inconspicuous as a tarantula on a cheese cake

אני חוזר הביתה מאוחר מפגישה, שני רחובות מהבית אני שומע קול מוכר מאחורי.

הי חתיך, הולך לאיפה שהוא מיוחד?

אני מחייך ומסתובב אליה 

רק לשחרר את הבייביסיטר מהילדים שלנו

היא מביטה בי ומחייכת, אותו החיוך ששבה אותי בפעם הראשונה, כזה שמאיר כל מקום, חשוך ככל שיהיה.

ולפלרטט עם הבייביסיטר החדשה? היא שואלת 

והעיניים שלה, כל כך יפות שהיא מחייכת. 

היא לבושה לדייט, יפה ואלגנטית. מי יכול לעמוד בפניה?

אני, אני יכול לעמוד בפניה, להעריך את יופיה ואת הקסם שבה. ולזכור את כל הסיבות שהביאו אותנו ללכת בדרכים נפרדות 

הוא בדיוק סיים משימה דחופה שנהג במעלה הרחוב לכיוון הכללי של הבית והמיטה. הוא היה עייף אחרי עוד לילה של שינה טרופה שנקטעה לפנות בוקר בטלפון, לשיחות האלו היה זמן קבוע מתי שהוא בין שתיים לשלוש בבוקר, הן תמיד היו דחופות ותמיד זר היה מכתיב לו בלקוניות את המיקום והנסיבות. המחיר שלו ושיטת התשלום היו ידועות מראש וגם איכות העבודה, הוא היה הטוב בתחומו ומי שהיה זקוק לשירותיו ידע זאת.

הראש כאב לו, חומרי החיטויי צרבו עדיין באפו. הרעב וחוסר בשינה כבר השפיעו עליו, תמונות הזירה ריצדו לנגד עיניו. הוא היה זקוק למקלחת, ארוחה טובה ושינה. כוסית ויסקי תעשה את העבודה מהר יותר. הבר בפינת הרחוב היה האחרון לפני הפנייה לרחוב שלו, הזדמנות אחרונה לכוסית לפני שהוא מתרסק לדירתו הריקה. הוא החנה את הרכב, אדיש לתמרור האין עצירה, דחף את האקדח לתא הכפפות ויצא.

הבר היה ריק למדי בשעת הערב המוקדמת, רק כמה מהלקוחות הקבועים והמלצריות שהתארגנו להן לפני המשמרת ועכשיו פטפטו בקולניות ליד הבר, קולות הצחוק שלהן הכאיבו לו ברקות והוא התיישב בלאות ונתן בהן מבט מצמית. הרעש נפסק והן התפזרו, מלבדה. הוא הזמין ויסקי, סיים אותו בשתי לגימות וסימן לברמן לסיבוב נוסף, הוא ידע שיזדקק לשלושה לפחות כדי לעמעם את הכאב.

"הי קשוח, יום ארוך?" היא ניסתה לייצר שיחה. הוא הביט בה במבט אטום, רואה דרכה. הוא המשיך להתבונן בה בדממה בזמן שרוקן את הכוסית השנייה, הכאב היה כבר נסבל. הוא השאיר שטר על הבר היישיר אליה את מבטו האטום ואמר: "בואי", לפני שפנה לכיוון הדלת.

היא הלכה אחריו, נכנסת למושב לידו, גופה קפוא וברכיה צמודות זו לזו, הפחד ניכר בה, הוא יכל להריח אותו, הוא הזין אותו. הוא עצר לפני הבית, הוציא את האקדח מתא הכפפות ודחף לתיק השחור שהיה זרוק ברישול על המושב האחורי. היא לא העזה לנסות להציץ מה יש בתיק. הוא יצא ופנה לעלות במדרגות החיצוניות של הבניין, היא טיפסה אחריו לקומה השלישית ונכנסה אחריו לדירה סורקת במבטה את חדר המגורים שהיה מרוהט בצניעות ונעדר כל סממן אישי, החלונות והווילונות המוגפים הסבירו את ריח האלכוהול והזיעה שהציפו אותה. היא היתה מפוחדת ומגורה.

