אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Love yourself❤

Like my life❤
לפני 4 שנים. 24 באוקטובר 2020 בשעה 23:22

הסיפור שהוא מתחיל שחור אחר כך הופך ללבן ואז לאפור מאפור לכל צבעי הקשת האפשריים

סיפור כזה שאתה קורא, אתה נסער שהיא נסערת, אתה בוכה שהיא בוכה , אתה שמח שהיא שמחה, אתה עצוב שהיא עצובה, אתה סקרן שהיא סקרנית. 

סיפור כזה לא שמעתם בחיים, על נערה מבית שהוריה גרושים ומתחילה את החקר למיניות בגיל צעיר.

 

החיים שלה החלו כמסע אחד שלם, שנתן אין ספור אפשריות לאנשים להרים את עצמם אחרי משבר קשה שהם עברו, נתן להם כח לגלות את הרצון להמשיך לחיות בחיים האלה לעומת כל הסיכויים האפשריים, פעם אחת היא אמרה לי ''שאני על הבמה אני רוקדת לעצמי ועוצמת את העיניים.'' מצוטט מעקבים של חשפנית פוסט פירסמתי.

מפה לשם היא חוותה אונס במשפחה בגיל צעיר מאחיה הגדול, שהשינאה כל כך בערה בה כל פעם שהיא הסתכלה על התמונות המשפחתיות, ועברה צד לבנות לתקופה ארוכה כדרך להשכיח את העבר שקרה לה, רוב המשפחה שלה תמיד הטילה בה ספק, בתקופת ההתבגרות שלה היא התחילה מסע עם עצמה שהוא החל בחול לראשונה בחייה היא ניסתה עם גברים, אחרי תקופה היא הבינה שהיא נמשכת לשתי הצדדים, המסע שלה באמת התחיל שהיא חזרה לארץ,

היא התחילה להשתקע בשתי עבודות, ולהעסיק את החיי יומיום שלה, עד שאותה חברה קראה לה לבוא למסיבת חברות אצלה בדירה,ומשם התגלגלה לעבוד כדילרית של סמים קלים, עברו ימים ולילות עד שהיא לא ישנה, והחלה להרגיש טיפטיפה מוזר, החלה לדמיין דברים ולהזות שד שחי בה. 

הסתכלה על עצמה במראה והריחות התחילו לזרום לאפה, החלה לדמיין תחושת נפילה ודימום מהפנים, שהיא לא עשתה דבר אחר מאשר סמים קלים

היא התחילה לטייל ברחובות מוקדם יותר לפנות בוקר וללכת לים כדי להתנקות מההרגשה של הדחף לטירוף אך הטירוף בפעם הראשונה הביס אותה, היא השתוללה ברחבי תל אביב עד שהגיעו כמה ניידות כדי לנסות להרגיע אותה, הם לא תפסו אותה ובאותו יום היא עצרה במקום מסוים נכנסה למספרה ליד הים ועצמה עיניים, לפתע היא הרגישה חיבוק חם לב, וליטוף על הלחי ואמירה ''אל תדאגי את תיהיי בסדר.'' 

באותו רגע, היא עצמה את העיניים חזק וחשבה שדמיינה את זה. 

אבל בעל המספרה לא ידע מה לעשות וחייג לאמבולנס ואותה נערה שמעה את המשפט הזה שוב ושוב '' דחפו לה משו,בואו מהר דחפו לה משו.''

הגיע אמבולנס וניידת משטרה, השוטר עצר הכל ולקח את הנערה כדי להבין פרטים נוספים, אבל היא לא הייתה יכולה לדבר מהרעד וכאבי שרירים אותו שוטר דחף לה מים שתשתה ולא תפסיק עד שהעלו אותה לאמבולנס, הנסיעה באמבולנס הייתה קשה, לרגע היא בוכה,ולרגע היא צוחקת, ולרגע אחד בכלל עצבנית. 

היא דמיינה את צוות האמבולנס בתור חברים של אחיה, והיא ניסתה להירגע בעצמה. 

