שייכת

הקדמה קצרה

זה סוף שבוע של עונג, של קרבה. גברתי ואני בשלושה ימים ולילות של יחד, מיטה, ליטופים משותפים, מסג'ים, ארוחות מענגות של אהבה.
סוף שבוע משותף, ודווקא בו אני מקבלת את המחזור שלי. אם הייתי יכולה לחנוק מישהו על התזמון - הייתי חונקת. בשישי היה אמור להתקיים הסשן, אבל ידעתי שלא אוכל לקבל ביום הזה כאב. אבל אתמול...
לפני עוד הספקתי להכין ממולאים במטבחה של גברתי, ומיד כשהנמכתי את האש, עפנו למיטה, לא יכולות להתאפק יותר.
אם יום לפני לא יכולתי לדמיין לעצמי כאב, אתמול הרגשתי שאם לא אקבל כאב, ובמנות גדושות - אצא מדעתי.

**

אנחנו במיטה, סוף סוף עירומות שוב.
"אני רעבה אלייך גברתי" אני לוחשת לך, "אני זקוקה לך כל כך, לשליטה שלך, ללקיחה שלך".
את מלטפת אותי, כף היד שלך חמה, הגוף שלי רותח. אני זזה בחוסר מנוחה על המיטה.
"כן אהובה שלי, חור שלי, אני הולכת לקחת אותך" אני שומעת אותך נוהמת באוזניי. את מסובבת אותי בגבי אלייך, מלבישה עלייך את הזין. שתינו לא מסוגלות לחכות עכשיו, לשחק משחקים מקדימים. את רוצה לחדור, ואני יודעת שאם לא אחדר עכשיו אצרח מתסכול.
האצבע שלך חודרת לישבני, מכינה אותו. הוא לא זקוק להכנה ארוכה היום. את נצמדת אליי, הזין שלך בפתח הישבן שלי, את לא חודרת, רק משפשפת את הזין בפתח.
"תרטיבי לי את הזין בנוזלים שלך" את אומרת לי, "אני רוצה להרגיש איך את נוזלת מהתחת אל הזין שלי".
"גברתי בבקשה" אני מתחננת לחדירה שלך לתוכי.
את משכיבה אותי על הבטן. סוף סוף אני מרגישה את הזין מתחיל להחליק לתוכי, ממלא אותי. מעבר לקיר אנחנו שומעות את השכנה שלך שהחליטה בדיוק עכשיו לעבוד במטבחה.
"את תהיי שקטה" את פוקדת עליי. ואני מנסה, כל כך מנסה גברתי, להחניק את האנחות אל תוך הכרית שמונחת מתחתיי.
אני נושמת את החדירות שלך עכשיו. מול האנחות שפורצות ממני את מניחה את ידך על פי. והיד בועלת אותי, מרתקת אותי למקומי מתחתייך.
"כן זונה שלי, תראי לזין שלי כמה את רעבה אליו" את לוחשת לי כשאת חודרת ויוצאת, חודרת ויוצאת... "אני ממלאת את כולך עכשיו בזין שלי, קחי אותו עד הסוף".
אני נטרפת. נדמה לי שלא רק התחת שלי בולע אותו עכשיו, כל הגוף שלי נשאב אל הזין הזה שלך שחוצב בי. "בואי אליי" את מספיקה לפקוד, לפני ששינייך ננעצות בעורפי, כמו אריה שמשפד את הלביאה שלו בשעת הייחום, כך את גומרת בתוכי, ואני מתחתייך גברתי, נטרפת אל האורגזמות, כשאת מצליפה בידך על ישבני כשאת גומרת ואני איתך.

אנחנו שוכבות על המיטה. לרגע אני רגועה אחרי האורגזמות, אבל אם לא אקבל כאב אשתגע. הגוף שלי לא מסוגל להירגע. אני זזה חסרת שליטה בו, נצמדת אלייך, מפתה את תשוקתך אליי שוב. וברגע את אוחזת בפטמתי.
כאב... כאב...
נדמה לי שמעולם לא הכאבת לה כפי שאת מכאיבה לה עכשיו. ציפורנייך ננעצות בה כשאת מסובבת אותה בחוזקה, מושכת. הכאב חד, חודר לכל בית החזה, ושוב, ושוב...
בשניות אני טסה לספייס. הוא חזק, הוא ממכר. את לא מפסיקה את הכאב גברתי. שוב ושוב את נועצת את הציפורניים בפטמה המיוסרת עד אושר.

