אני עצמי ואירי

רגע של אושר – רק אני, הוא, והים
השמש כבר התחילה לשקוע, צובעת את השמיים בצבעי כתום וזהב, והגלים לוחשים ברכות את סודותיהם לחול.

אני דורך יחף על החוף הרטוב, מרגיש כל גרגר וכל רחש. לצידי – הוא. הזנב הכי שמח בעולם, הלב הכי טהור. הכלב שלי.

הוא רץ קדימה, חופר רגע, קופץ לתוך הגלים בלי לחשוב פעמיים – כאילו כל העולם נברא רק לרגליו. ואז עוצר, מסתובב, בודק שאני עדיין שם. תמיד שם.

אני זורק מקל. הוא טס אחריו, נובח משמחה, חוזר עם חיוך בעיניים כאילו אומר לי "שוב! שוב!"
והלב שלי – מתרחב.

כי אין כאן מסכים, אין רעש, אין דאגות. רק ים. ריח של מלח באוויר. כלב שאוהב אותי באהבה בלי תנאים. ורגע אחד מושלם.

ככה נראה אושר. פשוט. נקי. אמיתי.