צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מתים רק פעם אחת…

לפני 3 חודשים. 23 באוגוסט 2024 בשעה 4:49

אוסף מלקט מתבונן ומדביק

במקום אחר לא בסדר הקודם

מסדר מדביק מחדש 


בחללים חדשים
חללים אחרים  
עכשיו את


מגיע לך .


מגיע לך תדעי!! 


מגיע לך להתגעגע לשחרור
מגיע לך להרגיש הכל שוב כאילו  בפעם הראשונה,

מגיע לך הרגשה של רגיעה להיות בטוחה, 
מגיע לך הרגע להיות קטנה על הברכיים,

מגיע לך הרגע של הריחוף אופוריה של הרגע חיבוק של אחרי...


לא משנה מה היה או קרה

לא משנה כמה זמן עבר 
יום, שנה, שעה
מגיע לך לטעום . 


כל רגע כל נגיעה,

כל רגע  ללא נשימה ,
כל רגע  של התמסרות,
על זה שאת שוב משחררת מחייכת..
מחייה שוב אותך זאת שבפנים 


לך מגיע עוד קצת ויותר,


אז בואי נעשה את זה..

ביחד
כי מגיע לך!

 

 

שיור שחור קצר ומר 🔥🔥🔥

לפני 3 חודשים. 19 באוגוסט 2024 בשעה 4:51

 

עמוק בתוך העיניים 

ברגע שהיד  על הגרון 

מוחצת כל וריד

לוחצת כל שריר

נשימה אחרונה 

כל פעם מחדש

עיניים מופתעות  

עיניים נפתחות 

מנסות לדעת לדבר לברר


 כמה זמן אתה נמצא פה

ברגע הזה איתי

שקט שלווה ואז הן נסגרות

פס לבן זוהר 

מאיר את שביל הזהב השחור 

וזה הרגע שבו את  מרחפת אל 

השחור העמוק 

אל מאחורי העיניים שם עמוק בנשמה 

חושך שחור 

חושך מוחלט 

עצמאית 

שוחה עם הפחדים השדים שבך 

אל חוף מבטחים של חיבוק חם

 

 

 

שחור קצר ומר 🔥🔥🔥

לפני 3 חודשים. 18 באוגוסט 2024 בשעה 18:14

היי את 

זאת שלא נחה לרגע 

אצה רצה ממקום למקום

מדלגת בין ישיבה  לפגישה

הצלחה ופיסגה חתיכת מסע 

לא עוצרת לא נושמת לרגע 

זמן לעצמך רק לעצמך 

בין בריכה וים

בין הצגה לעוד כביסה שמחכה


והזמן  עובר לא עוצר

צמודה לזמנים של משפחה והעבודה .

שלא תפספסי פעם אחת את השיגרה היום יומית.


מתי בפעם האחרונה זה קרה שבלגנת את השיער ופשוט התעוררת לחיים?מתי תמצאי לך את הזמן 

הזמן שלך

תכף הכל יסתיים

 

 

 

שחור קצר ומר 🔥🔥🔥

לפני 3 חודשים. 17 באוגוסט 2024 בשעה 5:10

אני לא יודע למה, אבל עדיין מאמין שזה יהיה את ואני


לא לכל אחד מגיע לראות את כל הצדדים שבך

The bright & the  dark one 


כי רק ממקום של היכרות, הבנה וידיעה של עולמך הפנימי , את יכולה באמת למסור את עצמך. לא במובן של ליפול לרגליו של האדון השולט או כל שם תואראחר.

יותר במובן העמוק שאומר, אני לא זקוקה לך. אני מספיק חזקה ובוחרת להגיש  את עצמי

בעיניים טובות  והקול המבקש 

 

 

 

שחור קצר ומר 🔥🔥🔥

לפני 3 חודשים. 16 באוגוסט 2024 בשעה 11:23

מאירוע אתמול 

דלתות אוטומטיות  נפתחו אור  הערב נשפך על החניה הגדולה. האוויר חם והריחות כבדים. בזווית העין פוגש אותה אוספת  שברי זכוכית ולידה עומדים הילדים הקטנים.

אחד מהם בסביבות חמש לא הפסיק  למלמל בטון מצטער " זה בטעות אמא" ״ אמא זה לא היה בכוונה״ מסיים וחוזר את המשפט.