הוא נעלם עם התיק לאחד החדרים וחזר מיד לחדר המגורים, מזג לעצמו עוד כוסית וניגש לכיוונה. מביט בה באותו מבט חודר ואילם, היא הרגישה שהוא רואה לתוכה, שהוא יכול לקרוא את המחשבות הסוטות בראשה וניסתה להסיט את מחשבותיה ללא הועיל, זה היה חזק ממנה, הפחד ממנו השתלט עליה וגרם לה לגל חום במורד הבטן, היא הרגישה איך התחתונים שלה נרטבים ותהתה אם הוא מריח את הרטיבות שלה. הוא עדיין נעץ בה את אותו מבט אטום, היא הבחינה עכשיו גם בפניו העייפות, בתווי פניו הקשים, בצלקת שעיטרה את לחיו הימנית והבינה עד כמה היתה מהופנטת ממבטו.

"יש לך הזדמנות אחרונה ללכת, זה יהיה כואב" 

היא לא זזה, מבטה לכוד בשלו, שקועה כל כך בעיניו עד שלא הספיקה להגיב לתנועה שקלטה באיחור בזויות העין. הסטירה הראשונה עירערה את היציבה שלה והיא כמעט שנפלה. הלחי שלה בערה כשהתייצבה שוב מולו, שילבה את ידיה מאחורי גבה וחיכתה לסטירה נוספת. "אפשר עוד אחת אבל חזקה" היא אמרה אינסטינקטיבית והרגישה את הדמעות זולגות על לחייה ואת הרטיבות שלה זולגת על הירך בו זמנית.     

אני נכנס בשקט לחדר, היא ישנה על הבטן לבושה בתחתונים בלבד

הילד ישן, שלו במיטתו

בעלה איננו, נסיעת עבודה של שבוע לארה״ב 

הבעל הנוכח נפקד ביחסינו, זה שאני יודע עליו את הפרטים האינטימיים ביותר אבל מעולם לא פגשתי

זה שאני נזהר תמיד בכבודו אבל מתענג על הידיעה שהוא הולך לישון כשהמצעים שלו ספוגים בריח הזיעה והזרע שלי

זה שלא יודע איך ועד כמה אני מעורב ביחסי המין שלו עם אישתו (הוא צריך לשלוח לי פרחים בהזדמנות)

אני יודע את הקוד לכניסה והיכן מוחבא המפתח ספייר 

אני יודע מה חבויי עמוק בראש המלוכלך שלה

אני מתענג על הרגע, לא ממהר

מסתכל בה ישנה בשלווה, הגוף היפה שלה פרוש מולי, לרשותי

אני מתפשט לאט, הראש במחשבות על איך היא תגיב 

זו לא תהיה הפעם הראשונה שאני מכניע אותה

אבל זו כן תהיה הפעם הראשונה שאהנה ממנה כשהיא מבוהלת באמת

אני מסיים להתפשט ומלביש קונדום

נעמד לצד המיטה

מקרב את יד שמאל אל פיה, להחניק את הצעקה שאני יודע שתבוא

בתנועה חדה אני סותם לה את הפה ונשכב מעליה

התגובה שלה כמעט מיידית, היא מנסה לצעוק ולנער אותי מעליה

ד ימין שלה מנסה להסיר את היד שלי המפה שלה

יד ימין שלי מפשילה לה את התחתונים

היא. מנסה להתנגד, בפראות ונחישות רבה מאשר בפעמים הקודמות שהכנעתי אותה, אני מוכן לזה ומרתק את גופה מתחת לגוף שלי

המאבק שלה מחריף כשהיא מרגישה אותי עומד לחדור לה לתחת, היא צורחת לתוך כף היד שלי, מנסה להתחנן

יד ימין שלי תופסת אותה חזק מהשיער ודוחפת את הפנים שלה לתוך הכרית, יד שמאל עדיין חוסמת לה את הפה

אני חודר אליה כמו שאני אוהב, חזק, מהיר, כואב

מתענג על הצרחות החנוקות שלה 

אני נותן לה כמה שניות לעכל את הכאב ואת נוכחותי עמוק בתוכה, היא מייבבת מכאב, כאב שהיא כל כך אוהבת, ממני

