מיס כותבת...

הנשלט – אחרי נתק של שנה שבמהלכה הספיק להתחתן עם ונילית ומבלי לקבל מאחור בישבנון, הוא יצר איתי קשר עכשיו בדיוק כשחזרתי הביתה חמה, מורעבת ומסורסת מהמפגש עם הונילי, תוך כדי שמתעדכנת, בודקת וממיינת פניות מהאתר, במטרה בין היתר למצוא את הפרטנר המתאים שיחליף אותו...

מערכת היחסים רבת השנים והאהובה שהיתה לנו עשתה לשנינו טוב. עם פורקן מיני והגשמת פנטזיות הדדיות הרגשנו בנוח ובאותנטי, כל אחד לבטא את עצמו ובמקומו שלו. אני כבחורה דומיננטית שאוהבת הערצה ופינוק והוא כנשלט לייט ומצוייד שהתברך באיברי גוף נוספים על שלל כישורים...
לפעמים היה מגיע אלי מצוייד עם ארגז הכלים שלו ובידיים גבריות ומסוקסות, לבוש בתחתוני חוטיני עור שחור ועם פלאג בישבנון הוא סידר, תיקן והתקין עבורי דברים בדירות שעברתי עם השנים... לפעמים היה מגיע אלי מצוייד "רק" עם מוחו הגאדג'טי הנפלא וכשהוא נעול בכלובון סידר בעבורי מכשירי חשמל תקולים ומוצרי דיגיטל משובשים... כשתמיד אבל תמיד הגיע אלי מצוייד עם התיק החום לואי ויטון שלו, מרובע חמוד כזה תמים למראה, שהיה מלא בדילדואים בכל מיני גדלים וצבעים ובמיני פריטים וצעצועים מגוונים, כשהמלאי בתיק ההפתעות תמיד התחדש והתרענן...

מטרת ההיכרות שלנו מלכתחילה היתה שאני אזיין אותו. עבורי זו היתה פנטזיה מינית שטרם מוצתה ומומשה במלוא הריגוש והעוצמה שרציתי, אחרי מפגש יחיד וזהיר, ראשוני ובתולי עם איזה יזיז שחלק עמי שזו גם פנטזיה שהיה רוצה להגשים, הרגשתי כמו שנשארתי עם הזין ביד, נכון זיינתי אבל עדיין אני מחזיקה אותו עומד, את הזין השחור היפה והחדש שלי, שקניתי לעצמי בהתרגשות ובהתעצמות פאלית גבוהה... וזה מצב שלא התאים לי.
ואז הוא הגיע אלי, הנשלט הנחדר. עלם חתיך, גבוה ושרירי, ממש עופיון צעיר ויפה עם פער של מעל עשור בינינו בהליכה, עדיין, גילו הצעיר לא מנע ממנו מלהגיע אלי בפעם הראשונה עם ניסיון יחסית עמוק בעניין ועם התיק לואי ויטון שלו, הוא פשוט שם בכיס הקטן אותי ואת הזין השחור שלי...
אהבתי את זה, הרגשתי בנוח עם זה, היה לי כיף ובטחון איתו כשתמיד גם חשב וחישב בראשו החד על מה ומתי להזין את גופו הגברי והמכיל, להגיע מטופח ונקי עד לאפס תקלות מביכות...
עם הזמן, התנוחות והזוויות, היה לי כבר את הבטחון, הקצב והסגנון שלי להתחרע על הישבן החטוב והזקור שלו, עד לכדי גמירה במפגשים שבהם התחשק לי לחדור. מעבר לזה, שלא פספסתי אף הזדמנות לפנק את כפות רגלי ופרח הלוטוס שלי תחת לשונו המתמסרת והמתפתלת, גם נהנתי להתענג מאיבר זכריותו הנהדר והמצוייד שגרם לי להשפרצות מרטיטות...
גם עם הזמן, בין המפגשים האינטימיים המשחררים ולבין שיחות העומק על החיים, גם בין הגיחות הג'נטלמניות הגבריות והמחרמנות כשיצאנו לעולם שבחוץ... היתה לי כבר את ההבנה, הידיעה וההוכחה לכך שאין מושלם, שלעולם לא אקבל באחד את כל מה שאני רוצה וצריכה. שוב, לא שזוגיות עם הנשלט זה משהו שאי פעם כיוונתי או שעלה בכלל על הפרק, שנינו תמיד ידענו מהרגע הראשון את הפערים ומה טיב וסוג הקשר בינינו, עם כל ההנאה, האהבה וההכרה שבדבר. זה פשוט עלה שוב ושוב לאורך השנים, מלווה בפחד מאיים בתוכי... המחשבה לכאורה שאהיה בזוגיות עם גבר כלשהוא שלא יספק לי את הסחורה ועכשיו גם עוד הקינקית, הכניסה אותי לסרטים.
בשלב זה של חיי ועוד בשלב שהעולם כבר שרוי עמוק בירידת הדורות, זה כבר לא הספיק רף הריגוש והסיפוק ברמה הונילית, אלא שעכשיו רף הגרידיות והגרגרנות שלי עלה לרמת הקינקיות, כשעוד אנחנו מדברים פה לכאורה על בנזוגי לחיים אז ברור שהוא חייב להיות גבר ולא סמרטטת, כשעדיין הדומינה שבי תתבטא בהרמוניית הקשר הדואלי בינינו... בקיצור, מה הסיכוי שאמצא?! אז בחרתי להמשיך לעמוד, בצד מגרש הדשא הירוק של הרווקים...

