לפעמים לרובנו המוח נעצר,והחמצן נגמר
שליטה עצמית אינה בהכרח בסובבים אותך, באינטואצית התגובות הרלוונטית..
כל אחד סוחב את שקי החול על הגב, לפעמים שקי חול כאלה מיותרים ללא אוויר, חול אפור שנקרע מהשקית 'ונוזל על שולי הדרך במיוחד בהתנדנדויות.
שאני כותבת על רגעי מעשה, אני בדרך כלל לא נאבקת עם הגורל אלא נותנת לו לזרום בכפות ידיי בכל מיני זוויות,זרמים,וכיוונים ולפעמים ההחלטה לשלוט בסיטואציות של אחרים כבר לא רלוונטית, החוט שלהם אצלי כבר נקרע .
לעיתים השיעורים החשובים ביותר בחיינו, זה לא בהכרח ממקור ראשון, יכול להיות מסיפור מתגלגל באלף זוויות שונות. כדי שאנחנו לא נגיע למקום המיוחל שמספרים לנו עליו
יכול להיות ההבנה הנחרצת שלפעמים אדם בעל מעמד מתחזה, יכול להרים על האחר באלף ואחד כיוונים.
אני לא אוהבת התחכמויות, רעש וצלצולים במיוחד פגיעה באדם לאחר,וכבודו המונח על המאזניים.
לפעמים אהבה חברית היא הדדיות לאחר והבנה שצריך לקבל ולחשוב.
לא בהכרח על סיטואציה מורכבת, אלא על הדרך שהגעתן אליה.
בכבוד או מרמה? באהבה או שנאה? בקנאה או בהחלטות שגויות ללא מחשבה בכוונת תחילה?
לפעמים שיעורי החיים לא תמיד צריכים להיות קיצוניים למרבה האנשים, אלא באיזון עם המוח והלב
בכבוד אחד לשני,ועשייה טובה.
תקשיבו לפני כל תגובה, לפעמים זה משמעותי לכל איש בנפשו.
סיטואציה מורכבת זה מה שרוב האנשים עושים מאגואיזם לפעמים תניחו אותו בצד, ותנו למים העכורים לעבור במהרה.
במיוחד למים הנקיים וטהורים תנו להם להיכנס לכם לאט לתת מודע,
שלכן ושלכם באהבה,אמיליה.
שבוע טוב לכולנו.