עכשיו אני זז בתוכה בתנועות עדינות, נותן לגוף שלה להרפות 

לוחש לה באוזן: שלום זונה שלי, התגעגעתי 

*טרם מומש, הטיסה שלו נדחתה

היא עומדת מכוסת עיניים כשידיה קשורות לשרשראות ברזל מהתקרה, החצאית הקצרה משוכה מעל למותניה והשדיים שלופות מהגופיה, שיערה סתור וסימני הצלפת השוט מכסים את התחת, הירכיים והחזה שלה.

היא לא יודעת היכן היא נמצאת והפחד ניכר בה.

כשהיא הגיעה, כיסויי העיניים חיכה לה על הידית החיצונית של הדלת, ההוראות היו מדוייקות ואפשרו לה רק הצצה חטופה בחדר הכניסה למתחם, משם הובלה אל חדר אחורי כשהיא מאבדת אוריינטציה. לבקשתה, הובטח לה הכאב שהיא צריכה.

לאחר כמה דקות של הפוגה, קול נקישה מקפיץ אותה בחשש. נקישה של מקל על מקל. ״תרצי שנתחיל על העבה או הדק״ אני שואל. אני מניח את הקיין הדק בצד ומתענג על צעקת הכאב וההפתעה אחרי ההצלפה הראשונה. היא מנסה ללא הצלחה להתחמק מההצלפות שנוחתות על החזה, הירכיים והתחת, משאירות את חותמן באדום וסגול.

אני מאפשר לה לנסות להתחמק זמן מה עד שאני נצמד אליה מהצד ומקבע אותה למקום ע״י משיכה חזקה בשיער שלה אחורה. עכשיו החזה היפה שלה זקור ויציב מולי למנת הכאב שלו, לסדרת הצלפות מהירות שמעטרות אותו בשלל סימנים על רקע צעקות הכאב והתחנונים שלה.

אני נפנה ממנה, מאפשר לה כמה דקות של הסתגלות והולך להביא את הוואנד, אני מתיישב לידה, מגלגל לעצמי סיגריה ומביט בה, בסימנים הנהדרים על גופה היפה, ניזון מהכאב והפחד שלה. אחר כך אני מבקש ממנה לפתוח את הפה ולתפוס את הקיין בין השיניים. אני מסיט לה את התחתונים, מלטף את הכוס הרטוב שלה ומצמיד את הוואנד. ההוראות פשוטות ומדויקות, מותר לך לגמור אבל אסור לך להפיל את הקיין מהפה.

הגמירה הראשונה לא לוקחת זמן רב, היא נאבקת לשמור על הקיין בין השיניים ומנסה ללא הועיל לסגת מהוואנד, אני ממשיך להצמיד אותו עד שהיא צועקת ומפילה את הקיין. ״חבל, עכשיו נצטרך להתחיל מחדש״,אני מרים את הקיין מהרצפה ומתחיל סדרת הצלפות נוספת. 

לאחר כמה דקות של הצלפות וצעקות, שהיא כבר מתקשה להכיל את הכאב, אני מחזיר את הקיין לבין השיניים שלה. ״ננסה שוב, אני בטוח שאת יכולה״.

הניסיון השני מסתיים בדיוק כמו הראשון ושוב היא זוכה לסדרת הצלפות שגוררת צעקות ותחנונים נוספים. ״אני בטוח שבפעם הבאה תצליחי, כלבה שלי״.

הגמירה השלישית מהירה מהקודמות, היא צועקת ומתפתלת אבל מצליחה לשמור על הקיין בפה שלה על אף שאני תופס אותה חזק וממשיך להצמיד את הוואנד לכוס שלה.

אני מתנתק ממנה, היא בקושי מחזיקה את עצמה על הרגליים, נתמכת בשרשראות המתכת כשהיא רועדת עדיין מעוצמת הגמירה. ״ידעתי שתצלחי בסוף, כלבה שלי״, אני משחרר אותה ומוביל אותה, עדיין מכוסת עיניים, לשבת למרגלותיי, מוזג לשנינו טקילה ומגיש ליד המושטת שלה את הכוס.

