"לכי להתקלח," מורה לי גברתי, "תעשי חוקן, חזרי לאמבטיה וקראי לי. וזנזונת, אל תתני לי לחכות יותר מדי זמן."
אני טסה למקלחת, מגלחת, מסבנת, מחקנת, ושוב אני באמבטיה.
"גברתי, סיימתי." אני מודיעה לה.
"חכי לי באמבטיה בעיניים עצומות." היא דורשת.
אני עומדת במרכז האמבטיה בעיניים עצומות. גברתי נכנסת לחדר האמבטיה. אני מרוגשת, לא יודעת למה לצפות. אצבעותיה אוחזות בפטמותיי ומיד אני מרגישה באטבים עוטפים אותן. אני גונחת, מרגישה איך אני מיד נכנסת לתחושה של ריחוף.
"שלא תעזי להיכנס לספייס." פוקדת גברתי ומניחה על עיניי כיסוי עיניים. "תפתחי עיניים ותגידי לי אם את רואה משהו."
"לא גברתי, אני לא רואה." אני עונה לה. גם מתחת לכיסוי העיניים אני מעדיפה לעצום את עיניי ולתת לגברתי את השליטה המוחלטת בחוסר השליטה שלי.
"תפתחי את הרגליים שפחה שלי," פוקדת גברתי, "השפחה שלי שכחה כבר איך כלבה מיוחמת אמורה להיות. אני צריכה להזכיר לשפחה שלי איך מתנהגת כלבה מיוחמת?"
אלוהים... המילים שלה... הן גורמות למוח שלי להסתחרר.
"לא שכחתי גברתי." אני ממלמלת.
"תכף נבדוק את זה. תפתחי את הרגליים." דורשת גברתי.
מיד כשאני פותחת אותן היא מצמידה את שפתי הכוס שלי שני אטבים. הכאב חד, נפלא, מרגש. שוב אני מרגישה את גליי הסחרור בראשי.
"אל תעזי להיכנס לספייס בלי רשות." מזכירה לי גברתי. "עוד לא גמרתי להכין אותך כלבה מיוחמת שלי." היא מהמהמת ומיד אני מרגישה בשרשרת של ארבע ביצים סיניות נדחפת לי לכוס, מקשקשת לתוכו, ממלאה אותו.
"גברתי..." הגניחה פורצת ממני חסרת שליטה. אני נאחזת במוט וילון האמבטיה כדי להתייצב.
"תתכופפי כלבה מיוחמת שלי." פוקדת גברתי, "עוד לא סיימתי איתך. הישבן של הכלבה שלי לא יכול להישאר ריק. נכון?" היא ספק שואלת ספק קובעת בקול שמצמרר אותי מעונג. ברגע שאני מתכופפת, היא מחדירה מחרוזת שניה של ביצים סיניות קטנות יותר לישבני.
אני מלאה ועצומת עיניים. גברתי שולחת יד ומושכת קלות את האטב שעל פטמתי.
"את תרחצי אותי בעיניים עצומות," היא מבהירה לי, "וחסר לך שהשיער שלי יירטב או שהביצים הסיניות ייצאו ממך."
אני שומעת את הצחוק בקולה ונענית בחיוך גדול משלי.
גברתי נעמדת לצדי בתוך האמבטיה. אני מגששת אל צינור המים ומתחילה לשטוף את גופה.
"את מרטיבה לי את השיער." היא נדהמת.
"סליחה גברתי." אני מתנצלת בחיוך. מאותו הרגע אני מקפידה להרים בידי האחת את שיערה כשאני מתקרבת עם המים אל כתפיה.
אני עומדת לסבן אותה. לא פשוט לסבן בעיניים עצומות. לאט אני יורדת לאורך גופה, מקפידה שגם כשאני מתכופפת מולה הביצים הסיניות לא יישמטו.
ואופס, הסבון מחליק ונופל לי מהיד.
אני יודעת שהיא צוחקת בשקט מעליי כשאני מגששת על ברכיי בתוך האמבטיה אחרי הסבון. אני גם יודעת שכל הזמן הגבירה שלי שומרת עליי. המים החמים שוטפים את גופי כשהיא מכוונת אליי את הצינור שלא אתקרר.
אני מסבנת את כפות רגליה, את מעלה ירכיה, את הכוס שלה. אני נטרפת מהסיטואציה. אני השפחה שלה שמשרתת אותה. שוב נופל לי הסבון, ושוב אני מגששת למצוא אותו.
קשה לי, מחרמן לי ומצחיק לשתינו לא פחות, כשאני שוטפת ממנה בזהירות את הסבון. בזהירות כדי שלא ארטיב את שערותיה 😄
גברתי יוצאת מהאמבטיה.
"איפה המגבת שלי?" היא שואלת.
שיט, לא ידעתי שהיא תצטרף אליי, המגבת שלה בכביסה.
"תשתמשי בשלי," אני מבקשת ממנה, "או שאלך להביא אחרת."
"לא חשוב כלבונת, עוד לא גמרתי איתך." מחליטה גברתי.