ספייס. סיגרייה אחרי. הגוף שלי רגוע, אבל את, גברתי, רק התחלת את הסשן.

"אני תכף חוזרת" את אומרת לי, "חכי לי על המיטה על ארבע ברגליים פתוחות.
את הולכת לסלון, אני מחכה לך על ארבע על המיטה. מידי פעם עובר בגופי רעד של התרגשות. את מדליקה את המזגן שבסלון וחזרת לחדר, מניחה את הקולר שלי על צווארי.
"תודה גברתי" אני ממלמלת, זקוקה לקולר עליי.
את מחדירה לפי גאג, "הכלבה שלי תלמד לשתוק כשהיא צריכה לשתוק" את מזכירה לי את העונש שהבטחת לי לפני כשבוע, על מילים שנאמרו בטון הלא נכון.
את מחברת רצועת הולכה לקולר. "רדי לרצפה" את פוקדת, "וקדימה לסלון כלבה שלי".
בעיניים עצומות כמעט אני פוסעת לסלון. את צועדת מאחוריי, אוחזת ברצועה, מוליכה את כלבתך.
"גברתי אני יכולה לשתות?" אני שואלת, מיובשת קצת מהספייס.
"מיד כלבונת שלי" את עונה לי, מניחה אותי באמצע הסלון מול המזגן, דואגת שלא יהיה לי קר, מניחה את לולאת הרצועה מתחת לרגל הכסא שליד, מבטיחה שלא אזוז ואז ניגשת למטבח, ממלאה קערה במים ומביאה לי.
"רצית לשתות כלבה שלי?" את מתעניינת כשאת מניחה אותה מולי.
"תודה גברתי" אני לוחשת ומנמיכה את פני אל הקערה, לאחר שאת משחררת את פי מהגאג. אני לוגמת ממנה ככלבה הלוגמת מול גברתה.
"בואי" את מושכת אותי כשאני מסיימת לשתות, אל השז לונג שבסלון. את מניחה עליו כיסוי. בינתיים אני על ארבע לצדך, מצמידה את ראשי אל ירכייך, מרגישה כל כך שייכת, מוגנת, זקוקה...
"שכבי על הבטן".
אני חצי שוכבת חצי כורעת עליו. ממתינה, רעבה שוב לכאב גברתי. הגוף שלי נטרף מתחושת ההזדקקות אלייך.
"הכלבה שלי ביקשה כאב, והיא תקבל כאב" את אומרת לי, ומיד אני מרגישה ברצועות השוט שלקחת לידך מצליפות בי. זה חזק, זה כואב. אני גונחת, ואז מייללת, וזועקת את כאב ההצלפות. והוא נפלא לי. לפעמים כואב כך שעוד רגע אצרח, ואז הכאב חודר וממלא את כולי.
ושוב אני עפה לספייס. שעונה על השז לונג, לא מסוגלת לזוז.
"תסתובבי" את מורה לי.
שניות ארוכות חולפות עד שאני מצליחה להסתובב. את מסירה מפי את הגאג.
אני מרגישה במטלית הניקוי עם האלכוהול עוברת על שדיי. עוד רגע, אני יודעת, וארגיש במחטים ננעצות בי.
מתוך הספייס שאני נמצאת בו אני מרגישה דקירות קלות, כשאת מחדירה אל שדיי את המחטים. ומיד את מסובבת אותן.
עכשיו הספייס עמוק. אני במקום אחר.
כל פעם שאני מתחילה לצאת מהספייס, אני מרגישה אותך מסובבת שוב את המחטים, מעמיקה לי אותו. הריחוף שלי מוחלט.
הדקות חולפות.
מעמקי הספייס אני שומעת אותך מציתה לעצמך סיגריה. כל הזמן אני מודעת לקרבתך אליי. לאט אני חוזרת.
את מתקרבת אליי, מוציאה את המחטים משדיי, ומניחה על שולחן הסלון כוס מיץ תפוזים ושוקולד עבורי.
"בואי, שבי לרגליי על הכרית ושתי" את פוקדת עליי, כשאת נשכבת על הספה, "טפלי לגברתך ברגליים כמו ששפחה טובה צריכה לטפל בהן. את שייכת לרגליים האלה, זה מקומך שפחה שלי".
אני מתנפלת על כף הרגל שלך בשפתיי. מלקקת אותה, את כולה, יונקת את האצבעות. את דוחפת אותן לתוך פי.
"תכניסי הכל כמו שפחה טובה" את פוקדת, "תראי לגבירה שלך כמה את רעבה לאצבעות שלה. האצבעות של הגבירה שלך ילמדו אותך למצוץ, יפתחו לך את הפה".
אני יונקת כמטורפת, מכניסה אותך עמוק לתוך פי. מלקקת את כף הרגל כולה. אני שומעת אותך גונחת, ומכפילה את מאמציי.
"כן שפחה שלי, כלבה טובה, לקקי לגברתך את הרגל" את גונחת.
אני מרגישה בשרירי הרגל שמקשיחים, יודעת שבעוד רגע תגמרי גברתי. כף הרגל שלך נצמדת בכוח אל פני, אני יונקת אותה, מלקקת, וכעבור מספר שניות אני שומעת את הגניחה העמוקה שלך, ומרגישה את כל הגוף שלך מתרפה.
הראש שלי מונח על כף רגלך. אני מאושרת, אני הכלבה שלך, השפחה שלך, אני ממלאה את תפקידי.

