שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

overthinking

משתף זרים באינטרנט בדברים פרטיים מדי כי למה לא אני מניח
לפני שנתיים. 17 באוגוסט 2022 בשעה 0:28

אני לפעמים מקנא בתשומת הלב שנשים מקבלות, כאילו כן, ברור שיש תשומת לב שהיא לא רצויה ויש כל מיני שיט שאני לא יודע איך זה לחוות אותו, אבל זה בדיוק זה - אני יודע לחוות רק את איך שאני מרגיש, ואני מרגיש... בלתי נראה, כל כך הרבה זמן. אולי זה גם בא בסתירה להיותי בחור דיי מופנם שכן רוצה פרטיות, אבל נראה שהחיים מלאים בסתירות. דבר שברור לי הוא שאני לא רוצה להיות כל כך בלתי נראה כפי שאני בקטע הזוגי. זה... כבר יותר מדי זמן ככה. 

לא יודע מה אני כותב עכשיו, אני קצת מאלתר תוך כדי. זה מן הסתם לא קשור פשוט להיותי גבר, יותר לאישיות שלי, יש מספיק גברים שיודעים טוב לקחת תשומת לב, לרוב הם בלתי נסבלים, לפעמים דווקא אחלה אנשים. אבל מה שכן, עם האישיות הביישנית שלי, בתור אישה, אני מרגיש שהייתי מסתדרת יותר.

חצי מהעולם הן נשים, בעצם אני חושב אפילו 51%, רוב. ובכל זאת איכשהו תמיד מרגיש לי שיש בערך 10% נשים וכל הגברים מתחרים עליהן. זה כנראה קשור לזה שהחוויה העיקרית שלי של לחפש זוגיות היא אונליין. וכולם כבר שמעו על זה שבאפליקציות היכרויות זה בערך 90% גברים ושבהן רק 10% מהגברים נחשפים ל-90% מהנשים וככה הסיכוי שלהם לקבל מאצ'ים גבוה יותר מאשר 90% מהגברים שרואות אותם רק 10% מהנשים. משהו כזה, אני בטוח שזה יותר הדרגתי ושיש עוד משתנים אבל זה מספיק בשביל ליצור את העיוות שגורם למישהו כמוני שמוריד את האפליקציה אחרי שלא הלך לו זמן מה וחושב שאם אני אעשה את זה נכון ואשקיע זה יכול לשנות את המצב, לחוות את האכזבה הקשה שבאה דיי מהר.

בהתחלה יש כמה מאצ'ים כי זה עושה לך בוסט, ואני חושב "היא עשתה לי לייק, זה אומר שהיא חיבבה מה שהיא ראתה ושהיא מעוניינת בי באותה מידה שאני מעוניין בה" זה הרי הקטע של ההדדיות שם הלא כן? צריך שניים למאצ'. אז אני יודע שאני הגבר ומוטב שאני אשלח לה הודעה. אז איך אני מתחיל שיחה עם רוב האנשים שאני פוגש בכדור הארץ הזה? אומר "היי", "שלום", או "מה נשמע?" מן הסתם אני לא מצפה שזו תהיה השיחה, זו רק מן התחלה כזו של נימוסין, ושאני אראה שהיא מגיבה לי ושנינו בצ'אט ואז יהיה אפשר להתחיל לדבר באמת. אבל אתן כבר יודעות... לא!!!!! אני לא יודעתי אז שלכל אישה שעשיתי לה לייק יש כבר מאה מאצ'ים ובתשעים מתוכם כתוב איזה "היי" ואז מן הסתם היא תבחר לדבר עם העשרה שכתבו משפטים מקוריים, כי אי אפשר לדבר עם מאה איש. ולא ידעתי שהיא קיבלה את כמות המאצ'ים הזאת רק מאתמול.

