מיס כותבת...

אתמול נפגשתי עם הנשלט שלי, מי היה מאמין, הנשלט המיתולוגי של שנים שהתחתן לפני מעל שנה ולא התראינו... הרי יש לי קווים ברורים שלא להתעסק עם נשואים ובאמת שלא התעסקנו...:)

בימי איחולי עם ישראל לשנה טובה וחג שמח, הגענו למצב שגיששנו האחד עם השנייה לגבי מה קורה בחיים האישיים, והיה אפשר להבין שחסר משהו לכל אחד מאיתנו...
אז אתמול נפגשנו ובספונטני...
בזמן שסידרתי את התלתלז' בחדר השינה, הוא נכנס לדירה עם המפתח שהשארתי לו בחוץ והמשיך לכיוון הסלון, שם בסלון חיכו לו לבחירה 5 תחתונים שחורים אישיים שלי, תחתונים למדידה בעיצובים שונים עם תחרה, רקמה, חוטים וחורים... את היקר והאיכותי מכולם הוא בחר.

בלבוש צנוע ונוח הגעתי למרפסת הסלון כשהוא חיכה לי על שש ופלחי ישבנו חשופים לפני מתוך החוטיני השחור, אוחחח כמה שהתגעגעתי לישבן הזה ובכלל למראה של ישבן של גבר חתיך הכורע לפני... התקרבתי וליטפתי את המראה המרנין הזה... ואז נעמדתי למולו לקבל מקום של כבוד עם נשיקה לכל אחת מכפות רגלי.

מפה התיישבתי בספת המרפסת כשהדלקתי ג'וינט וביקשתי שיזחל למבואת הכניסה להביא את השקית שמכילה חזיות שייעדתי לפינוי החוצה מהדירה, רציתי לנסות קצת ניוש בפעם הראשונה ויחד עם התחתונים והחזיה שהוא בחר - היא היתה כ"כ יפה, ישובה על הרצפה לרגליי מרכינה ראש ומבט, חשופה במלוא גבריותה ועם נשיותיה יחדיו...

והוא התמסר אלי...
בזמן שכתבתי מיילים עם הלפטופ ושוחחתי בנייד שיחה של מעל שעה עם חברה, הוא דאג לכל מאוויי. ללא דיבורים נענה לבקשותיי כשהביא את בקבוק הערק מהמקרר עם הכוסית הקטנה, לפי סימן שלי מילא אותה בריפיל בזמן שישב למרגלותיי ועשה לי מסאז' בכפות הרגליים עם הקרם הטבעי שחברה רקחה...
תוך כדי השיחה, יצאתי להפסקת פיפי קטנה וכשחזרתי הוא המתין לי בתנוחת המוצא על שש.
בשלב הזה, תוך כדי שאני מקשיבה לסיפורי החברה, התכופפתי מעט ורכנתי לעברו מאחור בתנוחה שהעלתה בזכרון את ימי עברו העליזים... נצמדת-מתרחקת בזמן שאוחזת באגנו ומלטפת ישבנו, מתיישבת על גבו ומשפשפת קלות את אזור פרח הלוטוס שלי על קצה זנבו-תחילת ישבנו המורם לעברי...

רטובה וחרמנית, חזרתי להתרווח בנינוחות על הספה כשהמשכתי את השיחה כרגיל, מסאז' כפות הרגליים והסגידה אליהן גם המשיך ועוד העמיק לליקוקים ונשיקות.
כך, כשגבר לרגליי ואני עם ג'וינט ביד ומבושמת מאדי האלכוהול סיימתי את השיחה.
ואז, נשמתי לרווחה בריזה סתווית ומרעננת שנכנסה דרך תריסי המרפסת עם קרני אור שקיעה חמימה, ועל הרגע המושלם הזה הודתי לבורא העולם, כי זה רק מה שהייתי צריכה, רגע פשוט, מהנה ומשחרר שכזה, להיות ברגע ולהתמסר אליו, לזכות להיות אני, פשוט אני.

