הייתי מקשיבה בשקט, לא הייתי מרימה את הקול לדקה.
מישו פעם אמר לי אחד מחברי הרחוקים, שאם אתה מתלהם אתה מוציא יותר מידי אנרגיות וכעס, עדיף לדבר בשקט בהיגיון, מאשר למלמל מילים חסרות הבנה מול אותו אדם שפגע או פגעה בך,
הייתי נותנת לך להסביר את מה שאין להסביר היום, היום אני פשוט עוברת הלאה, אין לי כח להוכיח לאנשים את הסיבה שלי ואת מה שהיה ולהכניס אותם לסיפורי וויוה לגרום לשינאת אותו אדם, לא זה לא עושה טוב לאף אחד,רק משחיר את הנשמה שלך.
הייתי יושבת,בשקט באלגנטיות כמו אישה, כמו שאני חינכתי את עצמי לקבל על עצמי את הטעיות העבר ,יושבת מולך עם כוס תה או קפה וסיגריה טובה המון אנשים חושבים שלקלל זה לגיטימי אחרי משברי העבר, ולהתנהג בגסיות רוח לא מוסכמות בעלי אנרגיה מיותרת שיוצאת מאיתנו, מאשר להקשיב לאינטואיצה הפנימית שלך.
הייתי אומרת את דבריי, כאמת וכדין.
לפחות את החלק שלי בסיפור,החלק שאני הרגשתי כביכול היה בתוכי המון זמן וזה בסדר להקיא אותך מהלב שלי, זה בסדר להוציא אותך משם, וזה יותר מלגיטימי לתת לזה לצאת,מאשר להיכנס פנימה יותר עמוק.
אני לא שונאת אף אדם, גם נגיד שהוא כמו אויב שלי, אני אומר שלום באלגנטיות וכמו אישה ולא התנהג בדרמטיות כמו ילדה קטנה אין לי כוח למריבות מיותרות שמרעילות לי את הנשמה שלי,תודה.
לא הרבה יודעים עליי , קודם כל גם שאני נמצאת בסיכסוך עם אדם מסוים אני לא אקבע לו בלשון הוראה מה לעשות עם אותו אדם, אלא אעייץ לו מה נראה לי לנכון
תמיד יהיה את האנשים שיתנו לך ''הוראה'', ויהיו אלה שמכוונים אותך לראות נכון.
אני מעריכה את הסוג השני, ולא זה שקובע לי.
למטבע יש תמיד שתי צדדים, כמו שבזוג שרוקדים טנגו זה לא עם עצמנו, אלא אם כן לקחת משו ודמיינת חבר דמיוני או חברה, לאף אדם מבחוץ אין אישור לומר לנו מה אנחנו ואיך אנחנו לעומת אחרים שהיו מתמודדים עם אותו סיטואציה.
למרבה הפלא, ככה זה שאת כבר אישה.
אין לי כח לחימום ושיוף ציפורניים, או התלהמויות שאחר כך אני אצא מהם צרודה ובלי קול,
לפעמים הכי פשוט זה לתת לזמן לעבור ,להתגבר.
וללמוד להבא, ששיעורים כאלה זה הכי פרייסלס.
ועד כאן ,
אמיליה קייט.