האם שותקת אוספת ולא יוצרת קשר עין עם הקטן. ככה במשך מספר דקות.

 

עומד מסתכל מהצד קפוא בוער חמלה סערה

אמפטיה לקטן

 


הכי מתבקש היה שתחבק, שתרגיש את הילד באמת מצטער ולא מפחד.

על איזה "לא נורא" מה כבר קרה 

גם לי וגם לכל אחד זה יכול לקרות, 

משפט, משפט אחד קטן - ״תזהר בפעם הבאה אתה עלול להיפצע " הכי דואג וחינוכי.

 


כלום. ושום דבר. 

 


ואני עומד לגשת לא לגשת להתערב להעיר

בחרתי שלא.

בדרך הביתה למשפחה מחשבה ככה גדלים ילדים עם הערכה עצמית נמוכה.

היא לא אשמה קיבלה בירושה.

 

 

שחור קצר ומר 🔥🔥🔥

 

לפני 3 חודשים. 14 באוגוסט 2024 בשעה 3:43

כשמעבירים פרי הדר  במסחטה אתה יודע שתקבל מיץ 


כשאתה דוחף חתיכת בשר במטחנה  אתה יודע שתקבל בשר טחון

כשאתה מעביר איש/ה  סשן בכל צורה ורמת כאב באינטנסיביות כזאת או אחרת 

אתה אף פעם לא יודע מה יצא. 

לכן, מעבר לנסיון, חשוב לדבר על ציפיות  גבולות  ולדעת להתמודד עם הלא מוכר.

 

כי אתה אף פעם לא יודע מה יצא. לפעמים יוצא ולפעמים קורה  קרוב למצופה


ולא נשכח את מה שלא חוית לא התנסת .

 

לכן ולאחר שנים בעולם ושיטוט בסמטאות

 תמיד שמח להרגיש לפעמים טירון  

תמיד שמח ללמוד להכיר משהו חדש. 

 

אז לך המיוחדת  הרגילה הלא אבודה ללא רשימת מכולות של תנאים ודרישות כן את עם עיניים הטובות והקול המבקש 

 


בואי כי את סקרנית

תבואי להכיר אותי

וביחד לחוות 

 

 

 

 

שחור קצר ומר 🔥🔥🔥

לפני 3 חודשים. 13 באוגוסט 2024 בשעה 7:21

אני מתכנן להשאיר אותך פה להרבה יותר משעה״
״אני לא מבינה חשבתי…״ ממלמלת מבולבלת,

״אז חשבת לא נכון. עונה ומתקרב. 
״אתה באמת חושב שאני אסכים לדבר הזוי  שכזה״ 

״אתה טועה אם אתה חושב שאני הולכת לעשות לך חיים קלים!״

 

״בדיוק כמו שאני אוהב״ מחייך, ולעצמי עונה- עוד נראה. סוגר את המרחק, מסיט  את השיער מעביר אצבעות כנגד שפתיים בתולות.

ואת מרימה את המבט בתקווה מקווה לגרום לאי נוחות,   ״תורידי חולצה ומכנס״ לוחש ונצמד גוף לגוף בכוונה.

 

 

תופס מטיח בעוצמה אל המיטה שמאחור צועד במבט של טורף אל עבר הנטרף.


״חכה, מה…מה״ ממלמלת מנסה, מרגישה לא כל כך אמיצה מנסה להתרחק לאחור.
מתכופף מביט מחייך, ומושך את הרגלים אלי.

 

״מאוחר מדי קטנה״  רוכן קדימה קרוב תופס בידיים, ניסיון התפתלות בפראות , מנסה להשתחרר,
״אני אצרח״ מתגרה,  יד נשלחת לצוואר תופס חזק ולוחץ ,

״לא הייתי ממליץ לך אפילו לנסות״ רוכן ולוחש, מביט כיצד האוויר נגמר נחנקת, מתחננת .

משחרר ומחייך. קורע את החזייה, מביט בתאווה בשדיים, מכניס לפה מלקק נושך מנשק חזק ויונק, לש מוחץ אותם.


אוחז בשיער והופך אותך על הבטן, ״ ששש לא לזוז ילדה״ לוחש ודוחף אתה גב  בכוח למזרן ביד אחת מרים את ישבנים באוויר מפליק ונושך סימנים של החיים. 

