טוב היה לי סופ"ש עמוס חוויות אז הגיע הזמן שאכתוב אותן.
אך אתחיל עוד קודם. חזרתי מחו"ל ולא דיברתי עם המלכה זמן מה. איני יודע אם לקרוא לה המלכה שלי, שכן לא ממש קבענו הגדרות כאלו. פגשתי אותה פעמיים בסופ"ש אחד בערך שבוע לפני הפרויקט כמדומני, אולי קצת יותר. לאחר מכן התכתבנו ונראה שהיא קצת דוחה אותי. היא לא מעוניינת במערכת יחסים, שזה דיי הגיוני שכן יש בינינו קצת פער גילאים ואנו במקומות קצת שונים בחיים וגם אנחנו כנראה לא מספיק מתאימים בדברים אחרים. היא גם אמרה לי שאני לא מוכן באמת להיות עבד שלה, שכן היא דורשת שעבוד טוטאלי וזו אמנם פנטזיה שלי, אבל זה גם מלחיץ אותי, אני אדם דיי חרדתי, לאבד שליטה לגמרי זה מפחיד. גם בכללי אני כנראה לא יכולה להשביע את רעבונה מבחינת בדס"מ, שכן היא באמת סדיסטית ואני לא ממש מזוכיסט, למען האמת אני דיי רגיש, כשהיא הכאיבה לי רק קצת זה היה דיי הרבה בשבילי, רעיונית הייתי רוצה להצליח להכיל כאב בשבילה, אבל פיזית זה קשה מדי עבורי. היא מוצאת אותי מושך, שזה מחמיא לי, אך היא גם לא רוצה להיות אימפולסיבית ולפעול רק מהבטן. אז לאן ממשיכים מכאן? איני יודע, אנו לא מוגדרים, אך גם לא פתאום ניתקנו קשר לגמרי או החלטנו או שהיא החליטה לא לדבר או לא להיפגש. אותו סופ"ש עדיין היה חוויה טובה עבור שנינו, אני מרגיש שאני נשלט מאוד טבעי ושהיא שולטת מאוד טבעית, זה כמו הצדדים ההפוכים של שני מגנטים, יש נטייה טבעית להימשך. אז הרגשתי קצת שהאופציות נשארו פתוחות וסגורות יחדיו.
אז לאחר שחזרתי מחו"ל ובמיוחד כשראיתי שלמלכה היה יום הולדת, כתבתי לה, איחלתי לה מזל טוב וסיפרתי קצת על החוויות שלי מחו"ל. הרגשתי נינוחות מצדה אז יומיים לאחר מכן חשבתי לשאול אותה על מסיבת הפמדום של הסופ"ש. ראיתי שבפעם הראשונה מזה מלא זמן אהיה בבית ופנוי במוצ"ש. כמעט תמיד שמים לי משמרות במוצ"ש. וגם הרגשתי בשל סוף סוף לנסות ללכת למסיבה כזו, לראות מה קורה שם, לנסות אולי לחוות את זה. בנוסף, ראיתי שבסופ"ש יצא הסרט החדש של ליאם ניסן שהיא התלהבה מהטריילר שלו במפגש הראשון שלנו כשהלכנו לראות את משימה בלתי אפשרית 7. היא מתה על אקשן חסר מעצורים. ראיתי שזה קיבל דירוגים יחסית נמוכים, אבל לי לא שינה, רציתי ללכת לראות איתה סרט כדי ללכת לראות איתה סרט, לא עבור הסרט עצמו. אז ניסיתי לכתוב לה שוב, אבל היא קראה את הפוסט הקודם שלי שמסכם את חוויות חו"ל שבו כתבתי הרבה על הבנות שפגשתי שם ונראה שהיא לא מרוצה. במהרה היא הכניסה אותי מחדש למיינדסט של הנשלט שלה, היא עושה את זה כל כך בטבעיות. כתבתי לה שהיא מניפולטיבית, כאילו בקטע טוב, אני פשוט נמשך לרעיון הזה שיעשו לי מניפולציות באופן... לא בריא. אבל היא טענה שמה פתאום! שהיא טבעית ככה, זה לא מתוכנן. עדיין היא מצליחה לסובב אותי ממש בקלות ולגרום לי לשקול מילים ולהלל אותה. אז כן דיברנו על האורדורה ובסוף הזכרתי גם את הסרט של ליאם ניסן והיא התלהבה.