״אני מקווה שאת לא ממהרת הערב, רק התחלנו והבטחתי שאכאיב לך היום״

הם נכנסים אלי למשרד ומתיישבים על השולחן הגדול. קבוצת גברים עשירה ומוצלחת בעיני עצמה, הרבה כסף וחשיבות עצמית.
האוירה נינוחה, יושבים לסגור את פרטי ההשקעה על בסיס האסטרטגיה שאני בניתי.
את יושבת אצלי בחדר. עקבים, חצאית עור השחורה, חולצה מכופתרת רחבה מספיק בשביל לענוד את השרשרת שלך על הפטמות.
עוד לא הוזמנת לחדר

אני פותח ומוביל את הדיון. רושם את העקרונות על הלוח ומתיישב, הדיון מתקדם יפה ורוב הפרטים כבר סגורים

אני קורא לך להצטרף. ״בואי לפה בובה יפה שלי״

את נכנסת לחדר מבויישת, כולם מסתכלים עלייך ואת מנסה להמנע מקשר עין

אני זז קצת אחורה עם הכסא כדי שיהיה לך ברור איפה להתיישב, בין הרגליים שלי.

את מתיישבת ואני מניח את הראש שלך על הירך שלי ומלטף את שיערך

יש כמה שניות של שקט, הם מופתעים, מסתכלים אחד על השני. חלקם נבוכים וחלקם נועצים עיניים

אבל אני ממשיך רגיל ובסופו של דבר הדיון נמשך.

אולי תרצה להציג לנו את האישה היפה הזו שואל בסוף אחד מהם
 "כן. בוודאי. חוסר נימוס מצידי, זו הבובה הפרטית שלי. "

אני קוטע את המבוכה והשתיקה

״תעמדי, שכולם יראו אותך״  אני מצווה

 את נעמדת נבוכה לידי מנסה להסתיר את הפנים עם השיער
״נראה לי שצריך לחזק את הלחץ בפטמות״ אני אומר ואת מתכווצת במבוכה

אני נעמד צמוד אלייך, המצח שלי נוגע בשלך, ידי פותחות את כפתורי החולצה לאט ואני לוחש לך שאין לך מה לדאוג, אני פה, שומר עלייך

 אני זז קצת הצידה ומסתכל עליהם נועצים מבטים בשדיים היפים שלך, בשרשרת המחברת ביניהם, את מכווצת במבוכה

תעמדי זקוף אני לוחש לך בקול תקיף, את מזדקפת מיד, המבט שלך מבועת ונבוך, כל כך יפה וסקסית

״אני פה, אל תדאגי בובה שלי״ אני לוחש לך

אני נהנה מהמבוכה שלהם, על סף מצוקה, כל האגו והביטחון מתפוגגים, גם ככה זה היה עשוי מנייר

״אני מצטער, הבובה שלי זקוקה לחיזוק הלחץ על הפטמות, זה מיד יסתיים״

אני מסובב קלות את הבורג של אחד המצבטים, ומרגיש את הכאב זורם בך, נותן לך כמה שניות להרגע

אחד מהם קם כדי לראות מקרוב, כבן שישים, עשיר ושחצן, דוחה

הוא מסתכל מקרוב על מנגנון המצבט, אני רואה את התשוקה שלו דרך העור, הוא רוצה אותך, הוא רוצה לגעת, את מביטה בי בפחד וחוסר אונים

״אפשר לעשות את זה במצבט השני?״ הוא שואל כמו ילד שמבקש סוכריה

אני מסתכל לך בעיניים, את מבועתת אבל לא מסוגלת לזוז

״כן, אתה יכול אבל אסור לך לגעת בצעצוע שלי, זו בובה פרטית״

אני עומד לצידך ושולח יד מתחת לשמלה שלך מאחורה, דוחף את האצבע בין השפתיים הרטובות שלל הכוס שלך

