בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

שייכת

גווי זקוף ראשי מורכן / בבואך לדרוש את ששלך / רקמת בי שייכות / תוחלת שונה לקיום מלא / יצקת את נשמתך לתוכי. התפרסם היום: שוב מקולרת
לפני 18 שנים. 30 באפריל 2006 בשעה 22:38

המילים נעתקות מול האהבה.
כל כך פשוט לאהוב באמת.
אני זוכרת שקראתי פעם שהאהבה היא האקט האגואיסטי ביותר, היא נועדה לעשות לנו טוב. אבל לפעמים האהבה חורגת ממגבלות הטוב העצמי. לפעמים בשם האהבה אנחנו מדברים אל האהובה שאולי כבר לא שומעת, מתוך תקוות אמת שמשהו מהמילים יחדור.
ריגשו אותי מילותיו של שטן בבלוג שלו. אהבה פשוטה, אמיתית, שמייחלת רק לתגובה, ולפעמים אפילו לא לזה.
האתר הזה, שכביכול מקבץ בו אנשים שחורגים מהנורמה, שבאים ומצהירים על מיניותם בקול, בהתרסה לפעמים, הוא גם אתר מלא באהבת אמת בין אותם האנשים.
היום ראיתי אהבה. ראיתי אותה נוגעת נטולת מניירות של אגו או פוזה. נוגעת ומלטפת במגעה.
לפעמים אני נטולת מילים מולה.

Belisana​(שולטת) - ולפעמים אני נטולת מילים מולך :) אוהבת.
לפני 18 שנים
קלייר​(נשלטת) - תודה גבירה שלי, גברתי היחידה. אני אוהבת אותך.
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י