יום לאחר מכן, קמתי להודעה לא צפויה ממנה שהיא כתבה לי שהיא ברעננה לפרק זמן קצוב ושאני יכול לבוא לפגוש אותה. קמתי במהרה, התלבשתי, צחצחתי שיניים ויצאתי מהבית אפילו בלי לאכול. ראיתי שלא יהיה לי זמן רב לפגוש אותה, אבל הייתי מוכן רק לבוא לנשק את ידה וללכת. לקחתי אוטובוס אבל הוא לא לקח אותי כל הדרך ולא היה אוטובוס נוסף שייקח אותי את שאר הדרך או את חלקה בזמן הקרוב. היא כתבה לי לעזוב את זה, אבל אני כבר התחלתי לרוץ. היא כתבה לי לא לרוץ, אז הפסקתי, אבל עדיין הלכתי מהר, ראיתי שהדקות אוזלות. הגעתי קרוב אליה אבל טעיתי בפניה כנראה, היא התקשרה אליי וניסתה להבין מה קורה ובסוף הצלחתי להגיע אלייה והתחבקנו ונישקתי את ידה והרחתי את הריח המדהים שלה והיא כבר הייתה צריכה ללכת. קניתי קולה כדי לא למות מהתייבשות וישבתי כמה דקות ואז התחלתי לחזור הביתה. היא כתבה שאולי תוכל לפגוש אותי שוב באחת במקום אחר בעיר. אולם, הייתי צריך כבר לחזור הביתה. אני בדירה חדשה ולא היה לי ארון בחדר, אז אמרו שיגיעו להרכיב לי את הארון בין אחת לחמש. ביאס אותי רצח. לפחות כן הגיעו להרכיב אותו בזמן ועשו עבודה טובה. אבל כבר בשלב הזה לגמרי נכנסתי מחדש למיינדסט של הנשלט שלה. התרגשתי לפגוש אותה בשישי לסרט.
נפגשנו בשישי, בתחילת היום היא כתבה לי לקנות קצפת וסירופ שוקולד טבעוניים לקראת שבת, עשיתי זאת בהצלחה. אחים שלי לא הגיעו לארוחת שישי אז לא היה מה שייעכב אותי, אבל היא כתבה לי להגיע אליה רבע שעה לפני הסרט, היא גרה דיי קרוב לקולנוע. עדיין, רציתי להקדים ליתר ביטחון אם יהיו עיכובים בדרך. לא היו לי אבל באמצע הנסיעה קלטתי שלא שלחתי לה צילום מסך של הווייז כפי שהיא ביקשה אז נלחצתי. הגעתי עדיין כמה דקות לפני הזמן, אז ניסיתי להסתכל מהר על סרטון של איך לעשות פוט מסאז' טוב, תמיד כדאי להיות מוכנים. דקה או שתיים לפני הזמן המיועד כתבתי לה שאני שם, אבל היא לא הגיבה. עשר דקות לפני הסרט היא כתבה שהיא צריכה להוציא את הכלבה לטיול. יש לה כלבה חמודה, אבל אני ייקה לחוץ, אני מגיע בזמן לדברים, קשה לי עם איחורים, גם אמרתי לה את זה כשהיא יצאה. היא אמרה לי להירגע כי יש 20 דקות פרסומות, אמרתי שבבתי קולנוע שונים יש זמנים שונים, גם זכרתי שתכלס לסרט הקודם שראינו גם נכנסנו קצת באיחור ואז לא יצאנו בכזה עיכוב. היא אמרה שהיא מאחרת כרונית, שזה קשה לי כי אני מקדים כרוני, אני מרגיש את האיחור בדם שלי. אמרתי לה שהסרט הוא רק 90 דקות והיא הופתעה ושהוא קיבל ביקורות לא כל כך טובות והיא עוד יותר הופתעה. "זה ליאם ניסן, איך ביקורות לא טובות?" אז סיימנו עם הכלבה ויצאנו. הגענו כפי שציפיתי באיחור מה, אבל לא יותר מדי. רציתי גם שנגיע בזמן כדי שהיא תתלהב מהאולם. זה היה במובילנד ויש להם שם אולמות עם ספות, זה מאוד נחמד. בפעם שעברה היינו באולם רגיל אבל לאותו הערב הזמנתי באולם עם הכורסאות. זה כיף, כורסאות זוגיות כאלו, זה מאפשר קצת להתכרבל במהלך הסרט. וזה מה שעשינו מהחצי השני, אחרי שהפופקורן נגמר היא שמה את הראש עליי ומאוחר יותר גם את הרגליים והיא ידעה טוב מה היא עושה לי. זה היה מאוד נחמד. בסוף הסרט היא אמרה שהיא מבינה למה זה קיבל ביקורות שליליות. אני דיי נהניתי מהסרט, לא המציא את הגלגל, אבל סך הכל כיף. ועוד יותר נהניתי מלהיות שם איתה כשאנחנו מחובקים. חזרנו לרכב, לקח לנו זמן להבין איך מגיעים בכלל לחניון, יש שם מבנה דיי מטופש. בדרך היא אמרה לי כמובן להחזיק לה את הדברים. כשהגענו פתחתי לה את הדלת לפני שהלכתי להתיישב, אני ג'נטלמן. לפני שיצאנו מהקולנוע היא ראתה במסכים שם טריילר לנקודת שוויון 3. היא אמרה שהיא מתה על השניים הראשונים ושחייבים לראות את זה כשיוצא והופתעה כשאמרתי לה שלא ראיתי. היא אמרה לי שאני חייב לראות ושיש בנטפליקס. כשהגענו לבית שלה היא הזמינה אותי פנימה לראות את הסרט. זה מה שהיה חסר לי ביציאה הראשונה שלנו לקולנוע כשהייתי עצור מדי וחזרתי הביתה. עכשיו הרגשתי יותר פתוח ונכנסתי לבית שלה.