״אני רוצה להרגיש איך הכוס שלך נרטב מגבר זר, זונה יפה שלי״ אני לוחש לך

הוא ניגש קרוב אלייך ואני מדריך אותו לאיזה כיוון לסובב ועד כמה

הוא מסובב בהשגחתי ואני מרגיש אותך נרטבת ומוציא את האצבע 

״יפה בובה יפה שלי, את יכולה לחזור לחדר עד שנסיים״ 

את חוזרת לחדר

לאחר כמה דקות ההלם חולף ואנחנו מצליחים לחזור לדיון ומסכמים את הפרטים החסרים 

הם מתחילים לקום להתפזר, שולחים מבטים לכיוון המשרד שלי, מקווים שיהיה איזה שהוא המשך 

לשווא, אני מלווה אותם לדלת, מתנהג כרגיל ובסופו של דבר כולם עוזבים

״בואי בובה שלי, לשולחן״

את נכנסת לחדר, נצמדת לשולחן, מרימה את החצאית ומפסקת רגליים

אני חודר עמוק לכוס שלך, בתנועה אחת ונצמד לגופך השעון על השולחן

״היית מעולה, פשוט מושלמת, בובה יפה שלי, רק שלי״

קורה שאדם נולד לתוך ארץ זרה.

שלמרות שיש לו אב ואם, אחים ואחיות, שפה ותרבות - הוא בעצם ממקום אחר, והוא לא יודע את זה.

הוא כואב כל חייו, עד שהוא מבין, ומתחיל את המסע חזרה אל ארץ מולדתו,

שמעולם לא היה בה ואף אחד לא יכול להבטיח לו שהיא אכן קיימת.

אדם כזה נולד לתוך גיהנום, ובהתחלה הוא אינו יודע שזה הגיהנום.

הוא ממשיך לחיות את חייו וליפול שוב ושוב, ורק אחרי זמן ארוך משהו קורה:

איזה רגע של חסד, שבו הוא זוכה לראות, ולו לרגע מהיר ובהיר, את המקום שלו.

פיסת גלויה קרועה מן המקום שלו, נאמר.

או מישהו משם שחולף על פניו ומחייך - רגע שמשנה את חייו, משום שבבת אחת הוא מבין שאכן יש מקום כזה. שהוא לא חולם.

שיש חיים טובים מאלה שהוא חי עכשיו.

וגם, כמובן, באותו הרגע הוא גם מבין שהוא חי בגיהנום.

ריימונד קארבר, שירים

אמהות טריות הולכות עלי קסם

האמהות הזו, המיקוד במישהו אחר

כל יום, בדרכי לעבודה, אני רואה אותן בשדרה

הולכות עם העגלה, תשומת ליבן נתונה לתינוק 

האינסטינקט האבהי שלי הוא לעזור;

להעלות את העגלה הביתה במדרגות

להאכיל את התינוק, להרדים אותו לשנת בוקר מתוקה

ואז לדחוף לאמא את התחתונים לפה

שחס וחלילה הצעקות לא יעירו את הקטן משנתו  

היינו בתחילת הקשר, התלהבות של השבועות הראשונים, סקס אינטנסיבי, פתוח, קינקי אבל עדיין לא מעבר

באחת משיחות הסקס היא זרקה לי שאת התחת שלה היא שומרת להזדמנות מיוחדת

ומאותו רגע הוא לא יצא לי מהראש

לילה אחד אנחנו חוזרים אלי הביתה מסטולים, שיכורים וחרמנים

עצרנו במטבח לכוס מים

היא נשענה על שולחן האוכל בזמן שמזגתי לנו מים, ניגשתי אליה, שתינו והתחלנו להתנשק

בשלב מסוים הפכתי אותה והמשכנו להתנשק שאני צמוד אליה מאחור, יד אחת אוחזת בשערה ומפנה את ראשה כלפי והשנייה מרימה את השמלה ומתנחלת בין רגליה 

כשהיא התחילה לגנוח, פתחתי את המכנסיים והפשלתי לה את התחתונים. התחככתי בכוס הרטוב שלה, מידי פעם נכנס קצת ויוצא, ומחכך את התחת שלה לכל האורך. התגובות שלה הבהירו לי שזו אכן הזדמנות מיוחדת

כופפתי אותה על השולחן כשידי הנעולה מצמידה את ראשה לשולחן, היא לא הגיבה, הרטבתי את עצמי והתחלתי לחדור אליה. 

