החלטתי לנסות לקשור קשר עם גבר שיש לו בת זוג.
למה לעשות דבר כזה אתם שואלים? ובכן, טוב ששאלתם. אחד הפחדים הנפוצים כשמקיימים קשר פתוח, הוא שאחד הצדדים יתאהב במישהו אחר וילך. פחד מבוסס, יש לציין. אם יש לכל אחד מאתנו "משקולת" בכל צד שמעגנת אל החיים, אל הבית, יש איזה בטחון, כך חשבתי.
אם לך יש מישהי שחשובה לך ולי יש מישהו שחשוב לי אז יהיה בסדר, הספינה לא תשתקשק יתר על המידה. מעין הבטחה שחציה מדומיינת וחצייה מציאותית, שתפקידה לשמור שלא ניסחף וניטלטל במערבולת. שלא נהיה פנויים לבלגאן יתר על המידה בשל היותנו מחויבים לחיינו, לילדינו, לאהובינו.
בקיצור זה הרגיש לי מאוזן ואפשרי.
גיליתי שלבי פתוח לאהבה והתמסרות, ושאני רוצה לפתח מערכת יחסים נוספת במקביל לקשר עם נץ. גם האמנתי שתהיה זו דרך יפה להתיר את סבך ההיאחזות בחי שפשה בלבי כשיח פטל קוצני-מתוק-חמוץ. קיוויתי להפנות את אש התמיד שבי ליחסים הדדיים ואפשריים יותר. (עוד על ההיאחזות בחי כאן)
***
ברגע של תושייה תוך נסיעת רכב אגבית שאלתי "אולי את מכירה מישהו שיש לו חברה וירצה להכיר אותי?"
"אולי מלאכי?" הציעה לין
"הם לא בסופר מונוגמיה?" שאלתי (הוא חבר של חברים, אני מכירה אותו אבל לא אישית)
"הם החליטו לפתוח, נראה לי. אבדוק." ענתה, מרוצה מהרעיון הקולע. אנשים אוהבים לשדך. גם אני אוהבת.
לין לא מבזבזת זמן ושולחת לו הודעה כדי להעביר את הפקקים של תל אביב.
"הוא בעניין", היא מכריזה. וכך היה.
הודעה ששלחתי בערב שלמחרת הובילה להתכתבות משעשעת במהלכה גיליתי שמלאכי ניחן בשילוב מנצח של ביישנות ושנינות ומהר מאוד גילינו שאפשר ליצור מתח מיני כבר בהתכתבות בווצאפ
אז מי טורף את מי? המשך הפוסט כאן
https://imlilit.com/2019/11/01/%d7%91%d7%90-%d7%90%d7%9c%d7%99-%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%9a/