שייכת

אני קוראת בביתי את המסע שלנו.
קוראת איך לימדת אותי להרגיש אחרי שנים של הדחקה. איך לימדת אותי לבטוח ולאהוב.
אני קוראת כמה לא העזתי להאמין שהנה את אוהבת אותי. זה היה בלתי נתפס.
אני קוראת את הצחוק ואת הדמעות שליוו את הקשר בינינו עד היום. את האמיתות ואת החציבה בנפש - זו שחשפה אותי לבקשתי מולך.
אני קוראת ומעריצה אותך גברתי.

אני זוכרת כל הזמן את האישה שלקחת לידייך לפני שנה ועשרה חודשים. האישה שלא ידעה שהיא שפחה. האישה שראתה באנשים פורקן מהיר לצורך מיני שלאחריו מתכנסים ונמלטים שוב אל הבדידות.

אני קוראת את העומקים שבינינו ונדהמת כל פעם מחדש. מעולם לא נצמדת אל ספר הדומיות. עשית את מה שידעת שיעשה לי טוב. תמיד רק טוב. לעולם לא ממקום של להרע.

אני קוראת בפליאה גברתי. קוראת ולא מאמינה שנפלה בחלקי הזכות להיות שלך. הזכות לגדול לצדך ובזכותך לאישה שאני היום.

אני אסירת תודה כל כך על כך שאת גברתי.
לקחת אישה פגומה - כזו שלא העיזה להרגיש והפכת אותה לשלמה.

אני אוהבת אותך גברתי. בזכותך אני מי שאני היום.
רק בזכותך. אם לא את הייתי עוד חיה חיים של בדידות, הדחקה ופחד.

האהבה שלנו היא דבר שלם. הבדסמ הוא כלי באמצעותו אנחנו מתענגות ובאמצעותו יכולת לקחת אותי למסע המדהים הזה לתוכי. אבל הוא רק כלי.
האהבה שלנו היא הכוח האמיתי שעוטף את הכול.
תודה על אהבתך גברתי. היא מחזקת ומעצימה.
תודה שעשית אותי שלך במלאות שכזו.
כל חיי חיכיתי רק לך.

שפחתך.