#מודהאני #סופשנעים

הערב חזרתי אחרי שביליתי את כל חג הפסח כולל ימי חול המועד בבית מלון עם אמא שלי.

בבקרים בחדר האוכל במהלך השבוע שחלף, אחד הדברים היותר שווים וראויים למאכל היה חביתת אומלט עם תוספות שאתה בוחר, לעומת מקושקשת מורעלת שמכינים מאבקת ביצים...כשבכלל, מצב האוכל מעט עגום ללא קטניות לטעמי, כאילו העם העברי לא סבל מספיק... 

אז כדי להגיע לאומלט הנכסף, אתה צריך לעמוד בתור ולהמתין בסבלנות... כן כן...

אחת המידות שלא התברכתי בהן זו מידת הסבלנות, לעומת זאת התברכתי במנות גדושות של פתיל קצר עם יכולת ורבלית לצאת על אנשים בזמן שאני מרגישה איך השיער הלבן שלי צומח רק מהעצבים, ללא קשר לגנטיקה המשפחתית הידועה שלנו...:)

וזה כמובן קרה כבר בפעם הראשונה שנאלצתי לעמוד בתור, חטפתי את הג'ננה ויצאתי בקול על מישהי שעשתה עלי פוילעשטיקים בתור. 

עכשיו בינינו, הזכרתי לעצמי שזה כולה חביתה, כאילו תרגיעי יוניק, זה לא לכבודך הפדיחות שאת עושה בשביל פאקינג חביתה. 

אבל זה לא החביתה, זה הפאקינג לעמוד בתור ועוד בתוספת הדיפת נשים חוצפניות וילדים זבי חוטם עם מבט עיני מלאך שמנסים להידחף מאחורי, מלפני ומצדדיי עבור כל המשפוחה שלהם... אני לא בנויה לחרא הזה. 

אז סיכמתי את הרגע הזה, כל עוד אני לא מקודמת לראש התור באוטומט על עצם היותי מיס יוניק:) אני צריכה עוזר-משרת אישי שיעמוד בתור עבורי ויגיש לי את האומלט הנכסף, כולל הקפה המשודרג מהמכונה החדישה עם התור הארור והמקולל משלה...

בינתיים פתרון הביניים שהיה - אמא שלי החליפה אותי לסירוגין בתור כדי להוריד את מינון הפדיחות שעשיתי במלון... בכל זאת, צריך לנסות לשמור קצת על קלאס ולו בשביל לכבד אותה, שתהיה בריאה, היא עדיין מתפללת שאמצא במקומות האלה חתן ירא שמיים...

שיהיה שבוע טוב לכולם🖤

הנשלט – אחרי נתק של שנה שבמהלכה הספיק להתחתן עם ונילית ומבלי לקבל מאחור בישבנון, הוא יצר איתי קשר עכשיו בדיוק כשחזרתי הביתה חמה, מורעבת ומסורסת מהמפגש עם הונילי, תוך כדי שמתעדכנת, בודקת וממיינת פניות מהאתר, במטרה בין היתר למצוא את הפרטנר המתאים שיחליף אותו...

מערכת היחסים רבת השנים והאהובה שהיתה לנו עשתה לשנינו טוב. עם פורקן מיני והגשמת פנטזיות הדדיות הרגשנו בנוח ובאותנטי, כל אחד לבטא את עצמו ובמקומו שלו. אני כבחורה דומיננטית שאוהבת הערצה ופינוק והוא כנשלט לייט ומצוייד שהתברך באיברי גוף נוספים על שלל כישורים...
לפעמים היה מגיע אלי מצוייד עם ארגז הכלים שלו ובידיים גבריות ומסוקסות, לבוש בתחתוני חוטיני עור שחור ועם פלאג בישבנון הוא סידר, תיקן והתקין עבורי דברים בדירות שעברתי עם השנים... לפעמים היה מגיע אלי מצוייד "רק" עם מוחו הגאדג'טי הנפלא וכשהוא נעול בכלובון סידר בעבורי מכשירי חשמל תקולים ומוצרי דיגיטל משובשים... כשתמיד אבל תמיד הגיע אלי מצוייד עם התיק החום לואי ויטון שלו, מרובע חמוד כזה תמים למראה, שהיה מלא בדילדואים בכל מיני גדלים וצבעים ובמיני פריטים וצעצועים מגוונים, כשהמלאי בתיק ההפתעות תמיד התחדש והתרענן...

