בערב שישי שתינו וויסקי עם המשפחה שלך
כלומר, קצת וויסקי והרבה קרח
היה מאתגר אבל סיימתי הכל
הלכנו לחדר שלך, הפעלת מוזיקת ג'אז רגועה. אמרת שאתה מתגעגע לזמנים בהם הייתה מוזיקה ברקע שתנעים את האווירה, תוריד את רמת הלחץ ותכתיב לנו מקצב.
הדלקת שתי מנורות שולחן וכיבית את האור. מנורות שציפית מבעוד מועד בשכבות של נייר קרפ דרכן מציפה את החדר תאורה מעומעמת אדומה. אני שוב נזכרת באותה נהיגה לילית, עומדים ברמזור ואתה מכריז שכמה יפה לי הצבע אדום. אולי אתה אומר שזה בשבילך אבל לא מבין שזה גם משרת אותי. אני מרוצה, מרגישה יפה, עוצמתית.
אנחנו מתחבקים על רקע המוזיקה, חיבוק ארוך וחמים. לאט לאט אני לוקחת צעד ועוד צעד עד שהמיטה מאחוריך. בהתחלה אתה לא מבין כשאני מנסה לגרום לך להתיישב, יכול להיות שאפילו רצית להפיל אותי על המיטה.
כמה חבל עבורך, לי יש תוכניות אחרות. וחזייה מהממת.
ניינור. מוזמנים לדמיין.
