שייכת

יומי הראשון נטול הניקוטין עבר בשלום. בינתיים. מאחר ובנוסף לקריז קיבלתי מחזור, אני לא יכולה להחליט מה משניהם גרם לי לאבד את השפיות ולחוש נטולת גפיים במהלך היום הזה.
בשלב מסויים ויתרתי. שאפתי ארבע שכטות ממכרות ובום... נשכבתי על הספה כשאני לא מסוגלת לזוז בגלל הסחרחורת שתפסה אותי. אז נרדמתי. גם ככה אמרתי ללקוחות המשרד שלי שאני בקריז ושלא יטרידו אותי אם זה לא דחוף. כולם העדיפו לחכות עם ההטרדה למחר ואני יכולתי להתמסר לאומללות של חיי נטולי הסיגריות.
האמת... זה ממש לא נורא כל כך. ובכל מקרה הבטיחו לי שמחר יהיה הרבה יותר גרוע. אז יש למה לצפות.
בכל מקרה, היום הקול שלי נשמע הרבה פחות צרוד (וסקסי) מהרגיל. הוא נקי יותר בלי העשן שנדחס לי לריאות בממוצע שלוש פעמים בשעה.
די, בסוף אני אשמע כמו איזו מטיפה לחיים בריאים. אז זהו שאני לא. אני חולה על סיגריות, אבל החלטנו להפסיק ובאמא שלי שאני יפסיק גם אם זה יעלה לי בבריאות. 😄

זה היה הדוח. אני חוזרת להכין שיעורים. לא בא לי להכין שיעורים. בא לי לכתוב היום סיפור חדש ומדהים. אבל אם לא אכין את השיעורים אסתבך עם המורה שלי והיא טיפוס של פאסיב אגרסיב מעורר חלחלה... רק מלכתוב עליה אני מתכווצת. אני יושבת לסיים את השיעורים. ביי.