מטרת ההיכרות שלנו מלכתחילה היתה שאני אזיין אותו. עבורי זו היתה פנטזיה מינית שטרם מוצתה ומומשה במלוא הריגוש והעוצמה שרציתי, אחרי מפגש יחיד וזהיר, ראשוני ובתולי עם איזה יזיז שחלק עמי שזו גם פנטזיה שהיה רוצה להגשים, הרגשתי כמו שנשארתי עם הזין ביד, נכון זיינתי אבל עדיין אני מחזיקה אותו עומד, את הזין השחור היפה והחדש שלי, שקניתי לעצמי בהתרגשות ובהתעצמות פאלית גבוהה... וזה מצב שלא התאים לי.
ואז הוא הגיע אלי, הנשלט הנחדר. עלם חתיך, גבוה ושרירי, ממש עופיון צעיר ויפה עם פער של מעל עשור בינינו בהליכה, עדיין, גילו הצעיר לא מנע ממנו מלהגיע אלי בפעם הראשונה עם ניסיון יחסית עמוק בעניין ועם התיק לואי ויטון שלו, הוא פשוט שם בכיס הקטן אותי ואת הזין השחור שלי...
אהבתי את זה, הרגשתי בנוח עם זה, היה לי כיף ובטחון איתו כשתמיד גם חשב וחישב בראשו החד על מה ומתי להזין את גופו הגברי והמכיל, להגיע מטופח ונקי עד לאפס תקלות מביכות...
עם הזמן, התנוחות והזוויות, היה לי כבר את הבטחון, הקצב והסגנון שלי להתחרע על הישבן החטוב והזקור שלו, עד לכדי גמירה במפגשים שבהם התחשק לי לחדור. מעבר לזה, שלא פספסתי אף הזדמנות לפנק את כפות רגלי ופרח הלוטוס שלי תחת לשונו המתמסרת והמתפתלת, גם נהנתי להתענג מאיבר זכריותו הנהדר והמצוייד שגרם לי להשפרצות מרטיטות...
גם עם הזמן, בין המפגשים האינטימיים המשחררים ולבין שיחות העומק על החיים, גם בין הגיחות הג'נטלמניות הגבריות והמחרמנות כשיצאנו לעולם שבחוץ... היתה לי כבר את ההבנה, הידיעה וההוכחה לכך שאין מושלם, שלעולם לא אקבל באחד את כל מה שאני רוצה וצריכה. שוב, לא שזוגיות עם הנשלט זה משהו שאי פעם כיוונתי או שעלה בכלל על הפרק, שנינו תמיד ידענו מהרגע הראשון את הפערים ומה טיב וסוג הקשר בינינו, עם כל ההנאה, האהבה וההכרה שבדבר. זה פשוט עלה שוב ושוב לאורך השנים, מלווה בפחד מאיים בתוכי... המחשבה לכאורה שאהיה בזוגיות עם גבר כלשהוא שלא יספק לי את הסחורה ועכשיו גם עוד הקינקית, הכניסה אותי לסרטים.
בשלב זה של חיי ועוד בשלב שהעולם כבר שרוי עמוק בירידת הדורות, זה כבר לא הספיק רף הריגוש והסיפוק ברמה הונילית, אלא שעכשיו רף הגרידיות והגרגרנות שלי עלה לרמת הקינקיות, כשעוד אנחנו מדברים פה לכאורה על בנזוגי לחיים אז ברור שהוא חייב להיות גבר ולא סמרטטת, כשעדיין הדומינה שבי תתבטא בהרמוניית הקשר הדואלי בינינו... בקיצור, מה הסיכוי שאמצא?! אז בחרתי להמשיך לעמוד, בצד מגרש הדשא הירוק של הרווקים...