"בואי הנה שפחה שלי" את אומרת ופותחת מולי את רגלייך, "אני הולכת לאמן את השפחה שלי להיות כלבת הגמירות האישית שלי. מעכשיו את תגמרי רק כשאני אגמור. אני לא צריכה לגעת בך בשביל זה. את תגמרי ממיצי הכוס שאת תשתי ממני, כמו כלבת גמירות טובה. ברור?".
"כן גברתי" אני עונה מהופנטת אל הכוס שלך.
"קדימה כלבת גמירות שלי, ושלא תעזי לא לגמור עם גברתך" את מורה לי.
מיד השפתיים שלי ננעלות לך על הכוס. אני מורעבת לטעם שלך. מלקקת, יונקת, שותה אותך. האגן שלי נע כמטורף. "את הכלבה שלי ואת תגמרי איתי" את נאמחת כשידך ננעצת בתלתליי, מצמידה את הראש אלייך כשאת גומרת. אני גומרת איתך.
לרגע אני לא מסוגלת לזוז, המומה מעוצמת הגמירה שלי.
"נקי אותי כלבה שלי" את פוקדת.
השפתיים והלשון שלי עוברות על שפתיי הכוס שלך.
"מעכשיו" את אומרת, "את כלבת הגמירות שלי. כל פעם שאגמור את תגמרי איתי. כל פעם שאורה לך למצוץ למישהו את תבלעי את מה שהוא ייתן לך ותגמרי מזה. את כלבת גמירות. אם יבואו אליי אורחים את תעברי ביניהם ולפי סימון שלי תמצצי לגברים ותרדי לנשים, וכשהם יגמרו לך בפה את תגמרי כמו כלבת גמירות טובה. אחרי שהם יגמרו את תגידי להם: תודה שגמרת לי בפה וגרמת לי למלא את יעודי ככלבת הגמירות שלך. ואז תאמרי: גברתי מרשה לי לנקות לה את הכוס? אדוני מרשה לי לנקות לו את הזין? ואת תנקי עם השפתיים שלך את הכוס או את הזין שמצצת. ברור כלבת גמירות?"
"כן גברתי".
כל העולם מסתובב לי עכשיו. כל מה שאני רואה הוא הכוס של גברתי מולי. המילים שלה מטריפות אותי.
"רדי לי" פוקדת גברתי.
ומיד אני מלקקת שוב, טורפת, מכורה לכוס שלה. ושתינו גומרות שוב.
"תודה גברתי" אני לוחשת.
"מה אמרתי לך שאת צריכה לומר?" מתעקשת גברתי.
או אלוהים, אני לא מסוגלת לומר את המשפט הזה, הוא גם קשה לי, וגם במצבי, שכחתי חצי ממנו.
"תודה שגמרת לי בפה וגרמת לי למלא את יעודי ככלבת הגמירות שלך" מזכירה לי גברתי, ואני חוזרת אחריה בקול שקט, כמעט בלחישה.
"ומה עכשיו?" מתעקשת גברתי.
"גברתי רוצה שאנקה אותה?"
"את שואלת אם אני רוצה או שאת מציעה את שירותייך כלבה שלי?" מתעקשת גברתי.
"גברתי, את מרשה לי לנקות לך את הכוס?" אני שואלת.
"אני מרשה לך" מסכימה גברתי.
ושוב שפתיי ולשוני מלקקים, יונקים, ושוב גמירה משותפת, כשאני נטרפת עד אורגזמה מהגמירה שלה בפי.
ושוב קשה לי לומר את המשפט.
"אני אחכה עוד הרבה?" שואלת גברתי.
אני קוברת את ראשי בין רגליה.
"תודה שגמרת לי בפה גברתי וגרמת לי למלא את יעודי ככלבת הגמירות שלך" אני לוחשת לה. "את מרשה לי לנקות לך את הכוס?"
עשר פעמים אני עוברת את אותו התהליך, עד שאני מצליחה לומר את המשפט הזה בקול רם, גאה בתפקידי ככלבת הגמירות המאולפת של גברתי. עשר פעמים אנחנו גומרות יחד, גברתי מלשוני ומשפתיי, ואני ממילותיה, משליטתה בי ומטעמה שמטריף עליי את דעתי.
"את מרשה לי לנקות לך את הכוס גברתי?" אני שואלת אותה בפעם האחרונה.
"כן" היא צוחקת, והפעם את באמת רק תנקי אותו.

