אני מנסה לעצום עיניים ולנוח אבל מי מסוגל לישון בכלל כשאני יודעת שעוד מעט אפגוש את הבת שלי...
העברתי את הזמן בנשנוש פירות יבשים וסרטונים של שחר חסון.
האל איכשהו הצליח קצת לנמנם אבל לא באמת נרדם.
חילופי משמרות, נכנסה מיילדת אחרת ולא סתם..
המיילדת הכי טובה בארץ!
כששילמתי כמה אלפי שקלים בלידה של הנסיך כדי שתהיה איתי מיילדת פרטית, רציתי אותה אבל אמרו לי מראש שאותה צריך לשריין כבר בביוץ אחרת היא תפוסה.
היא מציגה את עצמה ואני ממלמלת מתוך הסטלה של האפידורל "היי יש לך שם פה!" היא לא הגיבה, רק בדקה את הנתונים שלי והתחילה "טוב, אנחנו צריכים להתקדם קצת זה לא זז לבד".
הלכה והביאה כדור פיזיו מוזר שנראה כמו בוטן, הניחה לי בין הרגליים והתחילה להפעיל אותי - נגמרה המנוחה.
"תנענעי את האגן ותעשי שששששש ארוך"
תוך כדי היא מפנגרת אותי ועושה לי עיסוי בפנים כדי לזרז את הפתיחה.
עוד כמה תרגילים ואז היא מחליטה להוסיף לי חומרים מזרזים.
"אני לא רוצה להגיע לקיסרי.." חצי התחננתי בחשש.
היא הסתכלה עליי כאילו זלזלתי בה ואמרה
"את לא צריכה לדאוג מזה, אלה הצרות שלי עכשיו". פתאום הבנתי שאני בידיים הכי טובות שיש ואני צריכה רק לשתוק ולהקשיב.
הרגשתי בשליטתה, התמסרתי לחלוטין כמו שאני יודעת ונרגעתי מיד.
אחרי כמה דקות היא חוזרת לפנגר אותי ומרוצה מעצמה שהחומרים שהיא שמה לי עבדו "איזה הבדל איזה יופי פתיחה 8!" אני שומעת את זה ומתרגשת... זה כל כך קרוב!
ממשיכה לנענע ולששש ותוך כמה דקות נוספות היא שואלת אותי "מרגישה לחץ?" פתאום קלטתי שכן, אני מרגישה משהו לוחץ רוצה לצאת ממני. אני משיבה בחיוב והיא יוצאת בהצהרה "התינוקת שלך רוצה לצאת".
אני בסטלה מטורפת והתרגשות, האל בנונשלנט מחכה שנתחיל.
היא מארגנת כמה דברים, יוצאת למחלקה ומכריזה "אנחנו יולדים!" אני קוראת לאל שלי להיות לידי והוא תפס את מקומו ליד הראש שלי, המיילדת הופכת אותי על הצד כשרגל אחת שלי אצלי והשנייה אצלו.
"קחי את הרגל אלייך וכשאת מרגישה לחץ למטה תלחצי". אני מרגישה ומתחילה ללחוץ, המיילדת מסתכלת בין הרגליים שלי והאל מחבק את הראש שלי חזק ומידי פעם מסתכל לראות את הקטנה החדשה שלו מתחילה את החיים. "קדימה שוב, תלחצי הראש יוצא" אני לוחצת ומרגישה את פלא הבריאה קורה בתוכי, האל שלי איתי מעודד אותי "עוד עוד עוד יפה שלי את מדהימה תמשיכי" הרגשתי אלוהית. ראויה להיות האמא של הילדים שלו, ראויה להיות האישה החזקה שאני.
הראש יצא ממני בזעקה ועוד פוש אחד כל הילדה בחוץ!
ציר לחץ אחרון ונגמר ההריון.
נתתי את כל האנרגיות שנשארו לי ואחרי זעקה נוספת שלי שמעתי את הקטנה שלי נפרדת בבכי מהמקום הכי בטוח שיש בעולם.
מיד המיילדת שמה אותה במקום הבא הכי בטוח שלה - בין הידיים שלי.
האל הלך רגע לנגב את הדמעות ונקרא לחתוך את חבל הטבור.
המיילדת ניקתה את הקטנה ומרחה עליי את הוורניקס ששמר על העור של התינוקת כל ההריון בתוך הרחם (אין קרמים לפנים בעולם שעושים עבודה כל כך טובה לעור).
עם שיער פזור, וורניקס על הפנים, דמעות זולגות וידיים מלאות, הלידה הזאת הייתה החוויה הכי מטורפת שעברתי בחיי. אם יבקשו ממני לתאר את הסשן הכי פיזי, הכי מנטלי, הכי רגשי, מעצים ומרגש שהיה לי בחיים - זה הסשן.
תודה אל שלי שנתת לי את הזכות ללדת את הילדים שלך💜 תודה שהיית שם איתי ועשית הכל כדי לתמוך ולהזכיר לי שיש לי בעל שותף מלא וגבר שכל כאב שבעולם שווה את האהבה שלו.
בא לי לעשות לך עוד מלא ילדים😍
שימשיכו להיות לנו רק חוויות מתקנות ומעצימות כאלה❤
👑💜
