הדיאלוג שלא נברא עד סופו,מבוסס על סיפור אמיתי.
בתאריך 10.1.2020 בשעה 18:00
אני הולכת לכיוון המטבח ומסדרת ומנקה את הכלים ועושה סדר בביתי,מכינה לי תה נחמד ומתיישבת בסלון.
מקבלת טלפון עם שיחת וידיאו עם חבר .
מסביר לי על התקופה הישנה, כל זמן שהוא יסתכל בעיניי היה לו מן ברק בעיניים שראה אותי מן הסתכלות מיוחדת שמביאה רוגע כשהוא מדבר איתי,
כולי מחייכת, וצוחקת. ומדברים בנינו על משברו על חברתו לשעבר, ואני כרגיל מנסה לעזור,מנסה להבין ולהפנים למה הוא דווקא מספר לי ופותח את עצמו מולי.
אני זוכרת את זה ברור כשמש, החיוך, הברק בעיניו, החיוך המרוח הזה על פניו וסוג של אור שלווה שדיבר איתי, למרות תקופת המשבר שלו שעבר בזמנו
מדברת איתו יותר עליו ופחות על עצמי. לפחות בהתחלה כך חשבתי, כולו מוכר וידוע בסצנה הזאת, לא הראתי הרבה רגש בהתחלה, כי לא ידעתי אם זה רק אני הוזה או שזה היה מבט אמיתי, שמה שאני מרגשה אמיתי,אני זוכרת שהוא אמר לי שהלב שלי למטה, בתחתונים. התרגזתי ואפילו די נרתעתי מהתגובה שהוא זרק.
בזמן הדיאלוג שאנו מקשקשים לנו ,ומדברים.
הייתי מסבירה לו שקשר זה משו שיש הבנה לשתי הצדדים, למרבה הפלא הוא אמר נכון ושאני צודקת, לא רציתי לשמוע את זה .
אבל כן בזמנו, יכולתי להבין את המצב שקרה לו, סיפר על הצבא ועל הסימנים שיש לו על הצוואר, אמר שקרה לו נס, כי נכנס לו רסיסים של פצמ"ר בזמן מלחמת לבנון השנייה.
יכולתי להרגיש את הטראומה שלו , את ההסבר המפורט, ואת הדברים שהוא עבר במלחמה.
היה לנו פער גילאים די גדול אני בת 25, והוא בן 41.
תמיד היה לי משיכה לאנשים בוגרים ממני, כי העבר גם לא סח עליי , כן לכולנו יש סיפור מעצב או סיפור טראגי ולא נעים, על הסיפור שלי כרגע אחסוך במילים.
היה בנינו חיבור, אני זוכרת את זה שהוא בא אליי ופתחתי לו את הדלת, והחיוך והעיניים, הם פשוט דיברו.
הצעתי לו להיכנס למקלחת והוא קרא לי לשבת ולהסתכל, האמת ישבתי עם סיגריה ביישנית כולי אדומה ומחוייכת ומסתכלת עליו כשאני עירומה, לא היה לי נעים בהתחלה להיכנס למקלחת אחרי שדיברנו על כל מה שקרה לו או לי , אמר לי שאני מהממת ואעלה לי את ביטחון העצמי,אחרי שישבנו לכוס קפה ודיברנו בנינו, על סיפור שקרה לי עם חבר אמת שהיה גם חבר שלו האמת,שהיה נשוי וגם שם היה בלאגן ביני ולבינו,אפשר להגיד שלא באמת אהבתי אותו , או שהכל שם היה דרמה מידי ,קשה מידי, מעייף מידי. וזה הציק לי בלב, כל כך רציתי כשישבתי מולו במקלחת לחבק אותו, ולהרגיש חום, הרגשתי חיבור שבחיים לא הרגשתי כלפיי אף בחור שהיה לי בזמנו, גם לא עם הנשוי הזה, הייתי נוסעת הלוך חזור בשבילו, הייתי מייעצת לו מה הכי טוב בשבילו,אבל הקשר בנינו נותק, כתבתי לו אלפי הודעות סליחה לו ולאישתו, הורדתי את ראשי וניסיתי לכפר על מעשיי, אבל חסמו אותי אחרי ההודעה ששלחתי של הסליחה בזמנו,
כשסיפרתי לו אז באותו מפגש מה קרה לי עם אותו בחור, ואמר לי לשחרר, שזה יגמר רע ואפילו יזכיר לו סיפור שקרה לו עם תיירת גרמניה, צחקתי בלב קצת כי הוא צדק,
מן צחוק שכזה מתגלגל, הוא האיר את עיניי אז, והיום שאני כותבת לכן את הדיאלוג, או שזה כבר סיפור, עולה לי חיוך מאוזן לאוזן,
אז בזמנו,במפגש הראשון אחד על אחד דיברנו הרבה, חלקנו סודות בנינו, ואפילו צחקנו,
שמענו מוזיקה בגרמנית,רוק, ואפילו קצת גאז, חחח עולה לי חיוך,
אני זוכרת, שחתכתי לכלב שלי גזר, ושיחקנו איתו מולו, וכולו צוחק ואדום.