אז כשהנשלט יצר עמי קשר לאחרונה, מיד ידעתי שהוא מתגעגע למשהו שהוא לא מקבל. את הנתק הובלתי לפני כשנה, כשהבנתי שהוא בזוגיות רצינית בחייו וזה לא התאים לי כבר להיות שם. גם לא התאים לי כבר להיות בשום מקום. אפילו לא להיות... עם ערב פטירת אבי, צללתי ישר חזרה לידיו המנחמות והממסכות של חברי הותיק הירוק לאחר חודשים ארוכים של הפסקה, השתבללתי בדיכאוני המעמיק כשלאורך השנה הדוממת ידעתי בנקודת זמן מסויימת שהוא התחתן, מלווה באומץ ובחשש הוא צעד לעבר התחייבות עסקת חייו עם הונילית המתוקה. ואכן, זה מה שהיה.
הוא עדכן שהתחתן וכמובן שדרש בשלומי, דרש גם בשלום מודעתי העדכנית שבאתר כשבשורה התחתונה, הוא אישר את מסקנתי בעניין זוגיות ונילית ומונוגמית, לפי ציטוטו המתמצת ומצמית הלב – זה ללמוד לחיות לצד החוסר.
רגע, לא הבנתי, מי רוצה ללמוד לחיות לצד החוסר? למה לא לחיות לצד היש?? כשיש??? ואולי אין באמת... ואולי יש אבל אחרת... לא יודעת, אין לי שמץ וכבר לא בזין שלי יותר להכנס לסרטים, רק יודעת להגיד שאני לא מבינה, למה מלכתחילה אנשים עוד נכנסים לחרא הזה בכלל?!

כן, נו, זה לא יעזור לי... הרמון עם 3 גברים קינקים, זה מה שיסגור לי פה את הפינה...
ובחזרה למציאות, כשהפעם מתחילה להשתעשע בראשי הסוטה וגם הריאלי, על הפנטזיה הקדומה הזו שלא עוזבת אותי... 

הקינקי – אחרי כשבוע ימים שבהם צ'אקרתי ואני עדיין ממשיכות להסתובב לא רגועות מהמפגש הונילי המתסכל, כשאני לצד תקשורת מול הנשלט וגברים באתר, אז הכרתי את הבחור במפגש חברים של הקהילה ה"ערה", כפי הנקראים במילה המיוחצנת "קונספירטורים":)...

מוקדש לך באהבה, הערכה והכרת תודה🤍

* בעריכה השמטתי חלק המתייחס להרהורי ברף האמיתי שייתכן ועלה, אשמח לפידבק אם זה מעניין שאקדיש כתיבה לעניין, זה קצת בראש שיוצא מהקופסא...:)