גברתי מייבשת אותי, עוברת על כל גופי עם המגבת, מקפידה לספוג ממני את כל המים ואז מתנגבת במגבת הלחה בעצמה, ואני כל כך רוצה להגיד לה כמה אני אוהבת אותה עכשיו וכמה אני מרגישה בטוחה באיך שהיא מטפלת בי ושומרת עליי.
גברתי לובשת עליה את הזין וחוזרת לאמבטיה.
"תתכופפי כלבה שלי, אני רוצה לבדוק אם הכלבה שלי לא שכחה איך כלבה מיוחמת צריכה להיות פתוחה לכבוד גברתה. תתכופפי ותפתחי לכבודי את התחת שלך."
אני נשענת על אגן האמבטיה ופותחת מולה את הישבן שלי.
"החור של הכלבה שלי התרחב בזכות הביצים הסיניות?" מתעניינת גברתי.
"כן גברתי." אני גונחת בצפיה נרגשת לחוש אותה שוב בתוכי.
גברתי שולפת מהישבן שלי את המחרוזת, וברגע אני מרגישה את הזין שלה חודר אליי. שבועות ייחלתי לרגע הזה, לחדירתה של גברתי את השפחה שלה. לכיבוש המוחלט הזה שאין עליו עוררין.
אני פתוחה לכבודה, אני זקוקה לה בתוכי. הזין של גברתי ממלא אותי ואז היא יוצאת.
"שלא תעזי לגמור." היא פוקדת עליי, "היום לא תגמרי כל כך מהר. אני צריכה לאלף מחדש את הכלבה שלי ולהזכיר לה איך כלבה מיוחמת צריכה להתנהג."
ושוב היא חודרת אליי, ובכוס שלי אני מרגישה את שקשוק הביצים הסיניות. אני נטרפת, אני מלאה בה, אני כל כך רוצה שהיא תגמור בתוכי, אבל גברתי משתמשת בגוף שלי למשך כמה דקות ויוצאת ממני בלי לגמור.
"בואי למיטה." היא פוקדת עליי ומסירה מעליי את כיסוי העיניים.
אני שוטפת את עצמי בזריזות, ומצטרפת אליה במיטה.
"בואי אליי," מזמינה אותי גברתי ומכרבלת אותי לחיבוק כשאני מזנקת אל בין זרועותיה לדקות אחדות של חיבוק וסיגריה.
"תשכבי על הגב." מורה לי גברתי ואני מזדרזת לכבות את הסיגריה שלי. היא מחדירה לישבן שלי שוב את מחרוזת הביצים המוקטנות, מסירה את האטבים מהכוס שלי ומחדירה לתוכו עמוק יותר את הביצים הסיניות. עכשיו אני מלאה שוב בכל החורים שלי. "לקקי לי את הרגליים, כלבה מיוחמת שלי, חזרי אל מקומך מולן."
ברגע אני טורפת את כפות הרגליים שלה, מלקקת אותן, יונקת. אני גונחת בייחום מולן, מתאמצת לשגע את גברתי בליקוקים שלי, רוצה להרגיש אותה גומרת מול הלשון שעל רגלה. אבל לגברתי יש תכניות אחרות.
"הכלבה שלי מיוחמת?" היא שואלת.
"כן גברתי." אני גונחת.
"הכלבה שלי לא תגמור היום כל כך מהר." מזכירה לי שוב גברתי, "הכלבה שלי תראה לגברתה כמה היא מיוחמת בשבילה. אני רוצה שתלקקי לי את כפות הרגליים, ושתדאגי להניע את האגן שלך תוך כדי. הכלבה שלי תהיה כל הזמן מודעת לביצים שבתוכה."
אני נטרפת. אני לא יודעת במה להתרכז קודם, בביצים שממלאות לי את התחת ואת הכוס ושכל שקשוק שלהן פוגע בדפנות הכוס שלי ומשגע אותן, או בכפות רגליה של גברתי. כל פעם שאני מנסה להתרכז רק בה, היא מניחה על הכוס שלי את רגלה השנייה ומנענת את האגן שלי. אני נטרפת, מאבדת שליטה על הגניחות שלי. כל פעם שאני עומדת לגמור, עוצרת אותי גברתי.
"את לא תגמרי כלבה שלי, את תגמרי רק כשגברתך תחליט שהגיע הזמן שתגמרי ואת תגמרי רק כשתבקשי יפה מגברתך לזיין לכלבה המיוחמת שלה את התחת."
קשה לי לבקש כמו כלבה. לקרוא לי כלבה מיוחמת, אבל אני מיוחמת כל כך, רעבה.
"גברתי בבקשה זייני את הכלבה המיוחמת שלך." אני מבקשת צוחקת.
"ככה לא מבקשים," נוזפת בי גברתי, "אני בטוחה שהכלבה המיוחמת שלי מסוגלת ליותר."
ושוב רגלה מניעה את כל גופי והשקשוק משגע לי את הנשמה כשכף רגלה נדחקת אל שפתיי.