היא אמרה לי להוריד נעליים ולהתיישב לה על הספה, להישכב בעצם, ולמצוא את הסרט בנטפליקס. היא אמרה לי לקרוא בקול רם את שורת הפתיחה. ואז היא התיישבה עליי, כרכה את הרגליים שלי סביבה והתרפקה. ראינו ככה את הסרט. זה היה כל כך כיף, הריח שלה והמגע שלה. מדי פעם היא אמרה או עשתה דברים שרק גרמו לי לרצות למשוך אותה אפילו יותר קרוב אליי, להתחבק יותר הדוק. לא יודע למה אבל זה ריגש אותי בשלב מסוים, נתן לי הרגשה שאני לא לבד, כמעט דמעתי. רק רציתי להתחבק עמה יותר הדוק עד שלא יהיה רווח בין האטומים שלנו ואני אטמע בה. אני לא חושב שהיא הבינה כמה זה היה מיוחד בשבילי, היא פשוט המשיכה עם הקסם שלה והטיזינג. הגיעה דמות למסך והיא אמרה שזה קווין ספייסי, אמרתי שזה לא קווין ספייסי כי הוא לא... היה קווין ספייסי כאילו. זה סרט מ-2014 אז זה יכל להיות קווין ספייסי, עוד עבדו איתו בהוליווד, השחקן נראה דומה לקווין ספייסי, אבל אני ראיתי מלא סרטים עם קווין ספייסי, ממש אהבתי אותו לפני שידעתי על כל השיט הסודי שלו, וזה לא היה הוא. אז היא אמרה: "אתה אומר שאני טועה?" המלכה לעולם לא טועה. אבל כאילו, מה זה לעולם לא? אם היא אומרת משהו שאני יודע שהוא עובדתית לא נכון אני צריך להתעלם מהאמת עבור המלכה? זה דיי מטופש לא? אז היא נתנה לי מרפקים לזין עד שאני אגיד שזה קווין ספייסי, אבל נשארתי בשלי, אמרתי לה שאני פשוט אומר את האמת, אבל היא אמרה שזה לא קשור לאמת זה סתם האגו שלי ואז היא התרחקה ממני. בשלב מסוים רציתי לחזור לתחושה הקודמת, איך שהיה כשהיינו מחובקים, כי היא המשיכה לעשות לי טיזינג. אז ניסיתי להיות אקטיבי ולחבק אותה אבל היא לא נתנה לי. זה ביאס אותה. וחשבתי על מה שהיא אמרה שזה אגו והבנתי שיש בזה משהו, כי באמת מה חשוב לי להגיד שזה לא קווין ספייסי? אני כנראה עושה את זה כדי להפגין את "האינדיבידואלית המיוחדת" שלי. הזהות שלי הפכה להיות קשורה בין השאר בזה שאני אדם שאוהב קולנוע, אז אני יודע דברים על קולנוע ורוצה להפגין את הידע הזה, בין השאר על ידי זיהוי שחקנים ואיפה הם היו וכל זה. אז אני מניח שאולי רציתי הכרה ממנה על הידע שיש לי, להראות לה את הערך שלי. אבל לה זה לא משנה, לסתור את המלכה זה כאילו לנסות להתעלות עליה, זה לא מקובל, יש היררכיה ברורה. אז כשהשחקן הזה חזר למסך אמרתי "אה הנה קווין ספייסי" והיא ישר קפצה עליי בחזרה, שמחה שהצליחה לאלף אותי. התניה פשוטה, חיזוק שלילי, לקחת משהו שאני אוהב עד שאני מתנהג כפי שהיא רוצה. בשלב מסוים התחלתי לעשות לה מסאז' והיא כל הזמן דרשה יותר חזק. ממש רציתי להתאמץ בשבילה אבל היה קשה לתחזק את זה לאורך זמן בכוח שהיא רצתה. והיא דרשה גם שאתרכז בסרט כל הזמן או