השרירים שלה היו מכווצים ומכיוון שלא התכוונתי (הפעם) להכאיב, חדרתי אליה באיטיות, מתענג על הפתיחה האיטית שלה, על קולות ההנאה והכאב.

לאחר מספר דקות של חדירה איטית שמידי פעם אני יוצא ועובר לכוס כדי להרטיב אותה, היא התחילה לגנוח ולהזיז את האגן כדי להעמיק את החדירה. האורגזמה הראשונה שלה הפתיעה אותי כאשר אני רק מספר סנטימטרים בפנים והעירה את כל הבניין. כשנרגעו הרעידות המשכתי לחדור אליה באיטיות, לא לקח הרבה זמן עד לפעם השנייה שהיתה עוצמתית עוד יותר מהפעם הראשונה. הרגליים שלה רעדו בעוצמה ובמקום להצמיד אותה לשולחן, היד שלי סתמה את פיה עד שהיא נרגעה (בכל זאת אמצע הלילה ויש לי שכנים) .

המשכתי לחדור אליה כשהיא נאנקת מכאב מצד אחד ומעודדת את החדירה עם האגן מצד שני. לאחר דקות ארוכות חדרתי אליה כולי, הרמתי את ראשה מהשולחן והצמדתי את גופה לשלי. כך המשכנו עד שגמרנו ביחד. הפעם היא לא הצליחה לשאת את משקל גופה מהרעידות, וחיבקתי אותה מאחור כדי שלא תיפול. נותרנו מחובקים זמן מה שאני עדיין בתוכה עד שהרעידות נרגעו.

״אז זו ההזדמנות שעליה דיברת?״

״לגמרי. רק היית צריך לקחת, לא לשאול״

מקריאה אובססיבית של פרופילים למדתי ששליטה מקבלים ושאר ירקות

לטעמי יש שני שלבים לתהליך, הרשאה והתחברות

אהיה מחר בתל אביב לראיון עבודה, בא לך להפגש?

נפגשנו שבוע קודם לקפה אחרי כשבועיים של הודעות. פגישת היכרות סטנדרטית במקום נייטרלי ע״פ כל כללי הטקס והזהירות. הפגישה זרמה טוב לשנינו, נהנתי ממנה, מהשיחה, משפת הגוף שלה ותכלס חשבתי על הפעם הבאה שנפגש כבר אחרי כמה דקות.  אחרי כשעה, וקצת התמזמזות פומבית נלעגת, שנינו כבר היינו באיחור רציני וסיכמנו להפגש שוב בעוד שבועיים, הפעם במקום נייטרלי הרבה פחות.

אז קבענו להיפגש לקפה בקטנה באמצע היום, אני לא יכולתי להתפנות ליותר. פגישה שנייה סה״כ ללא שום ציפיות, לא משהו מתוכנן. בפועל היא התחילה בנקודה שאליה כל אחד מאיתנו המשיך את הפגישה הראשונה בראשו.

היא הגיע עד למקום בו ישבתי ונעמדה מולי ותלתה בי את מבטה, מחכה/מצפה להוראה ממני לשבת. הסתכלתי עליה, מתענג על המבט שלה והורתי לה לשבת.

דיברנו קצת על הראיון והעבודה ועל האפשרות שתעבור לתל אביב. אחרי כרבע שעה הזמנתי חשבון כדי שנוכל ללכת קצת יחד לפני שנגמר לנו הזמן.