משם הובילו אותה לאיכילוב, היא צחקקה בכניסה. 

שאחד האחים ראה אותה ואת המצב שהיא נמצאת הוא קרא לפסיכיאטרית המחלקה, אבל בטעות אותו בנאדם לא ידע שיש לה שינאה לאותו מקצוע בדיוק.

 

היא נכנסה בעמידה קשוחה לעבר אותו נערה, ואמרה את שם המקצוע שלה בגאווה ושאלה האם אפשר לבדוק אותה את אביה וחברתו, אמא שלה הגיעה מאוחר מידי.

בשלב שכבר אותו חברה של אביה חתמה בתור אפוטרופס במקום אימה,שהיא מסכימה לתנאי אישפוז פסיכיאטרי. 

ואת אותה נערה הובילו למחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים מרוב התרופה שהייתה חזקה היא הורדמה ליומיים שלמים, שהיא התעוררה היא מצאה את עצמה בחדר ירוק עם אינפוזיה, ובלי הוריה. באו לעמוד מולה 3 אנשים שמתוכם 2 פסיכיאטרים .

 

שאלו אותה שאלות, ומרוב הבילבול שהייתה היא ענתה להם בתשובות סותרות משו שם לא היה נראה לה תקין.

הפסיכיאטר הראשון היה אדם שניראה גבוה קומה, וקול ציפציף של גיי ממצעדי הגאווה של תל אביב, השני היה קירח בעל עיניים כחולות ושאפתן בקולו.

שהם התייעצו בינהם מה לעשות עם הילדה, הילדה הייתה עדיין מנומנמת וכך קבעו בינהם להשאיר אותה באישפוז סגור לכמה ימים,

הנערה נבהלה וניסתה לקום על רגלייה אך נפלה ובמהרה באו האחיות לעזור לה לקום ולהשכיב אותה בחזרה למיטה לשינה. 

ביום השישי לאישפוזה יצאה מחדרה לכיוון הגינה הקטנה שהייתה בתוך המחלקה, וביקשה סיגריה מאחת האחיות. 

אחות בשם סוזי, הייתה נראת היפית לגמריי. כמו האלה בשנות ה70 וחיוך מסטול יותר מזה לא היה אמרה לעצמה בראש אותה נערה, 

סוזי אהבה לעשן סיגריות מגולגלות ,ולהסתכל על המטופלות כאל ילדות שלה. הנערה הסתכלה לכיוון אחת הסיגריות של סוזי, ושאלה אותה בנימוס האם היא יכולה אחת

היא הביאה לה סיגריה והתיישבה לידה, שאר האחיות היו נראות רוסיות כועסות, ולכן סוזי הייתה נראת הכי פחות מאיימת במראה שלה ובצורת הביטוי שלה,

מסתבר שסוזי הייתה הפסיכולוגית המטפלת בבנות, בצורה יותר נעימה לעין מאשר כותונת משוגעים וזריקה בטוסיק.

הנערה הייתה קצת נסערת משאר האחיות, וכך התחילה השיחה בינהם עם רעשי הרקע של המטופלות האחרות, '' אז מה שמך שאלה סוזי'' 

''ישלי הרבה שמות אמרה הנערה'' וצחקקה, סוזי הסתכלה עלייה קצת בבהלה מסוימת, אבל עדיין המשיכה את השיחה.

 

סוזי נאנחה ושאלה שאלה יותר מורכבת '' אז מה את עושה במחלקה בזמנך הפנוי?'' 

הנערה אמרה לה '' מטיילת בין ארבע קירות,ומחכה לצאת מכאן.'' 

סוזי חייכה חצי חיוך וענתה לנערה : '' יהיה בסדר, נתחיל טיפול ואני בטוחה שאת תצאי מכאן בקרוב.''