שהיא העביר אחורה עד שאתרכז. כשהיא שכבה עליי היא כל הזמן אמר לי לא להירדם. אמרתי לה ש-"אני לא נרדם המלכה". אני לא טיפוס שנרדם בסרטים. אני זוכר כשהייתי מזמין חברים אליי לראות סרט והם נרדמו, זה מעליב. כשנגמר הסרט (אחלה סרט) היא רצתה להמשיך לראות את הסרט הבא, אבל כבר היה שלוש בלילה בערך. היא שאלה אותי אם אני רוצה לישון שם. כמובן שרציתי, יכלתי להישאר מחובק אליה ככה לנצח, טוב אולי מדי פעם צריך כזה לאכול, לשתות, להתפנות וכל זה, אבל אם לא, לגמרי היתי נשאר מחובק לנצח. אבל אני גר עם ההורים ולקחתי את האוטו של אמא. אם אני לא בבית והאוטו לא שם הם בטח ידאגו. אפשר לכתוב לאמא שאני ישן בחוץ אבל אז זה מעלה עוד הרבה שאלות. הם יקלטו שהייתי עם בחורה וישאלו הרבה שאלות מביכות שאני לא רוצה לענות עליהן. אני לא אומר להם אפילו כשאני יוצא לדייטים, זה מביך אותי לדבר איתם על זה. אז הבנתי שאני צריך לקום כבר וללכת. אז נראה לי היא הוציאה שוב את הכלבה לטיול, התחבקנו חיבוק אחרון וחזרתי הביתה, היא אמרה לי לכתוב לה כשאני מגיע.
כתבתי לה כשהגעתי והמשכנו להתכתב עוד איזה שעתיים. התכתבנו על זה שהמלכה תמיד צודקת ושאני חייב תמיד להצדיק אותה גם אם היא אומרת משהו לא הגיוני כביכול. זה קווין ספייסי, הוא פשוט שחקן כל כך טוב שהוא נראה כמו שחקן אחר. היא התעכבה על זה כדי שאבין את ההיגיון מאחורי זה, הבנתי את זה כמשהו שירסן לי את האגו וישים את המלכה במרכז. היא דייקה לי שכשזה נוגע לגבולות ולרגשות שלי אני צריך להיות כנה ופתוח כמובן ובנוגע לנושאים אחרים כשמדברים עליהם אם אני בטוח שהמלכה אומרת משהו לא נכון אני יכול לנסות להעשיר אותה בידע שלי אבל לעולם לא בצורה מתנשאת או מזלזלת, ואם היא לא מסכימה עם מה שאמרתי זה התפקיד שלי למצוא דרך להצדיק אותה בכל זאת, כי המלכה תמיד צודקת.
כתבתי לה ככה: "הבנתי שזו מערכת חכמה שבמרכזה המלכה. המלכה טובה לנתיניה, לכן אין צורך להביע התנגדות כשזה נוגע לגבולות אישיים, רק צריך להיות כנה ופתוח והיא תבין. כשזה נוגע לשאר הדברים המלכה רוצה ללמוד ולהתפתח, אבל לעולם אין לשכוח את יחסי הכוחות, מי המלכה ומי הנתין הפשוט. לכן אם אני חושב שהמלכה אמרה משהו שאינו נכון אני יכול לשאול לכוונתה, אני יכול להציע את מה שאני חושב כנכון, אבל תמיד כנתין, הנתין לעולם לא יתחצף למלכה או שיגורש מהממלכה. כאשר המלכה מקבלת את תשובתי אודה לה כי זכיתי לעונג מיוחד במינו להעשיר את המלכה. כשהמלכה לא מקבלת את תשובתי אבין שתשובתי אינה נכונה. אם אינני מסוגל להאמין בכך, עדיין אין צורך להילחם עם המלכה, שכן זה לא יועיל לא לי ולא למלכה. אצדיק את המלכה למען שלום ושגשוג בממלכה." היא הייתה מרוצה.