הלכנו בכיוון שתאם פחות או יותר את המסלול של שנינו דרך הרחובות הקטנים יותר של מרכז העיר והשיחה עברה בהדרגה לפסים מפורשים יותר ויותר של תיאור הציפיות של שנינו ותכנון הפגישה הבאה. פתאום היא פנתה אלי לנשיקה, אחזתי אותה מהשיער משאיר אותה במרחק קטן משפתיי, היא התנגדה ואני הגברתי את המשיכה ומנעתי ממנה את הנשיקה. הולכתי אותה אוחז בשערה, שנינו מתעלמים מהמבטים של מעט עוברי האורח (שמן הסתם ניסו להחליט אם להתקשר למשטרה), עד שהצמדתי אותה אל קיר נסתר יחסית של ארון חשמל.

עדיין אוחז בשערה, הסתכלנו אחד לשנייה בעיניים. המבט שלה, שאומר אני שלך עכשיו לכל מה שתרצה, היה ההרשאה שלי להמשיך לשלב הבא.

הוריתי לה להחזיק את שולי השמלה בשתי הידיים, ואח״כ להרים את השמלה מעבר לקו המותניים.

דחפתי את הרגל שלי בין רגליה ופיסקתי אותה קלות כשאני לא מסיר את מבטי מהעיניים שלה. שחררתי את שיערה והתרחקתי מעט כדי להסתכל עליה, מתעכב על השפתיים הבולטות מבעד התחתונים הצמודים.

החזרתי את מבטי לעיניה וסטרתי לה בהפתעה ובחוזקה בין רגליה שאני משאיר את היד על התחתונים שלה בעדינות, מרגיש את החום והרטיבות. היא החניקה אנחה של הפתעה, כאב ועונג ועצמה את עיניה לכמה שניות.

שפתחה אותן שוב, היה לה מבט אחר (אני מניח שגם לי), התמסרות שלה אלי, התחברות של שנינו

על אף הפוטנציאל המטורף של המפגש בין שנינו, ואלי בגללו, לא שרדנו יחד זמן רב עד שהנסיבות הכניעו את הקשר

טיול באיזור כפרי בחו״ל

מחפשים מקום לישון, booking  שולח אותנו לפנסיון בכפר קטן לא רחוק 

יש רק חדר עם מקלחת משותפת בקומה, מתפשרים בכיף, מתארגנים ויוצאים לאכול באחת משתי המסעדות היחידות בכפר ואח״כ ממשיכים לפאב היחידי שפתוח בלילה

חוזרים מאוחר, קצת שיכורים, הקומה שקטה וחשוכה, נראה שאין אף אורח מלבדנו

מתפשטים והולכים עם מגבות למקלחת שנראית יותר כמו חדר הלבשה בבריכה

חדר קטן עם ספסל ומתלים וממנו פתוח חדר נוסף עם מקלחת גדולה ובה שני דושים, אין פרטיות, אשכרה מקלחת משותפת בעירום

הפרט המוזר השני הוא שמלבד שני ראשי המקלחת למעלה יש שניים בצדדים, בגובה המפשעות

אנחנו מתפשטים ונכנסים למקלחת, מחכים לראות מה ומי יביא איתו רעש המים 

לאחר כמה דקות, שלא בא אף אחד אנחנו משתחררים

היא מנסה את ברז הצד, מרימה רגל אחת בפיסוק ומכוונת את עצמה 

אני פותח גם את השני ונהנה לראות אותה מקבלת את שני הזרמים בו זמנית

מגורה, היא מסבנת ומגמירה אותי במהירות ואנחנו יוצאים ערומים לחדר ההלבשה

היא נעמדת מולי ומושיבה אותי על הספסל בהחלטיות, אני זורם, נהנה לראות אותה לוקחת שליטה

היא מניחה רגל אחת על הספסל לידי, תופסת לי את הראש ומצמידה לכוס תוך כדי שראשה פונה אל הדלת לראות אם מישהו מגיע או מציץ

כל כך שקט שרעשי המציצה והליקוק נשמעים בכל הקומה. היא מזיינת לי את הפה בכוח, מובילה את הלשון שלי בין החורים בדממה  

גומרת פעם אחת, מורידה קצב לכמה שניות ומייד ממשיכה לפעם נוספת 

אנחנו חוזרים לחדר ולהיררכיה הברורה

יוצאים לעשן במרפסת והיא תופשת את מקומה על הרצפה בין רגלי