זה הרגע שאת משחררת  לא יכולה יותר נושכת  שפתיים מכווצת את הסדין . ״אני רוצה לשמוע אותך״ מעביר אצבעות על השפתיים הוורודות, אוסף את הרוק אל בין האצבעות

מחדיר בו זמנית, בכוח, אצבע לכל חור אנחה משתחררת.

 

״ילדה טובה ״ ממשיך  לצאת ולחדור, מכאיב  מתענג  מכל רגע. שולף  את אצבעות  וסוטר בעוצמה. צובט את הדגדגן השפתיים, מפליק וחודר בתנועה קשה וחדה.

״אאאהההה פאאאק״ צרחה של כאב.

 

ללא כל הכנה, ממשיך להיכנס בעוצמה חזק בקצב מסחרר, מקבע אותך למזרן מונע אותך מלהתרומם.

לופת מוחץ מפליק על הישבנים הלבנים, עדיין עמוק בפנים, מסתובב נשכב על המיטה ומייצב כך שאת מפושקת מעלי.

חודר מלמטה בתנועות חזקות ומהירות והראש  שלך נשמט לאחור.

 

״מסרבת לפתוח את הפה ולתת לי לשמוע אותך אה״  ממשיך וחודר עמוק וחזק ״אני אתן לך סיבה טובה לפתוח אותו״

מכופף  חזרה על ארבע, לופת חזק את עורף הקטן, יוצא , יורד מהמיטה ונעמד , עדיין מנטרל ביד חזקה.

מתנשף ודוחף את כולי פנימה עמוק אל הנשמה,
״עכשיו תשתקי כמה שאת רוצה״ שולח ידים קדימה, תופס  בכוח בישבנים המורמים  ומושך, מקבע את השפתיים על בסיס האגן, חודר בקצב, עמוק לתוך הגרון. אצבעות נעוצות בישבנים פלחים אדומים והידיים מנסות לדחוף להדוף. ממשיך לנוע עמוק יותר וחזק .

 

אוחז בפנים הקטנות משחק יוצא לאט, נותן לך להרגיש את גודל המעמד, רוכן מלטף מנשק מחבק 

 

ואז ללא כל הכנה תופס מושך, ללא כל הכנה 

״זה לא נגמר לאן את חושבת שאת הולכת״ יד על העורף .
״אני הולך להשתמש בך שוב״
שולט בבובה באחיזה מנטרלת לכיוום האסלה. עוצר על הסף, מוריד  אל ברכיים, מתכופף מאחור ומרים. מכופף על ארבע ואת הראש מרכין קדימה לכיוום האסלה ,
״לאאאא״ נאבקת מבקשת, ממשיך ודוחף את הראש  מתחת למים.

מחזק את האחיזה .  עוד כמה רגעים, מפסק  את ישבנים ביד השנייה ונועץ עמוק בפנים.

חוסר הריכוז שלך הפתעה, בולעת מים נחנקת נלחמת לעלות למעלה לאוויר,

זהב שחור בעיניים מתחיל להופיע.
שולף מהמים ושואל,
״רק בודק  שאת עוד כאן איתי ״ מחבק מלטף.

 

חוזר וממשיך , מרחיב, נכנס עד הקצה ומכריח לקבל את כולי פנימה.


פותח ומצמיד אלי, מחבק מהצוואר צמוד אלי, מחדיר שתי אצבעות  ואוסף את הזרע, מחכה שיטפטף עוד קצת החוצה, אוסף ביד ומורח, מכניס  את האצבעות ומורח על לשון.
״נשאר לך רק לסיים לנקות״ לוחש. 

נשיקה במצח מחבק.

״מה תרצי לשתות קטנה שלי״

 

 

בוקר ללא ריצה זה בוקר

הקפה פושר ללא זמן לעצמי 
לא אותו דבר 

להתחיל את הבוקר בריצה 
איפוס מערכות 
התחלה חדשה, ניקיון 
בצבעים של כתום ואדום זוהר 
חום ותנופה 


ובמקום  רבע שעה אל תוך קצר קורע וקולע  תחושת אי נוחות  נוקשות חוסר גמישות 
חזרה אל הגינה בלוקים של קרח  צמודים חזק חזק 
לתאומים.


יושב אספרסו בצד אנרגיה של סערה רעש פנימי.

