סביר להניח, שרבים מפה נתקלו בשלוש מילים האלה, היהלום הלא מלוטש.
תמיד מזכיר לנו אדם כמעט מושלם מבחינת המהות שלו,השלמות שלו עם עצמו ואהבה לאחרים,
מן מקור אור שאנשים רבים מסתנוורים ממנו או נמשכים אליו, האדם הזה שתמיד בתקופה רעה יבוא לך עם בדיחה או איזה הומור שחור סתם כדי שיהיה לך טוב בתוך הלב.
סתם כי טוב להם לראות אותך צוחקת ומתקדמת במטרות שלך.
בוא נדבר על משו אחר יותר גדול מסתם צחוק מתגלגל, להקיא את האדם מהלב נגיד שאת או אתה אומר\ת לעצמכם '' הנה זה יוצא מהלב ,זה יוצא מהלב,זה יוצא, פאף יצא.''
וברגע שזה יוצא ההרגשה נהיית קלה יותר במיוחד המשקל שיש לנו על המוח והלב, חשבתי לעצמי המון בימים האחרונים על דברים מסוימים שהשאירו בי חותם להקיא אנשים שהיו שם, לרפא את עצמי.
קודם כל אני, אני מאמינה שכל אדם הוא שיעור בעל לקח כזה או אחר, ישלי חבר עבר שלא מזמן כתב לי והיה לנו סכסוך די גדול עקב איזה חבר שלו שיצאתי איתו.
כתבתי לו '' מה נזכרת לכתוב לי?'' האדם ענה לי '' כתבתי בפתקים רשימה מה לעשות לפני גיל 40''.
הייתי בהלם עד כמה בנאדם יכול להיות דפוק, לא במובן טוב או מצחיק של המילה.
ומאז לא עניתי, צחקקתי והמשכתי הלאה זה היה מטומטם לגמריי, חלק מהכתיבה שלי אני שומרת לעצמי, לא מזמן קפץ לי קטע בפייסבוק שכתבתי על איזה אדם שהיה לי בחיים ונעלם, ככה יום אחד.
קראתי את הפוסט הזה שוב ושוב,ואז אני קולטת לעצמי עד כמה לא ראיתי נכון את הדברים בעבר, את הכישלון ששמתי על עצמי שבעצם אותו אדם השפיע עליי בכמויות שלא ראיתי או דמיינתי, הייתי ילדה עוד ואני סולחת לעצמי.
מקבלת את זה וממשיכה הלאה, במקום מסוים כולנו עושים חשבון נפש מול המראה אחרי תקופות מסוימות של התגברות שיכלית מה שניקרא, ובסוף ,יש את השורות האלה שמדלגים עליהם כי מפחדים מהם, או מתכחשים אליהם בגלל הפחד העצמי שזה נותן לנו, אבל בין השורות אתה יודע טוב שהנשמה שלך התלכלכה, היה לי פעם שיחה עם אדם די חכם שאמר לי לנשום ולספור עד 10, לפני המילים שאני כותבת או מוציאה מהפה.
ומאז הכל מסתדר לי, היהלום הלא מלוטש.
היהלום הזה בחיים לא יהיה בידיים של אדם שלא שלם עם עצמו, אותו אדם יהרוס עוד אנשים ועוד, כמו רשימת שינדלר.
רק הכי גרוע שהוא לא יודע את זה שהוא הורס, הוא רק מבצע ואין מחשבה בין אקט לאקט.
אבל בסופו של היום ובכל סוף יום, זה אתה מסתכל למראה ואוכל את עצמך.
עד שלא תשלים עם הנשמה שלך עד הסוף זה ירדוף אותך.