אז כשהנשלט יצר עמי קשר לאחרונה, מיד ידעתי שהוא מתגעגע למשהו שהוא לא מקבל. את הנתק הובלתי לפני כשנה, כשהבנתי שהוא בזוגיות רצינית בחייו וזה לא התאים לי כבר להיות שם. גם לא התאים לי כבר להיות בשום מקום. אפילו לא להיות... עם ערב פטירת אבי, צללתי ישר חזרה לידיו המנחמות והממסכות של חברי הותיק הירוק לאחר חודשים ארוכים של הפסקה, השתבללתי בדיכאוני המעמיק כשלאורך השנה הדוממת ידעתי בנקודת זמן מסויימת שהוא התחתן, מלווה באומץ ובחשש הוא צעד לעבר התחייבות עסקת חייו עם הונילית המתוקה. ואכן, זה מה שהיה.
הוא עדכן שהתחתן וכמובן שדרש בשלומי, דרש גם בשלום מודעתי העדכנית שבאתר כשבשורה התחתונה, הוא אישר את מסקנתי בעניין זוגיות ונילית ומונוגמית, לפי ציטוטו המתמצת ומצמית הלב – זה ללמוד לחיות לצד החוסר.
רגע, לא הבנתי, מי רוצה ללמוד לחיות לצד החוסר? למה לא לחיות לצד היש?? כשיש??? ואולי אין באמת... ואולי יש אבל אחרת... לא יודעת, אין לי שמץ וכבר לא בזין שלי יותר להכנס לסרטים, רק יודעת להגיד שאני לא מבינה, למה מלכתחילה אנשים עוד נכנסים לחרא הזה בכלל?!

כן, נו, זה לא יעזור לי... הרמון עם 3 גברים קינקים, זה מה שיסגור לי פה את הפינה...
ובחזרה למציאות, כשהפעם מתחילה להשתעשע בראשי הסוטה וגם הריאלי, על הפנטזיה הקדומה הזו שלא עוזבת אותי... 

הקינקי – אחרי כשבוע ימים שבהם צ'אקרתי ואני עדיין ממשיכות להסתובב לא רגועות מהמפגש הונילי המתסכל, כשאני לצד תקשורת מול הנשלט וגברים באתר, אז הכרתי את הבחור במפגש חברים של הקהילה ה"ערה", כפי הנקראים במילה המיוחצנת "קונספירטורים":)...

מוקדש לך באהבה, הערכה והכרת תודה🤍

* בעריכה השמטתי חלק המתייחס להרהורי ברף האמיתי שייתכן ועלה, אשמח לפידבק אם זה מעניין שאקדיש כתיבה לעניין, זה קצת בראש שיוצא מהקופסא...:)

אחד הפחדים האמיתיים בחיי זה להיות בזוגיות שלא אקבל בה את מה שאני רוצה וצריכה.
כרווקה שצופה מהצד, רואה בבירור שהדשא של השכנים הנשואים לא ירוק ולא מטופח...
כשבינתיים, הירוק שאני טיפחתי כחבר קרוב היה בעישונים למיסוך חיי... הגראס תמיד דאג ודואג לנחם ולהרגיע אותי, להשכיח כאב שנושאת שנים ממשבר מהחיים, מקהה ימים של נפילות לדיכאון ומעביר לילות לבנים מתישים, הוא גם ניחם אותי בשנת האבל על אבי האהוב והדומיננטי, שנה קשה שהסתיימה לה ממש עכשיו...

אז לאחרונה הרגשתי צורך להתחיל לצאת מהקונכיה שלי, כאילו שמיציתי לעבוד ב"להיות בדיכאון" בבית, להתחיל צעד צעד להתחזק ולחזור למירוץ העכברים בעלמא דשיקרא, אחרי מספר שנים שלא הייתי במשחק... וזה קשה. מאוד. לחזור לעבוד אחרי תקופה שאתה במצב אאוט ועוד להרים מחדש את העסק בתחום שמיצית...