אז אני משתפר בלהתחיל שיחות ולומד מה לא לכתוב, אבל זה קצת מאוחר מדי, כי האפליקציה נתנה לי כבר דירוג, והמאצ'ים שהיו לי לא ענו לי מהסיבה המתוארת לעיל, אז כנראה שאני לא בחור כל כך נחשק בעיני האפליקציה. אז אני משתפר ואיזה פעם בשבוע כן מקבל מאצ' אבל אז לומד שזו לא רק פתיחה טובה, כל משפט חייב להיות שנון ומושחז, או משהו שיסקרן אותה, אחרת היא תפסיק לענות עוד לפני שאפשר לעשות אפילו סקרול לשיחה. ואז כבר מפסיקים לקבל מאצ'ים בכלל, כי זהו לא הייתי מספיק טוב בהתחלה בשביל להיות ב-10% שמקבלים חשיפה. אז עם כמה שהשתפרתי בלשאת שיחה באפליקציה אפילו עד הוואצאפ, הפסקתי לקבל מאצ'ים אז זה לא עוזר, ואם לא הצלחתי להגיע לדייט עם האחת שכן הגעתי איתה לוואצאפ, שאני מגלה שזו פשוט תחנה ארורה שנייה שלא מבטיחה דייט בכלל, אז לא יהיה לי דייט הרבה מאוד זמן. ואני לא יודע שפשוט לא רואות אותי, אז אני מניח שכל אחת שאני עושה לה לייק ואני לא מקבל מאצ' איתה גם חודש אחר כך, משמעו שהיא עשתה לי שמאלה, לא מחבבת את מה שהיא רואה. גם כשאני משנה את הפרופיל, את התמונות שאני שם, את מה שאני כותב, אני פשוט לא בחור נחשק כנראה. ומן הסתם זה גורם לי להרגיש רע. וזה קורה בכמה אפליקציות ביחד, כי דיי כולן עושות בוסט בהתחלה ויש מאצ'ים, לא יכולתי להשתפר בשיחות וללמוד עם כמות המאצ'ים של אפליקציה אחת שדועכת כבר אחרי כמה ימים. ואני מדבר על נגיד מאצ' או שניים ביום או נגיד מתוך 50 לייקים, שזו תוצאה סבבה לגברים. אז בכמה אפליקציות אני כבר נהיה בלתי נראה וזה מוסיף לחוויה שלי במציאות מתוך היותי באמת שקט ומופנם וביישן. אני יכול להיות מאוד פתוח ולא שקט בכלל עם החברים שלי, אבל בספרה הציבורית, אני באמת נהיה בלתי נראה.

אני פשוט רואה את זה. אני רואה אנשים אחרים ממגנטים תשומת לב, לא חייבים להיות סופר כריזמטיים, סתם פשוט - ברור שהם קיימים בחדר, הנוכחות שלהם שם. הם והן. ואני... לא. לא מושך עיניים בכלל. ואני רואה אחרים מדברים אחד עם השני וצוחקים ופתוחים ולפעמים אולי אני שומע את השיחה שלהם ויש לי מה להוסיף, אבל אני לא אומר, איך אני אצטרף אליהם לשיחה? הם לא מכירים אותי זה יהיה מוזר, מה אני מצוטט להם? ואם הן בנות אז יש לי גם את החשש שאהיה קריפ, לא משנה מה אני אומר לא חשוב הנושא, עצם זה שהן מדברות ביניהן, גם אם בקול רם ומקום ציבורי פתוח שכזה, אפילו חברתי, אבל אני לא חלק מהשיחה שלהן ואני מקשיב להן, אני מרגיש שיחשבו שאני קריפ או מטרידן או משהו, לא יודע. אז עם בנות ממש לא יוצא לי לדבר הרבה. 

