אז התחלתי להתכתב עם בחורה חמודה. האמת זה התחיל קצת משונה: היה לי מאץ' עם מישהי בת 30 בקיופיד, אני בן 25. לי אישית לא כזה אכפת מגיל, בטח במרחק הזה, והיא נראתה מהממת. הייתה לה תמונה שהיא שרה עם להקה, אני מוזיקאי חובבן בעצמי ואשמח לצאת עם מוזיקאית, אז הגבתי לה משהו על התמונה הזו מתישהו בתחילת השיחה. שאלתי אותה מה היא שרה שם, והיא ענתה לי שהיא שרה משהו מקורי שאני אולי מכיר. ואז היא המשיכה בשליחת פואמה מיוחדת עבורי שהפואנטה שלה היא שאני נראה לה חמוד אבל היא בת 30 ואני צעיר לה והיא כבר הייתה בסרט הזה בעבר. היא כתבה את זה חמוד ומשעשע כזה. זה היה דיי בתחילת השיחה והיה קצת מתסכל, הרי אז למה עשית לי לייק אם ידעת שאני צעיר מדי בשבילך? אולי היא לא שמה לב, אבל חשבתי שנשים בוחנות יותר בקפידה את הפרופילים שם לפני שעושות ימינה. בכל מקרה לא הגבתי לה את זה. במקום זה הגבתי לה פואמה חמודה חוזרת. ישבתי על זה איזה עשרים דקות לפצח את זה, והיה לילה אז הייתי בלחץ להשלים ולשלוח לפני שתלך לישון כי עם המסר שהיא שלחה זה נראה שזה עשוי להיות הסוף של ההתכתבות. אבל הצלחתי לשלוח את זה בזמן והיא חיבבה את זה, אבל בכל זאת הייתי צעיר לה אז אמרה לילה טוב ולמחרת לא הגיבה לי.
שבוע לאחר מכן היא שולחת לי פתאום הודעה שוב אחרי שחשבתי שזה כבר מת. היא כתבה שהיא התחילה לצאת עם מישהו אחר וזה טוב אבל שיש לה הצעה קצת משונה. חלפו לי כל מיני דברים בראש "...כאילו בקטע קינקי? מה היא מתכננת?" אבל כתבתי לה באופן מעומעם לכתוב חופשי ואני פתוח להצעות. זה לא היה שום דבר מלוכלך בכלל, זה היה דווקא מתוק מאוד. מסתבר שהיא שלחה את ההתכתבות שלנו, בלי זיהוי כמובן, בקבוצת פייסבוק של נשים, שלא הכרתי, שקוראים לה "מחליקות שמאלה" ובה נשים משתפות צילומי מסך של ווירדוס וקריפים ששלחו להן הודעות ומתמרמרות על גברים מחרפנים או מתסכלים. אולם היא שיתפה את צילום המסך של ההתכתבות שלנו בקטע הפוך של להראות מישהו חמוד לשם שינוי. והיא כתבה לי שמישהי אהבה את ההתכתבות הזו והגיבה משהו מתוק וכתבה לי את הכתובת שלה בפייסבוק והפצירה בי לשלוח לה הודעה.
אז הייתי קצת נבוך, לא הבנתי אם הן התכתבו קצת קודם או שפשוט אני שולח הודעה למישהי זרה לחלוטין משום מקום ואצטרך לכתוב בערך את כל מה שכתבתי למעלה כפתיח. אבל שלחתי לה הודעה, והתחלנו להתכתב והיא כתבה שהיא אהבה את מה ששלחתי שם והמשכנו להתכתב והלך טוב. היא נראית חמודה עם שיער מתולתל מהמם.