שלב ההתחשלות הזה, שמוביל בפועל להתחמשות ויציאה לדרך בכוחות מחודשים, כמו עוף החול שצומח מהאפר, זה היה הרגע שהרגשתי התעצמות וצורך להתעצם במיוחד, מעבר ל"אין אני לי מי לי - שירים לי", כשעולם השליטה תמיד סיפק את הסחורה בלהרים לי, גם בתקופות שכבר הייתי בתדר גבוה וגם בתקופות שהייתי בתדר נמוך והיה צריך להעלות... הרי בסוף זה רווח לקהילה כשאני עוצמתית:)

בין ההחלטות הראשונות שלי לתהליך ההתעצמות, היה לחזור לאתר ובמקביל להרים להנחתה לדייטים מלידים בחיים הונילים, לתחושת הנחשקות ולבדיקת הסטאטוס שלי בשוק, בכל זאת נחשבת כרגע כביכול ל"שבורה מהחיים":)

לא אלאה אתכם כעת בסיפורים על מפגשים עם נהגים, מנקים ונשלטים שהיו לי עד כה מהאתר, כמובן גם על ביטולים והרווח שיצא מכל מקרה, תאמינו לי – הכל לטובה ומדוייק!

כן אשתף כרגע על חלק מחוויותי והרהורי סביב זוגיות בעולם החדש, בהתאם לחלק מהמסע שהיה לי לאחרונה בסרט של החיים שלי...

הונילי – הבחור יצר קשר ראשוני דרך רשת חברתית, הצצתי וקלטתי שהוא לטעמי ועושה ספורט אקסטרים ורכיבה, בקיצור אוהבת.
מפה לשם, קידמתי עניינים לדייט שהיה מוצלח ובהחלט עם עניין שהתפתח לסקס שהיה כן, נכון, ונילי. לא משהו שהפתיע אותי אבל כן ביאס שלא סיפק עבורי את הסחורה. הבחור לא תיפקד ברגיל ואפילו לא ידע שזכה להזדמנות לחגיגה ומן ההפקר, שבזכות ביטול מפגש יומיים לפני כן עם מישהו קינקי מהאתר הגיעה אליו הערב בחורה רעבה במיוחד לפתיחת צ'אקרת המין, אחרי חודשים של התנזרות...
בקיצור, בין לבין גמגום מתנצל לשיח קצר על פלאי רעלי הויאגרה לעומת מיץ הגת הטבעי... נכנסתי לסרטים שמצב כזה לא מתאים לי. לא שאני מכוונת לזוגיות או משהו כזה במצבי השבור וגם הוא לא, מסתבר שהוא שבור בדרכו שלו, תאמינו לי כל המדינה פה שבורה...
בכל מקרה, המחשבה לכאורה שאם הייתי בתוך זוגיות עם גבר כלשהוא שלא מספק לי את הסחורה, אני בבעיה. קשה. מאוד. למודת ניסיון מצעירותי עם בנזוגי הראשון, 3 שנים של תסכול מיני מסרס שלא התאים לי, גם לא לבגוד, אז מבחינתי זה היה לחתוך. אז למה מלכתחילה אנשים עוד נכנסים לחרא הזה בכלל?!

ושוב זה עולה, הדשא של הנשואים ובכלל מבחינתי מונוגמים הוא ממש אבל ממש לא ירוק, גם לא יכול להיות. כי אין מושלם, אני לעולם לא אקבל באחד את כל מה שרוצה, כמו שהוא סביר להניח גם לא יקבל ממני כל מה שרוצה.
ואז פנטזיה ישנה ומתוקה עולה בי... ממממ... הרמון עם 3 גברים קינקים... אחד שיודע לזיין, השני לזיין את השכל והשלישי משרת... אויש נראה לי כיף! ובחזרה למציאות –

הנשלט – אחרי נתק של שנה שבמהלכה הספיק להתחתן עם ונילית ומבלי לקבל מאחור בישבנון, הוא יצר איתי קשר עכשיו בדיוק...

אם שיתוף המסע שלי מעניין אשמח לתגובה, שאדע אם לתת תשומת לב לעניין הכתיבה פה:)