חוויות

היתה זו לי הפעם הראשונה שעניתי לשולטת שפנתה אליי בהודעה פרטית: "בוא ניפגש".

תחילה עיינתי בפרופיל שלה ורפרפתי בבלוג. בת 38, רווקה, גבוהה, שולטת, סאדיסטית, אכזרית. נשמע מעניין.

כתיבתה בבלוג מתוחכמת וחריפה. היה לי ברור שזו לא סתם אחת.

בעולם שלי, שולטת זו הנשלטת של המחר. נשלטת שלא התפתחה. איזה כיף. נשלטת שובבה שחושבת שהיא שולטת זה ג'אנר מעניין לחוויה. אני בפנים.

שלושה שבועות של התכתבויות הביאו למפגש בבית קפה סמוך לדירתה. אישה גבוהה מאוד. כ 1.85 של נשיות מחויטת, חושנית, מלאכית, יפה, דקה ארוכה, שופעת על נעלי עקב ולק שחור מבריק משוך על ציפורני רגליה - חמודה עם חיוך שובה לב. עיניים רכות ושובבות. היא נעימה וחייכנית.

בקלילותה נפתחת ומספרת ומשתפת ואני איתה. שבוי ומרותק אליה. היה מעניין. ילדותה מעניינת. התבגרותה מעניינת. שאיפותיה מעניינות. גחמותיה מעניינות. היא מעניינת. וגם גורמת לי לחייך בלי הפסקה. מצחיקה אותי למות. אחלה חמודה.

כשהציעה שנעלה לדירתה היא ראתה עליי את חיוך הניצחון, ההבקעה, ההשחלה, הנעיצה והאגו הנפוח. היא חייכה חיוך מתוקקקקק. סימן עבורי שהדרך לשלוט על הפראית הזו סלולה.

דירתה הקטנה מעוצבת ונעימה עד שנכנסים לחדר השליטה. כיסא מעץ מלא מגולף, מחובר לשלל חוטים, חבלים וחבקים. כיסא יפה ומושך כל כך. התיישבתי בכיסא, חש בנוח לשוחח עם שולטת כשולט רק שמייד לאחר שהתיישבתי כבר הייתי מרותק לכיסא המלכה בידיי ורגליי. מהירה וזדונית. מלכה.

צחקתי מהסיטואציה. היא כל כך בובתית וחמודה, זדונית ושובבה. למות. אני עיוור לסכנות ואדיש לבאות צוחק וצוחק. איזו מתוקה. היא רגועה ונעימה, מחייכת חיוך של דבש ומבקשת בנימוס שאחכה לה בזמן שהיא מביאה את המגפיים החדשים שקנתה. לדבריה אני חייב לראות את הפליאה שרכשה. נשארתי לבד בחדר השליטה. שקט ומהורהר שומע את צעדיה בחדרי ליד. הסכנה החלה לחלחל התעצמה כשנוכחתי שאני באמת מרותק לכיסא הנשלט. אני יכול לבחור אם לצאת מהסרט או לעצום עיניים ולהיות. מי ינצח הפחד או ההרפתקנות. האגו או ההגיון?

ההרפתקנות והאגו נצחו. לא מפתיע. אני שלה ויהי מה. שתעשה בי כחפצה ואני אהיה כולי דומיה. גאוותן ומרגיש בטוח כשנתון לשליטתה. חש מבוכה, קשור וחסר אונים. קצת חושש והרבה מאושר.

כשנכנסה לחדר עם מגפיים בידה נרגעתי כמעה כשנמלאתי אליה סוג של אהבה והערצה. היא מדהימה איך שהיא בטוחה ורגועה וחיננית ומפתה ונעמדת מולי יפה וחתיכה. מסירה חולצה ומגלה חזיה מעור שחור. מבטי החודר בשדיה גרם לה לחייך שוב את החיוך הביישני השובבי בזמן שהיא משילה את חצאיתה וחושפת את התחתון התואם שהולבש מבעוד מועד. "אתה חייב לראות איך המגפיים האלה נראים עליי" חייכה בזמן שהתיישבה על שרפרף מולי חולצת נעלה. "לפני שאנעל את המגפיים, תעזור לי בבקשה לרתום עליך את מחסום הפה הזה". צייתי בשמחה עד שזה התחיל להציק. הטמפרטורה בחוץ 29 מעלות והיא מפעילה את החימום. התחלתי להזיע מפחד או מהחום. "אני אוהבת זיעה" אמרה בנעימות "זיעה מוליכה חשמל".

תוך דקות מעטות החלתי לרייר מהפה עם המחסום שלי בזמן שהיא מרוכזת וממוקדת בחיבור שלל אלקטרודות לגופי. עסוקה בשלה מחייכת ומרגיעה, משילה בעדינות את בגדיי ומצמידה אלקטרודות לאצבעות רגליי, לאבריי המוצנעים ביותר, לפטמותיי ואף לכפות ידיי. החימום בחדר עובד והיא נוטפת זיעה. אני מרייר ונוטף כמו כלבה. אין לי שליטה על הריר שיוצא מפי והיא עם החיוך המתוק ועיניי השקד. מבטה ילדי שובבי זדוני ואני כבר קשור ומחובר ומתכונן לכאב חזק. ברור לי שכאבי זה מה מה שהיא חומדת ואני כולי נכון לתת את כולי לדבר המקסים הזה שרוקם את זממו.

משסיימה את שלל ההכנות התכופפה לעברי, מקרבת לפניי את שביל החלב, מתרחקת כמעה, מביטה בעיניי ודוחפת בקבוקון של חומר שאין לי מושג מה. "תשאף הכל דרך האף" אמרה כשהצמידה את הבקבוקון לנחיר אחד ואת השני סתמה. האדים שנשמתי לא השפיעו עלי כלל ואני מבסוט מהילדה השובבה.

היא שמה את הבקבוקון בצד הסתכלה היישר לתוך עיניי, ידיה על מכשירי החשמל שחיברה זה עתה. מסתכלת לתוך עיניי ואומרת במתיקות "טיסה נעימה"

הכאיבה עם חיוך והנאתה הצחיקה אותי כך שאני מצאתי עצמי כואב, צוחק ושר (מכאבים).

מה קרה אחרי זה? הייתה טיסה כואבת ונעימה.

תודה רבה לה. זה באמת כאב. נתנה לי חוויה שלא אשכח.