שייכת

גברתי החליטה לכתוב את המדריך לסאבית המתחילה (בבלוג שלה ובפורום הבנות, קישורים בהמשך). ואני קוראת את הדברים, ונזכרת בנו לפני רק תשעה חודשים.

אני נזכרת בי, חסרת בטחון, מבולבלת, מבוהלת מהדברים שאני מבינה פתאום שאני רוצה. אני זוכרת אותי רצה לפורום הבנות כדי לשאול מה ההבדל בין נשלטת לסאבית - כל כך פחדתי מהמילה סאבית, מהמילה שפחה, וכל כך רציתי להיות השפחה של גברתי.

אני זוכרת את גברתי דורשת שאפנה אליה בכינוי "גברתי", אני זוכרת את ההתנגדות הפנימית העזה, את הפחד ששיתק את השפתיים. לא יכולתי לומר זאת אפילו בלב.
אני זוכרת את היקיצה יומיים אחר כך, ואותי שלוחשת "בוקר טוב גברתי", לוחשת וקופאת. זוכרת אותי אומרת לעצמי "אמרת את זה מתוך יקיצה, זה הכי אמיתי לך, תגידי את זה שוב", ואותי שממלמלת "גברתי" בשקט בשקט, שהקירות לא ישמעו.
כל אותו היום לא הפסקתי ללחוש "גברתי", והמילה נתנה לי כוח, עשתה אותי מאושרת, גרמה לי לחוש שהיא לידי.

היום אני לא יכולה לקרוא לה אחרת. זה היה צעד ראשון בדרך להשתייכות, צעד מופלא.

אני שייכת. אי אפשר להתחיל לתאר את הבטחון, האמון, התחושות שיש בידיעה שאני שייכת לגבירה שלי. אני שייכת לה, אני מאוהבת בה, ואני מודה עליה כל יום מחדש.

* המדריך לסאבית המתחילה שגברתי התחילה לכתוב: http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=12764