שקט בימים האחרונים כסערה באוזני,טעם פירות הקיץ בין שפתיי, בזמן האחרון אני קצת כמו עפיפון של מחשבות,חושבת על רגעי מזל וכנות. ומחייכת לי בעדינות,הרוב כבר
חזרה לשיגרה,ואני בעודי מחפשת לי תעסוקה,בין כתיבה לכתיבה ,ובין חיפושי מקום עבודה,מדברת עם חברה קרובה וצוחקות על מס נושאים, היא אומרת לי שסקס מוריד יותר קלוריות ואומרת לי תעשי כבר סקס,אחרי מלא צחקוקים, היא אומרת אני ניסיתי וראיתי תוצאות,אני עונה לה ומחייכת רואים,בכל אופן שקט,תקופה שקטה,הבטחתי לעצמי השנה לעלות הילוך לעבר מטרותיי הרבות,החיטוב,הכתיבה,האיורים,יש לי כל כך הרבה כיוונים גם אומנים וגם מעשים, לפני מס ימים הלכתי בכיכר אורדע ברמת גן וראיתי בחור יושב נראה לקראת גיל 19 או 20, ומנגן ושר,הסתכלתי עליו,ואמרתי כמה קשה להצליח בעוד רוחו ששר ומנגן באמצע הכיכר,פתחתי את ארנקי ונתתי לו 20 שקל, הוא חייך בנדיבות ואמר תודה, שאל אותי אם אני שרה גם, ועניתי כן בחיוך, אמרתי לעצמי אם אני אשיר? מה כבר יקרה וכך היה, שרתי שיר של איימי וינהאוס love is a losing game, ופתחתי את הקול שלי באורדע,ושרתי,האמת שאנשים מסביב עצרו ומחאו כפיים,ועוד אני מקבלת את האהבה,והחיבוק של הולכי הרגל ההולכים והשבים.
סהכ,עוד יום שיגרתי נחמד,שנתתי לעצמי לשחרר את המושכות.