לפני 18 שנים. 7 באפריל 2006 בשעה 10:01
שוב אני נוגעת בי
מלטפת את מה שכאב
לניחום. בחיוך.
האהבה הראשונה היא זו
שמזעזעת את אמות הסיפים.
את אהבתי הראשונה.
את היחידה שחדרה מבעד
לסבכי האימה והציניות.
לצדך אני מגלה עולם רגשי מופלא
שיש בו אהבה ולעיתים כאב.
בתולה רגשית הגעתי אלייך,
כדי שיחד נתווה את הדרך
בה טווית בי שתי וערב של תחושות,
רגשות שלא הכרתי עד שבאת.
נתתי לך את המפתח
לדלת שלא הכרתי,
דלת שפתחה בפניי אותי.
אני מגלה בי חדרים, פרוזדורים,
כוכים קטנים ששימשו למחבוא
אוצרים בהם היום פרחים.
נתת לי את הכוח
להכיר אותי.
תודה גברתי.