פעם אחת…

מערכת יחסים של שליטה היא תהליך שמבוסס על כבוד הדדי, שיתוף פעולה, הקשבה והבנה עמוקה של צרכים ורגשות של שני בני אדם לפני הכל.

במידה ויש כעס, טינה ואכזבה שנכנסים לתמונה, זה סימן שמשהו בדינמיקה לא פועל כפי שצריך להיות.

הדומיננטי, השולט, במערכת, כאחראי על היחסים, צריך להיות פתוח לשמוע, להקשיב להתמודד עם הרגשות של הצד השני, ולא להשאיר לו להתמודד איתם לבד.

זה לא מוריד מהנשלט, חלק חשוב בתהליך הוא לשתף, לספר, ולבקש את ההקשבה.

כשיש רגשות שלא מטופלים, זה יכול להוביל לפיצול, הרס ופגיעה, ולכן חשוב לקיים שיחה פתוחה וכנה על כל דבר שמפריע, ללא כעס, טינה או אכזבה, ולוודא שהשניים מבינים אחד את השני.

בחלק מהיחסים, חשוב לצאת מהתפקיד של השולט/נשלט ולהקדיש זמן של הקשבה, להתנסות להבין את הצד השני ולהתאים את הדינמיקה באופן הדרגתי, כך שהמערכת תוכל לפתח יציבות ושיתוף פעולה לאורך זמן.

אז אם אתם חשים כעס או טינה, זה הזמן לבדוק יחד האם הדינמיקה מתאימה לכם,  אין בעיה לצאת ממנה, לדבר, להקשיב.

מערכת יחסים בריאה בנויה על פתיחות, כנות והבנה של שני הצדדים.

את השקט, השלווה בתוך הכאוס שלי.

רבים עשויים לעבור בחייך, אך רק המיוחדים באמת משאירים עקבות, סימנים שאינם דוהים, בדיוק כמוך.

פראית כמו שערי הגיהנום, שריפה בשדה קוצים. אש זורמת בעורקים, מעירה כל דבר שהיא נוגעת בו. אישה עם דעת משלה, לא מתכופפת, לא נשברת. עומדת זקופה, חזקה איתנה, אלילת על, כוח הטבע האמיתי.

היא כנה גולמית, חדה ומציאותית. היא התגלמות הסערה ברוח.
לובשת את שתיהן כמו כתר. 
כלבה מיוחמת על הברכיים. חופשיה מכל ריסון. אותה אחת שנולדה פראית, חופשיה לרוץ .

היא תמיד שומרת, שומרת בזכות עצמה. את ההתמסרות שלה.

קור צרוב בוער מבפנים בפינה השקטה 

שחור קצר ומר 🔥🔥🔥

כל בוקר שולח יד, אוסף שוטף את טיפות המים הקטנות.

מרגיש אותך מאבדת כל שליטה.

הגוף מנהל את ההצגה, והוא שייך לאחד – אותו אחד.

מבט במראה, מבעד לכתף, לא יכולה לשכוח.

כל הזיכרונות צפים, כל הבעלות, הכאב, הרצון, הייאוש הצבעים,

מצביעים על המפתח שתלוי משתלשל סביב צווארך, כשאת מענגת את עצמך.

ואז כמעט מיד ברגעים קטנים, מחשבות על שליטה חוזרות מהגוף, והגוף, כמעט מיד, נזכר למי הוא שייך.

אין מנוס, אין מפלט– זה האחד.

הכלוב הזה, יזכיר לך תמיד. יצירה לא שלמה.

בוקר אור🌹

שחור קצר ומר 🔥🔥🔥

לא משנה מה קורה בעולם, זה רגע שבו החיים נוגעים.

עם המגע הזה, אני תובע אותך. כל בוקר את הופכת להיות שלי שוב.

יבבה ואז יללה נואשת, בכי שמזרים מהלב, עולה ויורד…

נוזל מהשפתיים, מטפטף מהעיניים, שוקע עמוק, רועד מבעד לכל תא בנשמה.

לחיות עמוק בבשר.

הידיעה שגורמת לה להרגיש כל כך קטנה… 

מייללת לרגלי, משתוקקת לחום בין רגלי. 

מתפתלת על הרצפה, גופה חשוף פגיע עטוף אסוף אל זרועותיי. 

הלב  פתוח, להתמסרות, מוכנה להיכנע, להישבר שוב ושוב.

זו האחת .  כזו היא אישה קסם לבן, מתחת לרגליים.

תמיד רוצה עוד, שם אני פורח . מהיללה הזו  אני נובט.