אחרי איזו שעה וחצי של התכתבות רציתי לישון אבל גם הייתי כל כך... המילה הזאת שאני לא אוהב להגיד כי יש לה מצלול נורא. היא הדליקה אותי. אז ביקשתי רשות ממנה... לעשות את... זה, כשאני חושב עליה. היא כתבה לי לנסח את זה מחדש ולהתחנן, אז עשיתי זאת בטקסט מפורט והיא נתנה לי רשות, אך לחשוב רק על השליטה המנטאלית שלה בי או על רגעים שהיו לנו, לא על פנטזיות לא ריאליות. אז עשיתי את זה וגמרתי תוך דקה בערך, טוב התחכתי בו עוד קודם תוך כדי שניסחתי את תחנוניי. כתבתי לה כשסיימתי וכתבתי לה שאני מעריץ אותה. היא כתבה לי שהיא נהנית מהשיחות עמי ושהיא תפרסם את מה שכתבתי, אז התלהבתי מכך שהמלכה משתמשת בי כדוגמה טובה. כבר היה שש בבוקר, הגיע אור יום, אז הלכנו לישון, היא כתבה לי לכתוב לה בסביבות שתיים. התעוררתי בסביבות 12 וחצי. כתבתי לה בשתיים כפי שביקשה וקצת לפני חמש יצאתי אליה.
קבענו להגיע אליה יותר מוקדם כדי שאראה את נקודת שוויון 2 שהתחלנו בלילה. היו לה עוד תוכניות עבורי. רציתי להגיע בסטייל למסיבה בערב אז באתי מחוייט, עם וסט ועניבה. לא שכחתי את הקצפת והסירופ למרות שידעתי כבר מראש שהם לא עבורי. אני לא הכי בנוח להתפשט במועדון ככה בפומבי, גם אם זה לא עירום מלא וגם אם מובן שהכל בהסכמה, אני לא הכי בנוח עם זה, בטח בפעם הראשונה. אז היא אמרה שזה בסדר ושיהיו שם נשלטים אחרים שהיא תוכל להפוך לעוגות. הגעתי אליה כפי שהגעתי והיא התלהבה מזה בלשון המעטה. היא אמרה לי שאני "חתיך" מספר דו ספרתי של פעמים והתעקשה לצלם אותי. שמחתי ששימחתי אותה. היא שמה את הידיים שלה עליי והמבט שלה רצה לטרוף אותי. פאק זה היה כיף. אחר כך היא שמה את הסרט וחזרנו לפוזיציה שהיינו בלילה, הורדתי כמובן את הבגדים המחוייטים שיהיה יותר נוח וצפינו בסרט. פדרו פסקל היה שם אז הזכרתי לה מה הוא עשה במשחקי הכס ונדמה לי תיארתי חצי מעלילת הסדרה. נראה לי היא התלהבה מזה שאני זוכר את כל הדמויות והעלילות שהיו שם. או שזה רק בראש הגיקי שלי שרוצה שיתלהבו מהידע הגיקי שלו. אחרי שהסרט נגמר היא נתנה לי משימות, נגמרו המשחקים. הייתי צריך לטאטא לה את הבית ואז לשטוף ואז להוציא את הכלבה לטיול ולזרוק את האריזות לפח הכתום ואז כשחזרתי לנקות גם את השירותים וגם את הניקוז במקלחת משיערות. על הדרך גם ניקיתי לה את השולחן. פחדתי כל הזמן שהיא תעיר לי על משהו שאני עושה לא בסדר, כי היא מעירה לי לא מעט. אני מרגיש כזה חסר תועלת כשאני עושה את המשימות האלה. כאילו היא מרגישה אז כלפיי בדיוק הפוך, היא אוהבת שמשרתים אותה ומביאים לה תועלת, אבל אני מרגיש שאני פשוט עושה את הדברים האלה לא טוב כי אני לא יודע מה לעשות. לא שאלו דברים שאף פעם לא עשיתי, אבל אלו דברים שאני לא עושה הרבה ותמיד הכל מסובך יותר במגרש זר. יש דברים שלה מובנים מאליהם ולי לא ואז אני מרגיש אידיוט לא שימושי. היא גם אומרת הרבה משימות ביחד ואז אני מתחיל ומנסה להיזכר אם שכחתי משהו, אסור לי לאכזב! אז לעשות מטלות מרגיש לי פחות טוב לצערי למרות שאני רוצה להיות שימושי עבור המלכה.