"גברתי, בבקשה, בבקשה, זייני את הכלבה המיוחמת שלך." אני נטרפת, קרובה כל כך אל האורגזמה - ואסור לי.
"בקשי כמו כלבה מיוחמת." חוזרת גברתי ודורשת.
אני מנסה לבקש בכל מיני דרכים שלא מספקות אותה, אני נטרפת, ואז הזעקה פורצת ממני.
"גברתי, אני מתחננת, אני זקוקה לך, הכלבה שלך זקוקה לך, בבקשה גברתי, זייני אותי, קחי אותי, גברתי, זייני את הכלבה שלך."
ידה של גברתי נשלחת אל שערי.
"תשכבי על הבטן כלבה שלי." היא פוקדת עליי.
המחרוזת נשלפת מישבני ומיד ממלא אותו הזין של גברתי.
אני צורחת, אני זקוקה לה, אני מלאה בה. בה ובביצים הסיניות שממלאות את הכוס שלי.
"כן כלבה שלי, עכשיו מותר לך כבר לגמור." מתירה לי גברתי את הגמירות.
אני גומרת, וגומרת, ואני מלאה כל כך, שייכת כל כך.
"אני הכלבה שלך, גברתי." אני צורחת כשאני גומרת.
"כן כלבה מיוחמת שלי, את הכלבה שלי." גונחת גברתי את גניחותיה כשהיא גומרת לתוכי.
אנחנו נחות לכמה דקות בהן ראשי מונח על זרועה החובקת. דקות בהן אני לא הכלבה אלא הילדונת שלה.
"לכי וחממי את שמן העיסוי." היא פוקדת עליי, "שימי מגבת על המיטה ועסי לי בדממה את הגב, את כפות הרגליים ואז את הכתפיים. ושהביצים לא ייצאו ממך." היא אומרת.
אני מאושרת לשרת אותה. במהירות אני מחממת את השמן במיקרו, מניחה מגבת מתחתיה, מגבת מתחת לרגליה, ומתיישבת על המיטה לידה כדי לעסות אותה.
אני יותר ממודעת לביצים הסיניות שממלאות אותי, אבל אני משתדלת להתעלם מהן ולהתרכז רק בעיסויה של גברתי.
לאט אני מעסה אותה, מתענגת על הבשר החם מתחת לידיי. גב, שכמות, כתפיים, ישבן. אני רואה את גופה של גברתי נרגע אל השקט ואני מכסה את גבה במגבת נוספת שתספוג אליה את השמן, ויורדת אל רגליה.
אני מרגישה שאני מתנה אהבה עם כפות הרגליים שלה. מעסה אותן לאט, בריכוז. טוב לי כל כך לתת לה שוב.
כשאני מסיימת אני מייבשת את כפות הרגליים, מכסה אותה ומעסה את עורפה.
כשאני מסיימת גברתי מסתובבת ונשכבת על גבה. העיניים שלה זוהרות עכשיו בזוהר רגוע.
טוב לא לגמרי רגוע.
"שימי את הלשון שלך בין הרגליים שלי." פוקדת גברתי, ומיד אני מזנקת אל הכוס שלה. אני מאוהבת בו, במיצים שלו, בטעם, בחום.
גברתי דוחקת את ראשי אליה כשהיא גומרת לי לתוך הפה. אני מכורה לגמירות הללו שלה, לשליטה שלה בתנועות הראש שלי כשאני יורדת לה.
"הכלבה שלי עוד מיוחמת?" מתעניינת גברתי ושולחת את כף רגלה אל הכוס שלי.
"כן גברתי." אני נענית באש שמדליקה את כל גופי מיד.
גברתי שולפת מתוכי את הביצים הסיניות.
"תפתחי את הכוס שלך לרגל שלי." היא פוקדת, "היום אני לא מזיינת אותך עם הידיים שלי, רק עם הזין ועם הרגליים."
אצבעות כף הרגל שלה נדחקות לתוך הכוס שלי. הן מגרות, הן מכאיבות לי, הן שורטות לי את הכוס. אני מרגישה כמו כלבה מיוחמת.
"ככה כלבה מיוחמת גומרת." מסבירה לי גברתי, "כלבות מיוחמות תמיד מאוננות על הרגל של הבעלים שלהן."
כף הרגל שלה נדחקת לתוכי יותר ויותר. זה משפיל אותי ומגרה אותי. אני מרגישה כמו כלבה, הכלבה של גברתי, ואני רוצה להיות הכלבה המצטיינת של גברתי.
האגן שלי נע כמטורף על הף הרגל שלה.
"כן כלבה שלי, תכניסי את הרגל של גברתך עמוק לתוכך." מעודדת אותי גברתי.
אני גומרת וגומרת, וגומרת. אני צורחת ושותקת, מרחפת ומזויינת, וגומרת.
כשאני שוכבת מעולפת ולא מסוגלת לזוז עוד, יוצאת ממני גברתי ומתיישבת על פניי.
"לקקי כלבה שלי," היא פוקדת, "לקקי כמו כלבה טובה."
לפני 18 שנים. 9 באפריל 2006 בשעה 21:21