כשהקסם השחור נוכח רק מבחירה, כשעוצמת המשקל נתונים ניתנים, מבחירה. 

למשוך אותך מטה.  ובכל פעם, להרים אותך גבוה יותר.

ברגע הזה, כשאת בטוחה, חופשיה, כי ככה את גורמת לי להרגיש ולקבל.

מרגיש ונושם את הלא נודע הפנימי שבך.

שחור קצר ומר 🔥🔥🔥 

אישה, האם אני יכול לדעת שאת כאן

זמן איכות עד השימוש הבא.

אצליף בך בכף יד עם חמש זנבות של אצבעות.

אתלוש אותך כמו חלה של שבת.

רגעים כאלה של בעילה חזקה, עמוקה.

צועקת את הכאב של העונג שבך.

בצבעים של קשת, צלילים אדומים שעולים.

מים לא קדושים.

אשקה אותך ביצירתיות של ויסקי זול ומשובח.

רגעים מיוחדים, התפרצות מעוררת השראה.

ורק את נשארת נוטפת, מיוחמת. נוטפת את מיצי נתח הבשר המשובח, על הפנים, הידיים, האצבעות שאחזו ונגסו.

טבעי, ללא מחסומים, ללא כלים או נימוסים.

להקת זאבים עומדים מתבוננים. זהו זמן הירח. שמים אפורים.

נשען לאחור. עוצם עיניים מתבונן, בפינה השקטה.

אישה, האם אני יכול לדעת שאת כאן

שחור קצר ומר 🔥🔥🔥

תרקדי איתי אל שפת התהום

יד ביד אוביל אותך

לראות את השדה שבך

אגע בשפתייך בשלי

עם פה מלא בחלומות 

להגשים

שחור קצר ומר 🔥🔥🔥

לאחר שבוע שלם של ריצה בין חושך לאור, המפגש הקבוע עם קצב הנשימה, של מקצבים מהירים וברורים,

על שולי האספלט השחור, עם רגעים של שחרור בין שלוליות לרגליים רטובות.

הבוקר הגיע, ואיתו תחושת החיבור עם האספלט השחור. המגע הקבוע עם הכביש הקר שמאפשר להסתגל לקצב רציף ויציב.

הנשימה פחות מאומצת, נשימות עמוקות וסדירות שמספקות את כמות החמצן הנכונה.

התקדמות של ריצה מהירה יציבה, ואז תחושה של חופש בלתי מוגבל.

קצב הריצה, הצליל בנשימה, הכל השתנה כשאתה עובר ונוגע באדמה הרטובה.

השבילים הלא שווים, העליות והירידות, השינויים בלהגביר את קצב הנשימה, למהירה ודינמית יותר,

ההבדל המאמץ הפיזי ואת תחושת הרצון שלי.

הרגע הזה שבו אני מתמכר.

לא משנה מה קורה מסביב, פשוט לא יכול לעצור,  הרגע הזה שלפעמים ארבע קירות הם זוג עיניים ודופק מהיר.

שחור קצר ומר🔥🔥🔥

אוחז בסנטר שלך, האגודל עוקב אחר עיקול הלסת שלך כשאני מקרב אותך.

החדר. ארבע קירות, הוא שלנו. ניחוח הגירוי ממלא את האוויר, תערובת סוערת של תשוקה וציפייה. ואני יכול לראות את הרעב בעיניים שלך, את האופן שבו הן מתרחבות מרוב צורך.

"היית כלבה שובבה, נכון?" אני ממלמל, בקול נמוך ושקט. הנשימה שלך, השפתיים שלך נפערות קלות  "כן," את לוחשת, וקולך בקושי נשמע.

האחיזה שלי מתהדקת בסנטר שלך. "כן, מה?" אני שואל.

"כן, הייתי כלבה שובבה," את חוזרת, בקולך המתגרה.

אני מחייך, האגודל שלי עוקב אחר עיקול השפה התחתונה שלך. "ומה מקבלת כלבה שובבה?" אני שואל, בקול שיורד עוד יותר.

את בולעת את הרוק, העיניים שלך ננעלות על שלי. "עונש," את אומרת, וקולך בקושי נשמע.

האחיזה בסנטר שלך מתהדקת עוד יותר. "נכון," אני אומר, בקול מלא הבטחה. "ואת יודע מה העונש שלך, נכון?"

את מהנהנת, העיניים שלך מתמלאות דמעות. "גמירה  ללא מגע," את אומרת, וקולך רועד.