לבסוף סיימתי עם המשימות, חזרתי ללבוש המחויט שהמלכה המשיכה להתלהב ממנו, יצאנו ונסענו. היא הסבירה לי קצת מה יהיה שם, נתנה לי הוראות: אם שולטת אחרת פונה אליי להגיד שבאתי עם המלכה XXXX ולבקש ממנה אישור אם השולטת האחרת רוצה להשתמש בי. דיברנו על עוד דברים, התלוננתי קצת על העבודה שלי וזה גרם לי לפספס איזו פנייה מסתבר, היא רצתה להגיע מוקדם כדי לתפוס לוקרים, אבל גם יצאנו קצת באיחור כי היא חיפשה את הכתר שלה, לבסוף סיכמה עם נשלט קודם שלה שיביא לה. היא שאלה אותי מה אני חושב על פוט פטיש, אמרתי לה שאני מבין את זה אבל אין לי ממש את הפטיש הזה. אני מבין את זה מבחינה רעיונית שרגליים זה התחתית ונוגע בקרקע ומלוכלך ולנשק אותן זו קצת עם אלמנט של השפלה "אתה ראוי לנשק רק את החלק הכי נמוך שבי", אבל אסתטית אני לא כל כך נמשך לרגליים עצמן כמו שאחרים נמשכים. לא הספקתי לסיים את המחשבה שלי כי הגענו לחניה וראינו אאודי שעושה דאבל-פארקינג בוטה ברמות וקיללנו אותו.
נכנסנו לבניין, עלינו במעלית ונכנסנו למועדון. קצת התעכבנו בכניסה, המלכה אמרה שלום לכל מכריה, הנשלט הקודם שלה (שאני מניח שעדיין סוג של נשלט שלה ברמה מסוימת כי נראה שהם בקשר טוב), הביא לה את הכתר שהיא דיברה עליו והיא אהבה את זה. כשנכנסנו ממש למועדון הייתי קצת בהלם. היה גבר ערום שמישהי התעללה בו ממש במרכז החדר. אמרו שיש חדרי סשנים וכל זה וחשבתי "זה סשן, זה מה שקורה בחדרי סשנים, אבל ברחבה עצמה יהיה יותר רגיל" - אז לא, זה ממש במרכז וקשה להתחמק מזה. אם זה במרכז מה קורה בחדרי הסשנים?? כנראה ממש זיונים. אני לא בנוח עם עירום מלא, במיוחד של גברים, והיה שם לא מעט, אז פשוט ניסיתי לא להסתכל לשם. אני נהגתי, אז נתתי את פתקון השתייה למלכה. היא הזמינה וויסקי חזק ונתנה לי לגימה מהפה שלה. ניסיתי להיות קינקי קצת, להשוות למה שהולך שם, אבל לא התקרבתי בכלל. רוב הזמן פניתי לכיוון הבר ואכלתי חטיפים. תודה לחטיפים, זה מרגיע ונותן נחמה. המלכה פגשה עוד נשלט והתלהבה גם ממנו כי היה בלי חולצה, היא הלכה למרכז החדר והיא עשתה ממנו עוגה, זה היה מוזר לי לראות, אני מניח שזה פשוט לא הקינק שלי. פנו אליי כמה נשים שם, מישהי הסתכלה לי על היד ושאלה למה אין לי צמיד של פנויים, לא ידעתי מה זה ואמרתי לא שאני עם המלכה XXXX אז היא הלכה. היא הייתה יפה אז רציתי להגיד לה שהמלכה היא לא בדיוק המלכה שלי אלא רק שולטת עליי באותו הערב ושאני יכול לבקש מהמלכה רשות לשחק והיא כנראה תיתן, אבל לא רציתי להיות בוטה או נלהב מדי וגם לא באמת ידעתי מה זה בכלל לשחק, גם כשראיתי מלא אחרים שם "משחקים", לא הבנתי מה בדיוק אני אמור לעשות. עוד שתיים פנו אליי והחמיאו לי על האאוטפיט ושאלו עם מי אני ואז הלכו. אז המלכה חזרה והתיישבה וסימנה לי להתיישב למרגלותיה ולחלוץ את עקביה. היא אמרה לי לעשות לה מסאז' ברגליים. באותו הזמן נשלטים אחרים גם שירתו אותה, היא נראתה מרוצה. היא כל הזמן אמרה לעשות לה מסאז' חזק יותר, ממש עשיתי חזק והיא המשיכה לומר "חזק" אז ממש התאמצתי אבל זה היה קשה. מישהו מבוגר עמד לידה גם ועשה מסאז' נראה לי והיא אמרה שהוא מסאז'יסט מקצועי, הרגשתי לא טוב מספיק, אבל המשכתי להתאמץ עד שהידיים כאבו לי מדי מכדי להמשיך, האמת אני עדיין מרגיש את זה. נשלט אחר הביא לנו פיצות והיא סימנה לי להתיישב לידה. שולטת אחרת הלכה עם נשלט שהיה שכוב על הרצפה לידנו, שניהם חייכו ונראה שכל כך נהנו מזה וזה נראה לי מתוק דווקא, נתן לי להבין קצת את כל השוק שראיתי במרכז החדר. אנשים ממש מאושרים מזה. לאחר מכן המלכה הלכה לחדר סשנים עם נשלט או נשלטים ואני נשארתי קרוב לכניסה והיא אמרה לי שאם שולטת אחרת ניגשת אליי, להגיד לה שאני איתה אבל גם שהיא מרשה לי לשחק, אם הכל מהסכמה ועם גבולות ברורים. קיבלתי ממנה את ההרגשה שהיא רוצה שאשחק עם שולטות אחרות, אולי קצת בקטע של להשוויץ בי ולחלוק את "החטיף" שלה עם אחיותיה השולטות.