טוב ברור שבמסגרות שבהן אני נמצא הרבה זמן, מתחילים לדבר מדי פעם עם אנשים, וגם נשים. יש גברים שככה פוגשים בנות זוג, מבלים איתן במסגרת משותפת זמן מה, יוזמים אינטראקציות, יוצרים כימיה, מתישהו שמים את הקלפים על השולחן שיש עניין ואז מזמינים לדייט פרופר אני מניח, אולי עם חלק זה אפילו יותר הדרגתי מזה עד שאין אפילו את הדייט פרופר כי הם כבר בילו ביחד לבד כל כך הרבה לפני שזה היה זה ומתישהו זה פשוט נהיה זה במעבר חלק. אז כן, אני לא. אין לי מושג איך עושים את זה. אני כל כך א-מיני כשאני מדבר עם בנות במעגלים חברתיים, מתאים בול לפרנדזון. טוב, גם לפתח מערכת יחסים כידידים קשה לי, גם עם גברים וגם עם נשים. יש לי חבורה של חברים קרובים, באמת כמה חברים טובים מאוד, אבל אנחנו מאז בית הספר, חלק אני מכיר מכיתה א' חלק מהתיכון. מאז לא ממש הצלחתי ליצור חברויות חדשות. הייתי קרוב עם החברים בצבא, זו חוויה משונה ומגבשת אז ברור שמתקרבים, אבל אחרי הצבא נפגשתי עם אחד מהם פעם אחת. שירתתי רחוק מהבית יחסית אז אלו אנשים מכל הארץ. ניסינו מספר פעמים לקבוע איזה מפגש איחוד ולא הצלחנו, הם מנסים שוב האמת. וגם ממסגרות אחרות לא הלך לי.

אני עכשיו באוניברסיטה, מקום מאוד חברתי ומתאים ליצור בו חברויות חדשות, יש לי כמה ידידים שם, אבל לא כאלו שאני מדבר עמם מחוץ ללימודים יותר מדי, בטח לא נפגש עמם מחוץ ללימודים. היחידה שכן זו אקסית שלי, שאנחנו לומדים באותה שנה באותו חוג בצירוף מקרים. מדי פעם אנחנו מתכתבים בוואצאפ, היא הזמינה אותי ליום הולדת שלה פעמיים בשנתיים האחרונות, מאז שחידשנו את הקשר, אפילו בקיץ שעבר הלכנו לראות כמה סרטים ביחד, שזה משהו שחסר לי כי אני אוהב קולנוע - והחוג ששנינו לומדים בו הוא קולנוע וטלוויזיה - וחברים שלי כל כך יבשים כשזה נוגע לקולנוע, קשה איתם, הם עושים סיפור מאפילו להיפגש בבית לראות סרט, פספסתי כל כך הרבה סרטים בגלל זה כי מוזר לי ללכת לבד, אפילו כשעבדתי בבית קולנוע! עכשיו אני חושב שיש לה חבר אז זה פחות מתאים אני מבין. ולפני שתקפצו למסקנות היה פוסט אחר שפרסמתי שדיי פירטתי את כל מערכת היחסים הקצרה שלנו והבעיה העיקרית שלי הייתה עניין המשיכה בקצרה.