סיגרייה.
"לכי לאמבטיה, תדליקי את מפזר החום וחזרי לכאן. אבל קודם תמזגי לי כוס תפוזים" פוקדת עליי הגבירה.
אני מבצעת את הוראותיה וחוזרת לשבת על הכרית לרגליה.
"בואי לאמבטיה" פוקדת גברתי, כשאנחנו מסיימות לעשן.
אני מרגישה את הדופק שלי מואץ. "זה סוף סוף יקרה היום?" אני שואלת את עצמי.
"השכבי באמבטיה" היא מורה לי.
אני נשכבת באמבטיה על גבי. גברתי נעמדת מעליי ברגליים פשוקות. זה עומד לקרות.
כל מה שאני מסוגלת לראות עכשיו הוא הכוס של גברתי שממוקם בדיוק מעל פני. השניות חולפות. אני מרגישה איך אני מגביהה את עצמי לקראתו, לקראת מה שעומד לצאת ממנו אל תוך פי. חודשים שאני מייחלת לרגע בו גברתי תשתין לתוכי בפעם הראשונה. רוצה לקבל את גברתי לא רק אל החורים שבי, אלא אל תוכי. להרגיש איך היא ואני הופכות לאחת.
ופתאום יוצא ממנה שטף הנוזלים, מתנפץ על פניי.
אני פותחת את פי. הנוזל החם ממלא אותו. לעולם לא הייתי יכולה לדמיין את התחושה, את הטעם.
חום מציף אותי, חומה של גברתי בתוכי.
לרגע הפה מתמלא בשתן שלה, ואז אני בולעת אותו, את כולו. מרגישה את הנוזל ניתז על פניי, על שערי.
בולעת, ושוב אני פותחת את פי, כמו גוזל שמתחנן למזון מאמו, כך אני מרגישה עכשיו, כשנוזליה של גברתי מציפים אותי.
זה לא טעים או לא טעים, זו גברתי בתוכי עכשיו. גברתי שמתמזגת עם מערכת העיכול שלי, עם הדם שלי. אני שלה, תוכי שלה.
"שבי" אומרת לי גברתי.
היא מתיישבת על אדן האמבטיה, פותחת את זרם המים ומתחילה לרחוץ אותי. לאט, בעדינות היא חופפת לי את הראש, מסבנת אותי. אני לא יכולה לזוז עכשיו, מתמכרת למגעה.
אנחנו יוצאות מהאמבטיה. מתייבשות במגבת.
גברתי לוקחת קרם שיער ומורחת על ראשי. אז היא מסרקת אותי כשאני עצומת עיניים. אני הילדה שלה עכשיו, כל כך בטוח וטוב לי.
אנחנו חוזרות לסלון. שתינו חסרות מילים עכשיו. החוויה הציפה את שתינו.
אני מוזגת מהממולאים שבסיר לשתי צלחות ומניחה על השולחן.
אנחנו אוכלות. מעלות מעט כל כך למזלגות. המומות מהעוצמות שחווינו עכשיו.
גברתי בדום ספייס, החיוך לא מש משפתיה, והמבט מלא בכל כך הרבה עוצמה, רוך ואהבה. אני בקושי מסוגלת לאכול, כולי נרעשת.
אנחנו משוחחות תוך כדי.
"גברתי, את מרשה לאכול כפי שראוי שאוכל במקום שלי מולך?" אני שואלת.
"כן שפחה שלי" אומרת גברתי.
אני מרימה את צלחתי מהשולחן, מניחה אותה על הרצפה ומתיישבת לרגליה של גברתי. זה המקום שלי, אני הכלבה שלה, השפחה שלה.
הראש שלי נצמד לרגליה כשאני אוכלת. אני שומעת את גברתי אוכלת מעליי.