נשארתי לבד, אחרי כמה דקות קלטתי מישהי שמוכרת לי. מישהי שהייתה עמי בחטיבה, אני חושב שהיינו מיודדים אז, אבל הלכנו לתיכונים שונים. שמעתי בעבר מחבר של חבר שהיא עובדת או עבדה בדאנג'ן, אבל לא ידעתי אם זה נכון. מה שכן, חשבתי עליה בעבר, וחשבתי עליה עוד יותר אחרי ששמעתי את השמועה הזו. כי דווקא זכרתי אותנו דיי מתאימים יחסית. היינו כזה שנינו באיזו תוכנית מחוננים ונראה לי שעשינו כמה שיחות ארוכות, נראה לי שהיא גם אהבה את אותה מוזיקה כמוני אבל אולי אני זוכר לא נכון. אבל מישהי שאוהבת את הביטלס זה דיי חלום עבורי בבת זוג, כן, סף קבלה דיי נמוך, אבל חשוב. אבל אם היא גם שולטת אז אנחנו עוד יותר מתאימים. מזכרוני היא גם הייתה מאלפת כלבים או משהו כזה וידעה צרפתית ברמת שפת אם, אבל אולי אני מבלבל עם מישהי אחרת. כמובן הרעיון שאנו מתאימים הוא רק בראש שלי ויש לי אותו עם עוד נשים בחיי, או יותר נכון שיצאו מחיי ממזמן ואני עדיין זוכר פרטים שוליים עליהן למקרה שאי פעם ניפגש ואני אדהים אותן בכמה דברים זכרתי עליהן והן ירגישו במרכז העולם ויתלהבו ממני. אבל זה לא באמת דבר שקורה אי פעם. אז ראיתי אותה ולקח לי זמן להיות בטוח שזו היא, גם נראה שהיא לא מזהה אותי, אבל אם שמעתי בעבר שמועה שהיא עובדת בדאנג'ן, דומינה ממש, ואני רואה אותה בליין פמדום, זו בטוח היא, מה הסיכוי שזו מישהי שונה שפשוט נראית ממש כמוה? תהיתי אם לגשת אליה אבל נראה שהיא שם עם חבר שלה, גבר ללא חולצה, גבוה וחטוב, נראה חתיך בהגזמה, מה שהמלכה אומרת עליי, אבל הוא באמת, לי אין קוביות וכזה אני שחיף. הם התנשקו ממש, נראו מאוד בקטע אחד של השנייה. אבל הייתי מסופק גם סתם לדבר עמה, לזכות להכרה שהיא זוכרת אותי ולהרגיש פחות לבד ככה - הנה שנינו מאותו מקום והגענו לאותה קהילה, יש בזה משהו מאחד. אבל אולי מבחינתה יש בזה משהו מביך. אולי בגלל זה היא לא יצרה קשר עין. אבל בעוד אני חושב עליה שולטת אחרת ניגשה אליי, זו השולטת שראיתי מקודם הולכת על נשלט, שנראה שזה ממש בליבה. גם היא נראתה יפה ובאה בלבוש מהמם. היא גם אהבה את האאוטפיט שלי ושאלה אם אני לבד. אמרתי לה שהגעתי עם המלכה XXXX ואז היו לה פנים של פאדיחה כזה כשהבינה מי זו ונראה שהרגישה פחות בנוח ואמרה שכדאי לי לשאול אותה לרשות, אבל אמרתי לה שהמלכה נתנה לי אישור לשחק אם מישהי ניגשת אליי. אז היא שמחה ושאלה מה אני רוצה לעשות. היה קשה לדבר ולתקשר נורמלי בגלל העוצמה של המוזיקה, אז כשהיא נתנה הרבה מונחים של בדס"מ שלא הבנתי, הרעש לא עזר. הסכמתי לסגוד לרגליה אז התיישבנו בצד והורדתי לה את הנעל והתחלתי לנשק אותה. אין לי ניסיון בזה אז ניסיתי לעשות פשוט מה שאני מרגיש שמצופה ממני אז פשוט הסתכלתי לה על הרגל והתחלתי להתמזמז עמה כאילו הייתה האישה עצמה ולא הרגל. מדי פעם נתתי מבט חטוף למעלה לראות אם היא מרוצה והיא חייכה וסימנה לי להמשיך, מתישהו היא אמרה לי להכניס את הרגל שלה לפה, אז עשיתי את זה, ניסיתי בהדרגתיות לבנות את זה, בסוף ממש ללקק לה בין האצבעות ואז לעלות במעלה הרגל ולחזור, היא נראתה מאוד מרוצה מזה, עם חיוך כנה כזה, זה עשה לי טוב על הלב להצליח לספק אותה ולו במקצת. אבל היא רצתה רק רגל אחת, אז סיימנו וקמתי והיא שאלה איך היה ואמרתי לה שנהניתי להביט בה מלמטה מחייכת והתחבקנו והיא המשיכה לנשלטים אחרים אני מניח. היא השרתה אווירה נינוחה ונעימה, היה נחמד ביותר.