טוב איפה הייתי? טוב אז יש לי כמה חברים מאוד טובים אבל שלא ממלאים את כל הצרכים שלי בדיוק, טוב לא יודע אם זה המינוח הנכון לכוונה שלי, כמו עניין הקולנוע הכוונה, אבל עוד הרבה עניינים אחרים. וגם שיחות, בגדול הם טובים אם אני צריך להוריד משהו מהלב בשיחות עומק, אבל לא תמיד, הם נוטים להיות נורא עמוסים, אפילו שמדובר בכמה אנשים שונים. וגם לא עם כל אחד נוח לדבר על כל דבר. אז כן חסרים לי קצת חברים נוספים, או חברה מן הסתם, אפילו ידידה טובה, אבל אני לא ממש רואה את זה קורה בקרוב. וכמובן שחברה זה הדבר שהכי חסר לי כי בנוסף ללהיות אממ... חברה טובה, כאילו חברה כמו חבר, כמו שכולן בערך כותבות באפליקציות "מחפשת את החבר הכי טוב שלי" והאינסטינקנט שלי יהיה לכתוב להן "נסי להיזכר איפה שמת אותו בפעם האחרונה" או "ניסית להתקשר?" אבל אני מתנגד אליו כי זה יותר מדי בדיחת אבא. טוב אז בנוסף לרובד החשוב הזה יש את הקטע המיני. ועזבו שליטה והכלוב, פשוט... הכי בסיסי, מגע כלשהו. אנשים מתייחסים הרבה לאפליקציות הללו כאילו הן בעיקר לסטוצים וזאת הבעיה שלהם, כמה שזה שטחי, ואני כזה "אנשים אשכרה מצליחים להגיע לסטוצים מהאפליקציות?" זו כל כך הרבה עבודה להצליח להגיע לדייט מהאפליקציות ובסוף שזה יהיה לילה אחד? ותשעים אחוז מהנשים כותבות שם "קשר רציני בלבד" איך זה לעזאזל אפשרי להגיע לסטוץ מזה? טוב אני קורא כאן את הבלוגים אני יודע שהרבה נשים כן עושות גם את הקז'ואל ונהנות מזה. זו בטוח תכונה שאני ממש מקנא בה, לא יהיה קשה למצוא גבר שירצה, פשוט הסינון הוא העניין אצלכן; שיהיה בטוח, אמין, לא אידיוט, עם טאקט, מכבד, עם רגש ואחרי הבסיס הזה גם לסנן לפי דברים אישיותיים אחרים שכל אחת העדפותיה. אני פתוח לסטוץ, יזיזות, מערכת יחסים ארוכה, קצרה, קשר עם פוליאמורית או מישהי בזוגיות פתוחה, לא יודע, כל וריאנט אחר בערך, פשוט חסר לי מגע, כמובן שאני רוצה גם את החיבור הרגשי, אבל האמת אין לי מושג איך מגיעים למגע מיני בלי חיבור רגשי, עם כמה שאני גבר שהיה שמח לכל דבר קז'ואל. עשיתי סקס פעם אחת בחיים, וזה היה לפני כ-4 שנים, לא כזה הרבה זמן אני מניח, יש כאלה שיותר, אבל אני מרגיש כל כישלון צורב מאז בניסיון להגיע למגע כלשהו. פעם אחרונה שהיה לי מגע מיני כלשהו היה לפני... שנה וחצי נראה לי. בקיצור, זה חסר, מאוד.