הנערה נכנסה למן תסביך אישי עם מס מהבנות מהמחלקה, הנוף היה נראה לה כאילו שמו אותה במחלקה שהיא לא שייכת אליה, אחת מהבנות הסתובבה עם חתך גדול על הצוואר ופאה או צעיף על השיער מסתבר שהייתה דתיה.

הנערה גיחכה מעט והמשיכה להסתכל על המטופלות באמצע שיעור ספורט שגם בו היא צחקקה ואמרה לעצמה '' ספורט של זקנים לא זזים מהכיסא ,ועושים תנועות מפגרות עם הרגליים.'' 

אחת הבנות ראתה אותה מגחכת, שהיא נראת מפחידה להחריד שיניים בולטות ועיניים מסוממות וירוקות, לא בקטע מזמין במיוחד.

במבט כעוס, שאלה את הנערה למה היא מצחקקת, היא פשוט אמרה ''שזה נראה לה מטומטם.''

 

אותו בחורה קפצה לכיוונה והביאה לה סטירת לחי חזקה, הנערה הייתה בשוק למס רגעים והמשיכה לצחקק עם דמעות מבצבצות ואמרה בראשה 

''הלוואי שהייתי יוצאת מפה כבר.''

לקראת הערב, אמא של הנערה הגיעה מאוכזבת מאביה וחברתו שלקחו יוזמה בלי לשתף אותה,שביתה היחידה מאושפזת במחלקה פסיכיאטרית.

היה ריב גדול באותו ערב, ריב שאפילו האחיות הסתכלו לכיוון אותה חברה של אבא של הנערה, הנערה הצדיקה את אימה, והסתכלה בבוז לכיוון אביה.

באותו רגע, אמרו לחברה של אבא שלה לצאת מהמחלקה כדי לא לגרום להתלהמיות נוספות שיכולות לקרות, כי האשימו את הכדורים שהנערה לוקחות שיכול לבוא כעס נוסף.

הוא בא אבל מבפנים יותר, שאמא שלה הסתכלה לעבר המטופלות היא נהייתה חיוורת עוד יותר ,ורק רצתה שביתה תצא משם כמה שיותר מהר.

היה איזה משפט שהיא תמיד מלמלה הנערה שנתן לה התבוננות טובה יותר להבא :

''בתוך כל אדם מבוגר יש אדם צעיר ששואל את עצמו מה השתבש בדרך.''

 

היא התחילה לצייר,כדי להעסיק את עצמה. 

היא לא רצתה כל כך להתידד עם החברות שלה למחלקה, אלא פשוט ללבוש פוקר פייס ואת המסכה היומית כדי להשתחרר משם כמה שיותר מהר.

היא ציירה בהתחלה והאחיות קרקרו סביבה כדי למצוא בעיה אחת, לפחות לנערה היה נראה כך.

שהיה את שיעורי היצירה היא ישבה על החלון והייתה מנותקת בתוך הבועה העצמית שלה, הנערות האחרות ניסו להכנס אלייה בשלל צבעי חברות מוזרים.

בהפסקת הסיגריה ,היא עישנה והתיישבה לידה מישהי שקראה לעצמה טלולה.

היא הייתה קולנית, צבע העור שלה היה שחום ועינייה היו מסקרנות. 

התחילה בינהם שיחה די ארוכה שהייתה תמיד מסתיימת בקפה שחור או בנס אם היה חלב ביום טוב על השולחן.

ושירי פינק פלויד וקווין, הם היו מצחקקות על הבסיס של החיים, במקום לבכות שהם כלואות במקום הזה 24\7.

 

טלולה אהבה לצעוק כדי לקבל את מה שמגיע לה מהאחיות, הנערה אהבה יותר לשתוק כדי לא לתפוס צומת לב יותר מידי.

הגיע היום של הועדות הרפואיות כדי להשתחרר מהמחלקה הסגורה או לעבור לפתוחה  הרוב תלוי במה שהם יחליטו.

שהגיע התור הנערה ,היא נכנסה לפני לשירותים כדי להירגע ולשטוף את פניה במים קרים . 