 

 


שחור קצר ומר 🔥🔥🔥

לפני 3 חודשים. 12 באוגוסט 2024 בשעה 3:23

הבוקר מתחיל החום באוויר, יוצא מהבית, מהשער מהגינה. מתמלא באוויר נקי. צעד ראשון, ציפייה באוויר, מוכן לאסוף כל רגע.

קצר קורע וקולע של בוקר חדש, שומע "שמש",  קצב איטי, מהפנט, יום חדש, מתרגל לתנועה.

המילים הקולות השבילים הבתים. מרגיש את החום מתמתח בי, השמש מתחילה לעלות, שמים מתמלאים בגוונים של כתום וצהוב.

דופק מואץ  מתגבר, מרגיש את אגלי זיעה מכסים אותי, מחברים אותי יותר ויותר לעולם האחר.

מוזיקה נשימות, רגע של חופש, ומחשבה.

ואז ללא שום סימנים מקדימים רואה את התמונה—את ואני, מיוזעים, מסתכלים, בוחנים זה את זו את הזין החודר, את הכוס נפתח בתשוקה ונחדר. התנועות שלנו קצובות, נכנס ויוצא. לופת אותך חזק בישבן, מחבר אגן לאגן, מתנשף קדימה רכבת משא אל תוך הנשמה. "עיניים אלי," אומר, תופס את השיער , מצח אל מצח, נושם אותך, ללא הפסקה - ארוך, חזק, מהיר, עוצמתי.

עד הסוף ללא מעצורים בלי להתחשב בקטנה שבך בעלתי אותך.

החיה שבי מתעוררת, ואת מאפשרת לה לצאת.

מרגיש אותך מקבלת את כל העונג הזה, את החיה שבי, כשאת פותחת לה את הכלוב שבלב. נשימות עמוקות וקצרות, דופק מהיר, דמעות זולגות מתחלפות. גוף רועד, ואת מתקרבת ולוחשת ...

הכי ונילי שלך! מחייכת.

יושב וקורא את המילים הנשימות, בוקר שכזה

 

 

 

שחור קצר ומר 🔥🔥🔥

לפני 3 חודשים. 11 באוגוסט 2024 בשעה 3:20

שיר אחד שיר אחד בלבד, שיר אחד שמספר את החלק שבך. שאכיר אותך הרבה יותר טוב.


קצר קורע וקולע אקשיב לך מחר. 


תני לי שיר אחד שיר אחד  בלבד

 

 

 

 

שחור קצר ומר 🔥🔥🔥

לפני 3 חודשים. 10 באוגוסט 2024 בשעה 6:37

הרגע הזה. שוזר ביחד ריחות, טעמים, מרקמים.

האדום העז מתפשט, מתמזג עם קולות המגע במגוון של צבעים, שבעצמם נושאים סוד של תיבול חדר לא מוכר  .

הרגע הזה. בזמן שאני מבשל, הלב פועם בקצב מהיר, כל ריח כל טעימה, חגיגה.


הרגע הזה. כשאני מניח את המנה במרכז השולחן, מול חברים משפחה, יש שם תדר, שקט קסום שממלא את החדר.

הרגע הזה. שבו הם מתקרבים, עיניים נוצצות, ורגע של שקט. כל נגיסה, כל טעימה. את המיצים מתפוצצים, ידיים נוגעות.


הבעות פנים, תמהון, אהבה, ואז שואלים "עוד, בבקשה, יש עוד!"

 

מתמכרים לארומה שנכנסת לנשמה.

 

בין לגימה ועוד לגימה, חתול שחור מתגנב לסביבה מבין הסמטאות, מלווה את החגיגה .
הוא סוג של קונטרה, שותף לסוד בעולם המקביל.

תוהה לעצמי אם גם הוא רואה את הקסם בכל ביס.

בדקויות של ריחות ומרקמים. רשת של קווים, סיפור חדש של פיצוחים צרחות של טעמים.

 

זה הרגע שאני יכול לכתוב, לצייר לפסל יצירה בצבעים, מלטף בעדינות, חש את המגע החלקות המבריקות.

כל איבר פיסת עור דימעה כמו תו מנגן שאני הולך להלחין יודע להסביר.

 

כל יצירה מספקת את שלה בדרכה, בדיוק את אותו הדבר איתך.

 

עבר, הווה, עתיד

 

הרגע הזה, קרה אתמול.
ערב שישי

 

 

 

 

שחור קצר ומר🔥🔥🔥