לא רק שליטה

בוקר. היא פוסעת בדרך לעבודה.

יש לה בדיוק עוד 8 דקות של הליכה והשעה 17 דקות לפני 8. ככה שהיא תגיע בדיוק עשר דקות לפני הזמן. תדליק את המחשב ובזמן שהוא יעלה היא תלך להכין כוס קפה ולשים את הקופסא עם חזה העוף בעשבי תיבול ואורז כתום במקרר של המשרד.
הצוות שלה יגיע רק שעה אחר כך, אחרי שהיא כבר סיימה לעבור על המיילים של אתמול ולהכין לכל אחד את המשימות היומיות, אותן הוא יבצע תוך כדי הטיפול בכל החומר השוטף שמגיע. תחילת היום תזרום, בדייקנות, על פי הכללים שהיא קבעה בתוך חלקת האלוהים הקטנה שלה.
כל היום כבר משורטט לפניה עכשיו, כשהיא פוסעת לעבר מעבר החציה. הפגישה עם הסמנכל, הדוחות שצריך להפיק, עבודת הניתוח שהיא מבצעת עליהם. אפילו הבקשות והבלת"מים של משך היום, הפיתרונות שתיתן, העזרה שתספק לכולם, חוסר האונים שיקבל מענה יצירתי- הכל כבר מוכן אצלה בראש.

עוד דקה היא תגיע, מחוייטת ומכופתרת לדלתות הזכוכית הגדולות שיחושו אותה ויפתחו לפניה. יש לה עכשיו בדיוק דקה אחת להיזכר איך אתמול בלילה, על 4, היא גמרה כשהתחת שלה בוער, כששיערה אחוז בידו והיא מייללת את תודתה על העונג והכאב שהעניק  לה, מטלטל את גופה ונשמתה.