עקבים שחורים וגבוהים,ואישה אחת עם מליארדי מחשבות.
מלא הצעות,וילדה קטנה בתוכה שרק מנסה לשרוד את המכות,
מועדון החשפנות היה באלנבי היא אומרת, ושותקת.
מסתכלת על המראה שמולה עם העקבים ובגד הים והכפפה השחורה,באה לפני כולם לעבודה ומסתדרת מול עיניה.
היא בוהה בגוף שלה שעות על גבי שעות,והיא לא מרוצה,לא טוב לה.
היא בוחנת את פנייה,ושמה את האודם האהוב שלה בטעם דובדבן שקיבלה מלקוח באחד הערבים שהיה עליה לעבוד.
אני זוכרת שהיא אמרה לי שישבתי לידה והרמנו כוס שמפניה:'כולן פה שחקניות,לכל אחת יש במה,לכל אחת יש חוזקה משלה,אבל בסוף ..
המבט הריק של עיניהן נשבר,ובכל שלב שבר,הן הופכות לרובוט חסר רגשות''.
יכולתי להזדהות איתה, ואז היא הסבירה לי על העקבים,שהיא לובשת אותם היא בדמות שלה,שהיא לקחה על עצמה.
קראו לה סופי,סופי הייתה יפה ומיוחדת.
סופי הייתה הילדה הטובה של המועדון החשפנות, היא אהבה את המשפחה המזויפת שהיא בנתה לעצמה,אבל לאט לאט היא גילתה רוע מסביבה.
סופי הייתה ילדה בת 18 וחצי,עם דירה שכורה ובחובות עמוקים,המשכיר נתן לה לשלם לו במזומן כל חודש.
למרות הצ'קים שהיא הביאה לו בתחילת החוזה,שסופי שהתחילה להכיר את הרבדים החזקים שלה.
היא סיפרה לי על סיפור כניסתה לעולם החשפנות.
התחלנו לדבר על המשפחה ,הצבא,החברים,ולמה למה היא נכנסה לזה בגיל שאינו חוקי הגובל לאיוולות מוחלטת.
היא ענתה לי על כל שאלה, את אותו משפט'' אני חזקה,בגלל זה את מראיינת אותי''
באחד המפגשים שקבענו מצאתי את עצמי מתחת לבניין דירות שסופי הייתה גרה,ובהיתי.
היא אהבה לרקוד,ולצחוק,ולשמח את מי שמסביבה,גם בכל החרא שהיא הכניסה את עצמה.
אני זוכרת שהיא סיפרה לי סיפור שהיא יושבת על הבר,לפני שהמשמרת התחילה וניגש אליה אחד החברים של מנהל המועדון.
והם התחילו לדבר,סיפר לה על כל מיני אהבות ישנות וחולפות ועד כמה שהיא מיוחדת,ושהוא לא מחפש כלום,ואינו מפחד מהמוות.
וכך,גם סופי הייתה.
היא סיפרה לו על הדרכים הרבות היא כמעט הפסיקה לנשום,על האקשן והקירבה למוות.
שום דבר לא הפחיד אותה יותר מאז ,והוא הציע לה הצעה לקחת אותה הביתה אחרי המשמרת.
היא נכנסה לאוטו,במושב האחורי, וראתה אקדח ושלוש אנשים.
זה השלב שהיא אמרה לי ששאלתי אותה האם היא חששה לחייה? היא ענתה לא,וחייכה.
מסתבר שהיא עלתה עם עבריינים מוכרים,שהיו לה גב למצבי קושי והרמה הדבר היחידי שהם רצו ממנה זה :''חיוך.''
לא סקס,לא ריקוד,לא מיניות-אלא אהבה חברית.
באחד הערבים הנוספים שהיא הסכימה לשתף אותי, זה את היום שהיא ישבה עם אחת הבנות,ואחת נפתחה אלייה ובכתה.
אני זוכרת שהיא אמרה לי שבתחילת הערב שלה,מנהלת הבנות אמרה לה ''סופי,תוציאי את הכאב שלך בריקוד,תעשי מהכאב שלך כסף,כי את צריכה,תעבדי בעזרתו
והניתוק בין העולמות יבוא לבד''.
פה,זה השלב שסופי קצת רעדה ,ואמרה לי ''אולי מהמוות אני לא מפחדת,אבל אני לא מפחדת מכאב.''
חיבקתי אותה חזק,תוך כדי שהיא שותה לגימת מים קטנה,ותוך כדי מחייכת.
סופי סיפרה לי שחדרים היא לא עשתה,לא משנה כמה הצעות היו לה,והיו לה המון,מכסף עד החלומות הכי רטובים של אישה היא סיפרה לי,
היא הייתה קורעת את התחת בלפדאנסים של 2 דק' וככה ערב שהיא סגרה הגיע הכי גבוהה ל4000 בלילה.
היא סיימה משמרות שכולה מזיעה,ורטובה.
ולבסוף הראיון היא אמרה לי :'' חשפנית תמיד תיהיה חשפנית גם בדרך שלה,היא תפתח לאנשים תיפגע,אולי תעשה מזה ביזנס וקצת הנאה,אבל חשפנית? אי אפשר לקחת לאף אחת שהייתה במקצוע הזה,את הכח,הנשיות,ואהבה.''