אני זוכרת שישבתי לידו והנחתי עליו את הראש הרגשתי את הלב פועם בקצב מהיר,ואז זה קרה.. לא הייתה לזה מניעה ממני הרגשתי שזה הכי נכון,
שתינו רצינו להרגיש,באותו רגע הייתי פשוט מנותקת ונתתי לעצמי להיסחף בן זרועותיו, הורדנו את הבגדים, ופשוט לא הפסקתי לנשק אותו ולחבק אותו,
אומרים שרגש הורס סקס, אצלי זה ההפך אני אוהבת לתת במיוחד שאני אוהבת להיות פתוחה ולהרגיש אותו בנשיקות, באהבה שלי,גםפ בדסמ בא אליי מרגש. במיוחד בפגישות איתו, הלב שלי דפק במהירות ככל שהוא בא אליי, וככל שהתנשקנו ועשינו סשנים בנינו,הכל היה אחרת..
בפגישה השלישית, רעדתי קצת, הוא הביא לי צמיד .. זרמנו בהתחלה לא היה הגדרות לא היה מניעות כולשהם בנינו, רציתי להעניק לו טוב.
אולי משו שהוא לא מכיר ויודע, היה לי התפרצות בכי באותו מפגש, רציתי ,ישן איתי.. אני זוכרת את זה שחיכיתי שרק,יבוא לחבק אותי..
שירגיש אותי, במפגש השלישי הזמנו פיצה צחקקנו קצת כי קראו לה פיצת "הברבנאל". פיצה טעימה דווקא מדרום ת"א
אני זוכרת שהשליח הגיע ונלחצתי כי הכלב שלי התחיל לנבוח, הוא אמר לי להירגע ולקח את הפיצה מהשליח, באותו יום לא ממש אכלתי הרבה, חשבתי עליו, המון.
הוא אמר לי שהוא מחפש להתייצב בזמנו על חייו, עזרתי לו לחפש הדירות הייתי לפחות שולחת לו 10 15 דירות ביום, היה לי גם רצון להיות איתו, לעזור לו וגם לעזור לעצמי, חשבתי שאיתו, הכל יהיה בסדר.
הוא ירגיע אותי בשיחות טלפון, אני זוכרת.
שאז בזמנו עבדתי בחנות תכשיטים בשרונה , ואמר לי בכל משמרת שאני אלופה,עודד אותי להצלחה ולשאיפה עקב כל מה שסיפרתי לו בזמנו ,
ואז פיטרו אותי, שלא ממש ידעתי את הסיבה.
וסיפרתי לו, והוא עודד אותי להמשיך קדימה..
עד שמשהו קרה לי,
את זה אספר מאוחר יותר, בנתיים אני נזכרת הדברים הטובים עם אותו אדם, רובנו מסתכלים על השלילי, במקום לעלות את החיובי..
אז זה החלק שהיה לי הכי כיף בעולם עם אותו אדם, ובהמשך אספר לכן את השאר..