האגודל שלי שוב עוקב אחר עיקול שפתיך. "נכון," אני אומר, מתמלא בסיפוק. "עכשיו, אלילת על הברכיים."

הברכיים שלך פוגעות ברצפה הקרה והקשה בחבטה. אני צועד לאחור, העיניים שלי לא עוזבות את שלך כשאני פותח את רוכסן המכנסיים והחגורה החומה. עיניך מתרחבות כשהזין שלי יוצא לחופשי, קשה זקור ופועם.

"אתה יודע מה לעשות," אני אומר.

את מהנהנת, העיניים שלך ננעלות על הזין. את רוכנת קדימה, הלשון שלך בחוץ כדי ללקק את הקצה. כלבה מיוחמת, היד שלי לופתת בשיער שלך כשאני מנחה אותך קרוב יותר.

"זהו," אני אומר, תשארי  קרוב ללא מגע " את יכולה להריח לנשום את הטעם שלו."

את מצייתת, העיניים שלך נפערות מתבוננות השפתיים שלך מופתעות, לוקח את הזין עוטף אותו בכף היד ב 5 אצבעות ע

עולה ויורד מלטף מרגיש את הזין פועם נמתח מתקשה מזדקף.

הליטוף מתחלף בשפשוף חזק ועמוק יותר. אני נאנק, היד שלי מתהדקת בשיער שלך, כשאני משפשף ביד השניה חזק יותר  דוחף עמוק יותר. העיניים שלך פעורות מריירת לא מאמינה כמה קרובה ככה רחוקה, נאבקת  בניחוח שעולה לקחת את כל כולו פנימה עמוק לגרון שלך.

"ילדה טובה," אומר, בקול מלא  בסיפוק.

עיניך מתמלאות בציפיה. צעד לאחור, הזין שלי מתרחק מהשפתיים שלך כשאני תוחב  בחזרה לתוך המכנסיים.

ואת נשארת על הברכיים, העיניים שלך מלאות רעב.

"עכשיו, את הגמירות ששייכות לי " אני אומר, וקולי מתמלא בסיפוק.

את מהנהנת. מושיט את היד למטה אל בין הירכיים שלך, האצבעות שלי עוקבות אחרי עיקול הכוס שלך. רטוב נוטף ונוזל, ואת גונחת, הירכיים שלך מתקמרות למעלה כשאת מחפשת להרגיש יותר מגע.

"לאט כלבה מיוחמת, לאן את ממהרת" אומר, בקול שקט.

עיניך מתמלאות רעב. אני מחייך, האצבעות שלי עוקבות שוב אחרי עיקול הכוס שלך. את גונחת, מתפתלת, למגע חזק יותר.

"זהו, עכשיו, אני רוצה את הגמירה ששייכת לי."

נוטפת נוזלת מבין הרגלים העיניים שלך ננעלות על שלי כשאת מחפשת את המגע. מושיטה את היד שלך אל בין הירכיים זוכרת את הוראות הגמירה מרחוק.

את גונחת, הירכיים שלך רוטטות משפריצה  "לא להפסיק כלבה, להמשיך"

מזיינת את הכוס שתי אצבעות נכנסות ויוצאות מזיינות

כשאת מחפשת יותר מגע.

"זהו, לעת עתה" אומר, בקול שקט מלא סיפוק.

מתבוננת, יבבה של מחאה. יכול לראות איך גופך רועד מרוב צורך, איך הכוס שלה נוצץ מרטיבות. יודע כמה את  מוכנה, ואת עדיין זוכרת כמה כלבה מיוחמת שובבה את. לא מתכוון לתת לך את מה שאת צריכה.

עד לפעם הבאה

כמה שאת גיבורה מרחוק.

התעוררות וחשק לדגים חריפים של שישי🔥🔥🔥 

שחור קצר ומר🔥🔥🔥

מכירים את הרגע הזה שאתם יושבים עם קבוצה של דפים או ספר ביד, ואז משום מקום מגיע הרגע של הפיכת הדף.

הרגע הזה השילוב המיוחד של לשון אצבעות לחות עיניים שקוראות.

הרגע הזה שלא רק מקדם אתכם בעמוד הבא, או שכן רק עמוק ורטוב יותר אל תוך הנשמה  

הרגע הזה🔥🔥🔥 

שחור קצר ומר 🔥🔥🔥

לא משנה כמה רעש משוגעת או סערה יש בך.

תמיד יש מישהו שחושב שאת מושלמת מדויקת כמו שאת בשבילו.

שחור קצר ומר 🔥🔥🔥