טוב האמת אני כן יחסית מצליח באפליקציה אחת, אוקיי קיופיד, שאפשר לפרט שם הרבה יותר על עצמך, הפרופיל שלי מאוד מלא, אולי אפילו אני צריך להוריד שם דברים, להשאיר יותר מקום למיסתורין לא יודע. אז האמת שם הצלחתי אפילו לעבור את המאה מאצ'ים (!) כמובן שזה מאז שהורדתי את האפליקציה שזה מלפני שנתיים וחצי בערך. את האחרות מחקתי והחזרתי, זו הכי קונסיסטנטית. אבל עדיין מעל מאה זו הצלחה כבירה בשביל גבר, הצלחתי להגיע למספר דייטים משם, לצערי לא מערכת יחסים, הכי הרבה ארבעה דייטים עם אותה אחת, אבל זה היה בלי מגע בכלל, אמרתי פרנדזון? עם אחת הצלחתי להגיע למגע מוקדם יותר אבל עדיין לא ממש הלך איתה, בעיקר שוב הקטע של המשיכה. לעתים אני מרגיש כל כל כך לוזר באפליקציות ורוצה לקבל מאץ' כלשהו אז אני עושה לייקים לנשים שאני לא באמת כזה נמשך אליהן, משכנע את עצמי שאולי כן, וכשמגיעים לדייט מבין שאלו גם היו התמונות הכי מחמיאות שלהן, וכנראה גם לא עדכניות בכלל. אז זה אולי מסביר איך בכל זאת הצלחתי להגיע למספר דייטים מהאפליקציות ולקבל יחסית הרבה מאצ'ים, הורדת הסטנדרט של עצמי, לא בדיוק אסטרטגיה מנצחת לטווח... כלשהו. מה עוד מסביר את זה? זה שבקיופיד אני יכול לשלוח הודעה למישהי גם בלי מאצ' ואז כשהיא תראה אותי היא תראה את ההודעה ותדע שעשיתי לה לייק, מה גם ששליחת ההודעה מעלה את הסיכוי שהיא תיחשף אליי בכלל, קצת מקדמת אותי כלומר, לא יודע בכמה ממש, אבל זה מורגש מעט. אני גם יכול לראות בקיופיד את הנשים שכבר עשיתי להן לייק בעבר. אז מה עשיתי? היו ימים שהייתי מבלה שעות בלעבור על הנשים שעשיתי להן לייק ולמצוא על מה להגיב בפרופיל שלהן, וממש השתדלתי שזה יהיה משהו אישי ולא הודעת העתק הדבק. בין אם זה על תמונה שלה או משהו שהיא כתבה או שאלה שהיא ענתה עליה שם. להשתדל שזה יהיה משהו שנון ומצחיק, אבחנה אולי בתמונה שגברים אחרים לא שמו לב אליה כי הם לא בהו בה דקות שלמות כדי למצוא מה לכתוב עליה. כי זה קשה, יותר מדי בנות לא נותנות ממש עם מה לעבוד, לא כותבות כמעט כלום, או באמת כלום, עושות תמונות מאוד גנריות; תחשבו שלוש תמונות מול המראה כשהטלפון מסתיר חצי פרצוף ולא כתבה כלום בפרופיל, מקסימום "קשר רציני", מה אפשר להגיב על זה שיהיה אישי לפרופיל שלה? אבל הצלחתי למצוא דברים אישיים לכתוב לדיי הרבה נשים, גם אם הייתי צריך לבהות בפרופיל שלהן זמן מה במטרה לפצח משהו. כמובן עדייו רובן לא ראו או עשו שמאלה, אבל כן מצאתי שאת המאצ'ים שאני מקבל מדי פעם זה בדרך כלל בתגובה לאיזו הודעה אישית שכתבתי ולא סתם מאצ' מלייק רגיל. השבוע קצת חזרתי לנסות את האסטרטגיה הזו, בינתיים היה לי מאצ' אחד מזה שהיא כבר הספיקה לעשות לי גוסטינג אחרי הודעה אחת, דווקא חשבתי שכתבתי לה משהו חביב. אז כן, יהיה מאתגר. 

כן אני יודע מה תאמרו "אין תחליף ללנסות בחיים האמיתיים, צריך לעשות את זה, משתפרים, זה מפתח כישורים לעוד דברים בחיים" זה גם דיי מה שחברים שלי אומרים לי. בתכלס כשאני חושב על זה, דווקא כן ניסיתי מספר לא מבוטל של פעמים, לא מלא, אבל היה, ואולי אפרט על זה יותר בפעם אחרת, אבל יש לי בינתיים רק להגיד על זה, שזה קשה, זה לא הלך לי מן הסתם, וגם... הכישלונות הללו כנראה העצימו אצלי את תחושת הבלתי נראות יותר מהאפליקציות, כי שם זה נוכח מולי. טוב כבר אחרי שלוש בלילה מתי שאני מפרסם את זה, כדאי שאלך לישון, חפרתי.

מישהו קורא עד כאן? או מישהי קראה? אגב אני מקווה שלא יצא כאילו אני מתלונן יותר מדי על נשים, אני מעריך אתכן מאוד, זו קנאה במשהו שלא חוויתי. עצם זה שפונים אליכן. אני רואה מדי פעם צילומי מסך כאן ואת האינבוקסים עם מאות אם לא אלפי הודעות, הסטטיסטיקה כאן יותר גרועה מהאפליקציות כנראה, אבל אני רואה את זה ומן הסתם אין לי מושג איך להתנהל עם דבר כזה אבל אני מקנא כי אני פשוט שמח כשאני מקבל הודעה אחת. טוב כנראה "מקנא" זו לא המילה הנכונה, זה לא במשהו אמיתי יותר בפנטזיה, זה לא רציונלי. לא יודע, אני דיי פתטי אני מניח. בא לי להיות אני יותר טוב. עכשיו באמת אסיים ואלך לישון. לילה טוב או בוקר, מתי שקראתםן את המגילה הזו.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י