חבר טוב שידך ביננו, בליינד דייט פרופר. בלי תמונה, בלי לחפש אותו בפייסבוק. בלי לדעת עליו כלום חוץ מזה שהוא חכם ושיש לו לב טוב, הוא לא אמר שהוא נראה טוב אז לא ציפיתי לכלום מבחינת מראה. כבר לפני כמה חודשים הוא רצה לשדך לי אותו אבל אמר שהוא לא במקום למשהו רציני ושהוא לא מסרסר בי לסטוצים.
הפעם הוא אמר לו שהוא בעניין, פתוח למשהו רציני. אחרי התכתבות קצרה אמרתי לו שאם ימצא זמן הסופש אשמח להכיר- הוא הציע שנצא היום, כמו שאני אוהבת.
בחרתי לאן נצא ולמרות שאני תמיד בזמן או מקדימה הוא הגיע כמה דקות לפני. הוא לא בדיוק הסגנון שלי ממבט ראשון, בטינדר לא הייתי חושבת פעמיים לפני שהייתי עושה סווייפ שמאלה. אבל אני סומכת על החבר ואני מתעלמת מהמשיכה הראשונית וממשיכה בראש נקי.
השיחה מתחילה בנושאים בנאליים ועוברת לנושאים לא בנאליים בכלל. אנחנו כל כך דומים שבא לי לצרוח. אנחנו מדברים על שיערות בבית שחי, מערכות יחסים פתוחות וניטשה. הרבה על העבר בצל הדת ויש לנו כל כך הרבה במשותף.
הוא התלבש מזעזע, עם מכנסיים שמגיעים לו עד קצת אחרי הברך, חולצת טי שירט פשוטה ונעליים מכוערות. הוא ג'ינג'י וגבוה ממני רק בכמה סנטימטרים. אבל אחרי כמה שעות שיחה לא יכולתי כבר להתאפק ונישקתי אותו. המגע שלו היה כל כך נעים, הוא העביר ידיים בשיער שלי ואז תפס לי את המותניים. יש לו קמטים בעניים והם הדבר היחיד שמסגיר את זה שהוא לא בן 20. הוא מחייך הרבה והוא בעיקר מטיל ספק בכל, בדיוק כמוני-הוא בוחר את הדרך שלו בעצמו.
היה לי כיף איתו, לא זוכרת מתי היה לי כיף ככה לאחרונה. בבליינד דייט כמו של חרדים אבל עם הרבה אלכוהול. ולמרות שמשיכה פיזית היא הדבר הראשוני עליו אני מסתכלת , אני מוצאת את עצמי מחכה לפעם הבאה. כי כשהאופי כל כך יפה, מה אכפת לי מהשאר.