בכל מקרה, אז עכשיו מגיעה הדילמה, כשהתכתבנו אתמול או שלשום גיליתי שהיא מקרית אתא. אני מרעננה. רחוק. בלשון המעטה. כן, יכול להיות יותר רחוק, אבל עדיין, זה חיפה ואקסטרה. עכשיו אני יכול להגיע לחיפה בתנאים טובים תוך 40 דקות נגיד בנסיעה או רכבת, לא יודע אם הרכבת ממשיכה משם לקריות האמת, אבל בנסיעה אני מניח שזה יוסיף, מה? עשר דקות? רבע שעה? נגיד עשרים דקות עם הלהיכנס לתוך העיר, אפשר אפילו יותר אבל זה ככה עם כל עיר בתכלס. זה לא כזה ביג דיל בפני עצמו, אבל אם זה בקטע של להתחיל לצאת, שעה לשם, שעה חזרה, אי אפשר באמת לעשות דברים ספונטניים, הכול יותר מסובך, נפגשים פחות ויש משקל על כל מפגש כי זה דורש מאמץ ויצטרך להיות איזה זמן מינימלי שהנסיעות לא יהיו יותר ממפגש. עכשיו עוד לא נפגשנו, עוד נמשיך להתכתב, צריך לראות אם יש לנו דברים במשותף, קצת להכיר. וגם אם ניפגש, אולי לא תהיה כימיה במציאות, או שפשוט לא רוצים משהו רציני על ההתחלה, אם יקרה - יקרה בדרך טבעית. אני תומך בכך, בטח לא רוצה לקבוע הגדרות לפני שאני מכיר את הבחורה. אבל האם בכלל להמשיך להתכתב איתה, להכיר אותה כרגיל כשאני יודע שבמקרה שדברים כן הולכים לכיוון של מערכת יחסים המרחק פשוט יהיה מכשול מעצבן לזמן רב? אני יודע שאני נוירוטי אבל האם מוגזם לחשוב על זה ככה או שלגיטימי לחשוב קדימה גם היפותטית בלבד ולשקול מה לעשות לפי זה? וכמה מרחק צריך להיות גורם מכריע?
באפליקציות אני שם רדיוס יותר קרוב ומן הסתם נשים שהתחלתי איתן בעבר לא רחוקות מדי מהסביבה שלי. אבל כאן מצד אחד אין רדיוס, מצד שני בגלל שלא הכרנו באפליקציה אלא בדרך יותר מקורית, אני מניח שזה לא אותו מקרה בו יש לה עשרים גברים שהיא מתכתבת עמם במקביל ולפני דייט ראשון אני לא צריך לפתח שום ציפיות. כאן, יש לי סיבה להניח ש- יחסית לגבר שהיא לא פגשה ורק התחילה להכיר - היא כן רואה אותי באור שונה וכאופציה יותר מיוחדת, אולי אפילו נדירה, הרי היא ראתה את מה שכתבתי למישהי אחרת בקונטרסט מוחלט להודעות של המוני גברים אחרים.
טוב אולי כל זה לא רלוונטי בכל מקרה כי היא לא ענתה לי להודעה הערב ולא שלחה לי הודעה כל היום ויכול להיות שזה כי היססתי אמש כשהיא שאלה אם אני מתכוון לבוא לשם. לא יודע, פשוט מרגיש לי עניין מכביד. כלומר אם היא הייתה פשוט מזמינה אותי לבית ריק עכשיו הייתי שוקל באמת לנסוע עד אליה כי שווה לנסות. אך אם זה הנוהל הרגיל של הדייטים שאולי-אולי לא יהפכו למשהו, הידיעה שמערכת יחסים מקוטעת שהכול בה צריך להיות מתוכנן ואי אפשר פשוט להיות קלילים היא אפשרות עתידית, מרגישה לי מבאסת. אני לא יודע איך אני אמור להתנהל עם הידע הזה בשלב המוקדם הזה, לפי מה, מה הנוהל? אני רוצה פשוט לזרום עם מה שמרגיש אבל אני מרגיש שבדיוק המרחק הוא דבר שמקשה על זרימה מרגע שנרצה להיפגש במציאות. ואם אני חושב שבאמת המרחק הוא גורם לגיטימי לפסול עליו, על אף שאיני יודע עוד מה להחליט כרגע, אז הרי לא עדיף לקטוע זאת מוקדם, לפני שמפתחים ציפיות אמיתיות? ואם בא לי להשאיר את זה פשוט ולזרום כך שאני כן אפגש איתה אבל לא ארצה להפוך את זה לרציני כמה זה... שמוקי?
אני חושב אפילו שאם היא הייתה גרה רחוק לאללה, כזה במדינה אחרת (ועם תמונות יותר טובות היה גם עוזר. התמונה שלה בפייסבוק מהממת אבל באינסטגרם נראית קצת שונה), אפילו בזה הנוהל מרגיש לי יותר פשוט. כי אז ברור שיש משקל עצום על מפגש אמיתי וממצים אותו במאתיים אחוז וזה יכול להיות משהו ממש מיוחד שזוכרים לזמן ארוך ותופס מקום מיוחד בלב. כאן זה כזה הקריות, לא כזה ביג דיל, סתם מרחק מעצבן, לא צריך להגזים ולשים משקל מיוחד על זה, אבל כן קצת כאב ראש לוגיסטי.
