הביקור הגיע. המנזר מקושט וחגיגי. נקי ומצוחצח, כמו שרק מלכה אמיתית יכולה לגרום לגברים לנקות.
כולנו עומדים בחצר הגדולה של המנזר לקבל את פני ההגמון והנזירים המבקרים. אני נחבאת באחורי הקבוצה כי עדיין לא נמצא פתרון הולם לשדיים הגדולים שלי. (סירבתי למחוץ אותם בתכריכים, מה גם שהם ברחו כל הזמן).
ההגמון התהלך בהליכת טווס , מתהדר בגלימות מצועצעות . שאר הנזירים הגניבו מבטים מהוססים לעבר הקבוצה שלנו מתלחשים כממתיקי סוד מרגש.
כל אותו יום ולילה התחמקתי מהמבקרים. לילה לבן של מיסות ותפילות לכבוד הביקור הגדול.
צהריי היום למחרת אני מרוסקת ומסופקת במיטה. הנזיר שלי בדיוק יצא ממנה. דפיקה בדלת.
"סליחה, אח מיכאל." מבטא זר, שיט זה אחד האורחים.
אני קופצת מהר ומנסה להעלים ראיות להיותי אישה. מחזיקה כרית מולי כדי להסתיר את השדיים.
" כן". גבר קטן קומה ובעל מבנה גוף שרירי נכנס לחדר ובידיו קופסת עץ .
" זו מתנה בשבילך , האח מיכאל, מהמנזר הישן. קיווינו שאולי תוכל .... אממממ .... להדגים לנו קצת...."
העיניים שלי מתרחבות. הנזיר הזה לא מכיר את מיכאל אחרת היה מזה את המרמה, אך מישהו בוודאות מכיר אותו.
אני מתקרבת לקופסא ובידיים רועדות פותחת את המכסה.
בפנים , על קטיפה אדומה, היו מונחים 3 שוטים, 2 גלגלי קוצים בגדלים שונים ומה שנראה ממבט ראשון כמו אצטרובל.
הלב שלי מחסיר פעימה. האם הוא רוצה שאני אשתמש באלה על גופו או על גופי?
לקחתי נשימה עמוקה ותרתי בראשי אחר כל מה שאני יודעת על נזירים וסיגוף.
" תכרע ברך לפניי." אמרתי בקול הכי נמוך שיכולתי. הבטתי בנזיר רכון הראש שכרע מולי, וההתרגשות שלי עלתה.
" הורד את הגלימה." הנזיר התגלה להיות בעל גוף יפה ושרירי ויותר מזה, ערום לחלוטין. נראה כי הוא לא ציפה לעונג הזה והתרגש מאוד.
בחנתי את השוטים בקופסא המהודרת. כל אחד מהם עבודת אומן. בחרתי את הקטן מבינם. שוט זנבות עור קצר ופשוט למראה עם ידית מפוארת. הרגשתי את המשקל שלו ביד. הוא היה כבד יותר ממה נראה.
"אמור לי מה החטאים שלך, בני." אמרתי תוך כדי ליטוף הגב שלו והכתפיים.
" אני.." קולו רעד. "אני לוקח את חתיכת הגבינה האחרונה בשולחן."
הנפתי את הידי והנחתתי את השוט על הגב שלו.
"תמשיך."
" אני... אני חומד את אשת הקצב. יש לה רגליים מלאות וחזה גדול וכשהיא מחבקת אותי היא תופסת בישבן שלי".
עוד שתי הצלפות מהירות במורד הגב. מגבירה את העצומה.
"כן...."
" אני...אני..." דמעות נשמעו בקולו של הנזיר. כשהורדתי מבטי , ראיתי שהזין הקטן שלו זקור וקשה.
"אני ליקקתי את הגבעה לבת של הקצב בחדר השמש וכשאמא שלה תפסה אותנו ליקקתי גם לה. ליקקתי את שתיהן בו זמנית." נראה שאת שטף הדיבור כבר אי אפשר היה לעצור. המשכתי להצליף והוא המשיך לספר.
" הפות של הבת קטן ורך, היא בת 17. מתוק ועם קצת שיער בקצהו. תקעתי את הלשון בתוכו והיא צחקקה בעונג ורציתי ללקק עוד ועוד. הציצי שלה קטן וקופץ כל פעם שהיא מצחקקת. כשאמא שלה נכנסה. היא משכה את הבת שלה ממני ודחפה את הפות הגדול שלה אל הפה שלי. פות מגולח עם דגדגן גדול. מצצתי את הדגדגן ודחפתי 3 אצבעות פנימה. בזמן הזה הבת שלה מצצה לי את הזין והביצים.
כשהאמא גמרה היא התיישבה על הזין שלי וליקקה את הפות של הבת שלה. גמרתי מיד והיא כעסה ודרכה לי על הזין. זה היה נהדר."
הגב והישבן של הנזיר היו בגוון של עגבניה בשלה ומפוספסים. הזין שלו נוטף כאילו יגמור כל שניה . דחפתי אותו על הגב . הצלפתי בביצים ובזין, תוך כדי שהוא גונח. דרכתי על הביצים שלו והוא גמר.
" תנקה את הרצפה!" העיניים שלו התרחבו. הוא לא היה מוכן לפקודה הזו. עוד הצלפה לאורך החזה. הנזיר המבולבל השתופף והתחיל ללקק את הריצפה. רק מלהסתכל על זה , גמרתי. זרקתי עליו את הגלימה ומשכתי אותו בשיער לעבר הדלת. את המתנה השארתי אצלי.
