אין יום שחולף בלי שאני חושב עלייך...
החיים שלי טובים, ממש טובים, אני לפעמים מופתע ואפילו חושש להבין כמה הם הפכו להיות מדהימים.
יש לי הכל, בת זוג מדהימה שאני אוהב, אהבת חיי, מדהימה זה בלשון המעטה, אחת שדואגת לי, כפי שמעולם לא דאגו לי. אחת שחושבת רק על טובתי, בלי אינטרסים מה זה ייתן לה. אחת שרואה אותי באמת, אחת שהצליחה בפעם הראשונה להבין ולתאר אותי במדוייק. אחת שמעניקה לי הכל, אהבה, הכלה (בכל זאת אני לא אדם קל), שמחה, אושר, סקס מטורף, אחת שיודעת להיות עזר כנגדי ביום יום וזונה שלי כשאנחנו לבד, במסיבה או עם חברים מהעולם הזה, או כשאף אחד לא שם לב למה אנחנו עושים מול כולם בלי ששמים לב.
האישה-ילדה שאיתה הקמתי בית חדש, בית שמתקיים בו הכל, בכיף, בשמחה, באושר גדול, באהבה יחד עם כמעט כל הילדים, שלי ושלה. בכל יום אני בונה עוד חלק מהבית שלנו וזה כלכך כיף ובפעם הראשונה אני לא מתבאס על זה שעובד כלכך קשה, עושה הכל בהנאה, בחדווה כדי שיהיה לה הכל.
*********************************************************
ובכל זאת, אין יום שעובד בלי שאני חושב עלייך,
ילדה שלי, הבת שלי, זו שחסרה לי בלב, זו שחסרה לי בנפש, ובגוף, ביום-יום שלי ואני מתגעגע כלכך. מרגיש לפעמים שזו חוצפה מצידי, להיות כלכך מאושר ומצד שני כלכך לכאוב שאת לא איתי בכל הטוב הזה.
הבת שלי שהלכה לי לאיבוד במסע שאליו יצאתי, למצוא את הטוב שהייתי כלכך זקוק לו. לחזור להיות שלם, להיות אני.
הייתי שנים במסע הזה, אפשר לומר שעברתי דרך קשה, מלאת טלטלות, חוויות, חלקן טובות יותר וחלקן פחות, בסופו של המסע, החלטתי שלמען המשפחה שלי ולמען עצמי אני חייב לסגור את הדלת לזוגיות הקודמת, למצוא את מה שנפשי חפצה ואולי רק כך יהיה לי טוב, ובמהלך המסע הזה מצאתי אותה, את האישה-ילדה המושלמת שלי, זאת שחיכיתי לה כלכך. ולמסע הזה הצטרפו כולם באושר, ההורים שלי, הבנים שלי, החברים שלי, כולם הצטרפו לאושר שלי וכולם איתי, חוץ מהבת שלי.
ואין יום שחולף בלי שאני חושב עלייך,
בפעם הקודמת שנפרדתי מאמא שלך, אמרת לי שלא ניסיתי, שאתן צ'אנס, נתתי, אבל זה לא עבד. האחים שלך הבינו את זה וזרמו איתי יחד לאושר שלי, אבל את. לקחת ממני את הצד המחורבן של האופי שלי, העקשנות, המרדנות, המחיקה של אנשים שלא באים לנו טוב והפנית את זה כלפיי.
מהעזיבה שלי היה לנו קשה, את גם ככה מתמודדת עם גיל ההתבגרות, עם קשיים שגם אני הערמתי לאורך השנים בחוסר נוכחות שלי בתקופות מסויימות, את לא יודעת למה, מעולם לא דיברנו על זה, את לא יודעת מה עשיתי, למענך, למען המשפחה ולמען כל השאר בתקופות האלו שלא הייתי בבית, אולי יום אחד אספר לך כשתהיי מספיק גדולה.
ואין יום שחולף בלי שאני חושב עלייך,
אחרי העזיבה שלי, שהייתה מוסדרת ומסודרת ובהסכמה ויחסית ברוח טובה, את הקשית עורף, אחרי זה הבנתי שלא רק שריחמת על אמא שלך שנשארה לבד וחשבת שנטשתי, אלה בנית לעצמך מחשבה שאם תבואי איתי ואליי אז בעצם תשלימי עם זה שאני כבר לא אחזור, וכמעט התגברנו על זה, עד שמריבה שלנו, בעקבות מה שאת חשבת שאני לא מכבד את הרצונות שלך, לא קיבלת את הטענה שלי שזה כי רציתי להגן עלייך כמו שעשיתי כל חיי, אלא לקחת את זה לקיצון, רבנו ואמרת לי משפט שלא אוכל לשכוח, אתה לא יודע כמה מחקתי אותך עכשיו. זה משפט שפגע בי כמו חץ ללב, ניתקת אותי, חסמת אותי, אני כותב לך ואת לא עונה, אפילו שקוראת את ההודעות, אני יודע מה קורה איתך רק מהאחים שלך שמספרים לי כי אני שואל בכל יום. ניתקת אותי והשארת אותי עם חור בלב, חור שותת בלב המאושר שלי שדולף כי אין יום שחולף בלי שאני חושב עלייך.
אני האבא שישן איתך לילות בבתי חולים לפני שנתיים, שלקח אותך לטיפולים, שרץ איתך לרופאים, אני האבא שדאג לך ורב עם כל העולם כשמישהו עשה לך רע, אני האבא שרץ בכל העולם, תרתי משמע, כדי לדאוג למשפחה, לקנות לך דברים, לדאוג לך לכל מה שצריכה, שאת ביקשת ממני לבוא איתך לייעץ לך מה ללבוש ולקנות, שאת ביקשת ממני לדאוג לך, אני האבא שלקח אותך לעשות קעקוע משותף, אני האבא שבכל פעם שנקלעת לצרה או פחדת ידעת למי לפנות ועכשיו, שקט ודממה.
אני אוהב אותך בת יקרה ואהובה שלי, מחכה שתחזרי אליי, לעולם לא אוותר, לעולם לא אשכח, לעולם לא אפסיק לחשוב עלייך.
אין יום שחולף בלי אני חושב עלייך....