אימה הייתה תמיד מארגנת ומסדרת אותה כדי שתוכל להשתחרר הביתה, ותמיד הזכירה לה לא לומר את המילים גראס רפואי,

אחרת לא ישחררו אותה .

ואז היא נזכרה בעוד משפט קצת יותר מצחיק שהיה בראשה שהפסיכיאטר לחץ לאימה את היד

 

''אנשים האלה שלוחצים לך את היד יותר משלוש שניות''

 

היא הסתכלה לעבר חבריי הפסיכיאטר בשולחן כל אחד יציג את עצמו בדיון, והיה גם מישהו שכותב במהירות במחשב, 

כאילו אותו נערה במשפט בבית דין, שאימה התיישבה לידה היא אמרה על התקדמותה והנערה שתקה עד לשאלות שהיו מופנות לגביה.

הפסיכיאטרית הראשית שאלה אותה '' אז סופי, נכון?'' היא הנהנה בראשה, והסתכלה עלייה במבט מחכה להמשך משפט.

''איך את מרגישה?'' שאלה הפסיכיאטרית באדישות את סופי (הנערה). 

סופי ענתה : '' איך אמורים להרגיש שמאשפזים אותך בכפיה?''

הפסיכיאטרית פתחה עם סופי דיון שהיה כתוב בתוך התיק הרפואי שלה.

הפסיכיאטרית : '' אני מבינה שאת רוצה להשתחרר סופי, אנחנו רוצים לראות האם אנחנו יכולים לשחרר אותך האם תשטפי פעולה?''

סופי : '' כן,אני חושבת שכן, אני מאוד רוצה להשתחרר אבל אני רוצה לשאול אותך שאלה '' אמרה סופי.

הפסיכיאטרית : '' את יותר ממוזמנת, זה טוב שהדיון בנינו מתקיים.''

סופי : '' למה הסכמתם לחברה של אבא שלי לאשפז אותי במקום אמא שלי, שכרגע איתנו פה בשולחן.'' שאלה בכעס.

הפסיכיאטרית: '' אני חושבת שעל השאלה הזאת אני לא יוכל לענות לך סופי, אני אשמח שתשאלי שאלה אחרת בנושא של השחרור שלך.''

לפתע סופי ראתה מאחורי הפסיכיאטרית חתול ג'ינג'י העומד מאחורי הזכוכית המשקפיה אל החוץ וצעקה בהתלהבות '' אמא,תראי חתול!!"

חברי הפסיכיאטרים של הפסיכיאטרית לא היו כל כלך מתלהבים כמו סופי שצעקה לעבר החתול , וקבעו שתישאר עוד שבועיים באישפוז הסגור.

 

אמא של סופי הסתכלה אלייה ואמרה '' בפעם באה אנחנו נצליח להוציא אותך מפה , אל תדאגי''.

סופי הסתכלה לעבר הפסיכיאטרית בבוז ויצאה לכיוון המסדרון המוביל לחדר עם אמא.

 

המשך יבוא..

 

 

 

orian - הכרתי כמה סופי. יש שלא השתחררו. יש שאבדו. יש שהשלימו. זאת תהודה פנימית כואבת שתמיד שם. צריך למרוח חומר מאלחש ולנוע למקומות נוספים. כל אדם בונה לעצמו סולם בזמן שהשטן קורא למטה
לפני 4 שנים
שוקולד לבן - מרתק
לפני 4 שנים
נימפומניה ריגשית​(שולטת){מצרפתמקרים} - קורע לב!
אני עם דמעות של כאב ועצב
ואני מבטיחה שאקרא שוב כדי למצוא את המילים.
בנתיים, אני אוהבת אותך הכי בעולם!
לפני 4 שנים
אמיר2 - מצמרר. סקרנת אותי לגמרי!
לפני 4 שנים
alon A - מחכה בקוצר רוח להמשך
לפני 4 שנים
שולט מרחוק וקרוב​(שולט) - מטלטל
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י