המלכה חזרה והחלה להתעלל יחד עם עוד שולטת בנשלט הקודם שלה, זה שהביא לה את הכתר. הן הלכו עליו ובעטו לו בביצים ואז ירקו עליו מים. הן כל הזמן קראו לי ולעוד נשלט להביא להן מים כדי לירוק עליו לכיוון הפה. זה היה לכיוון הפה אבל הרוב פספס ובמהרה הוא שכב בתוך שלולית גדולה. באמצע החדר מישהי טפטפה שעווה על גבר ערום אחד ולידה שולטת אחרת התעלעלה בגבר ערום אחר. לא אהבתי את מה שאני רואה לידי, לא מראה אסתטי במיוחד, ולא אהבתי את מה שראיתי באמצע החדר, טו מאץ' עבורי. אז לא ידעתי לאן להסתכל. עדיין ראיתי את זו מהחטיבה שעדיין לא יצרה עמי קשר עין וזה היה קשה. כשהיא עזבה את המועדון ועברה ממש לידי ולא הסתכלה זה ממש צבט לי בלב. אנשים התחילו ללכת ואחרי שעה של יריקות נראה שהספיק למלכה. היא התחילה להיפרד מאנשים, לקחה אותי להיפרד מאור ודורה. גם כשנפרדה היא המשיכה להציג אותי לאנשים, נראה שהיא ממש התגאתה בי, לא הבנתי למה.
אחר כך כשחזרנו לאוטו היא דיברה על זה שכולם פנו אליה ודיברו על זה שאני חתיך. אני הייתי סקפטי וחשתי שנאה עצמית, אולי בעקבות ההתעלמות של זו מהחטיבה, אז אמרתי שאני מכוער. היא מלכדה אותי שוב ושאלה אותי אם אני אומר שהיא טועה והמשכתי להגיד שאני מכוער והיא לא הסכימה איתי והתווכחה איתי על זה שאני חתיך. היא אמרה את זה יותר מדי פעמים וזה גרם לי להרגיש קצת לא בנוח. אסור לי לסתור את המלכה אבל אני לא ארגיש כנה לקרוא לעצמי "חתיך".
כשהגענו לבית שלה היא המשיכה לדבר על כמה שאני חתיך ולשחק בי ולגעת בי בנקודות הנכונות כדי להפעיל אותי כמו מריונטה, למשוך אותי אליה מבלי להתאמץ. רציתי לנשק אותה, הריח, הדיבור, הנגיעות. בסוף היא אמרה לי שהיא ברעננה בשלישי בבוקר כמו בפעם הקודמת ואוכל להיפגש עמה לשעתיים בערך, שמחתי, למרות שקלטתי בדרך שיש לי פסיכולוג בשלישי בבוקר אז אזכה לפחות זמן עם המלכה.
בראשון לא כתבתי כי עבדתי הרבה ואז הייתי עייף, שלחתי הודעה לבוס שלי על שינוי ההעסקה שלי ונלחצתי ממש. כתבתי למלכה, כי קצת דיברתי עמה על זה בדרך יום לפני, אז היא הרגיעה אותי. היום הוא כתב לי שיהיה אפשר לשנות רק באוקטובר בערך. עוד לא הגבתי לו כלום, לא ממש יודע מה להגיב בכלל.
הנה שיר לא קשור אבל יפה
&ab_channel=TheBeatlesVEVO
