צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

But in the end I cry for more

הדגיגים שבראשי. לא חייבים להבין. מוזמנים להתבונן.
לפני 3 שנים. 7 בספטמבר 2020 בשעה 16:06

אני לא אוהבת להיות מבולגנת

אבל מרגישה מספיק בנוח בכדי שתראה אותי ככה.

חשוב לי להיות מסודרת, להיות בשליטה- על עצמי, איך אני נראית, מה אני מציגה

אבל לי לא אכפת שתראה אותי אחרת, פרועה.

יותר מזה, אתה יודע מה גיליתי?

אני אוהבת כשאתה זה שמבלגן

מושך אחורה בשיער כדי לחשוף יותר צוואר, מפזר את הקוקו שאספתי דקות לפני 

דוחף אצבעות לפה, לוקח את יכולת הדיבור, רק מלמולים לא ברורים

נמצא מעלי ולפתע מסובב אותי אל הגב ומכוון את הגוף שלי למטה, איך שאתה רוצה.

בסוף אני יושבת, יודעת שהדמות שתינבט מהמראה תהיה הפוכה

מסתכלת, מבויישת ומרוצה.

 

כשזה איתך, לא אכפת לי להיות בפחות שליטה

לא אכפת לי להעניק לך אותה.

ניינור. מחכה לך.

 

 

domoroco​(שולט) - עשית חשק להפוך אותך בלי לסדר
לפני 3 שנים
בס ד - https://t.me/Porat_cacha
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י