אני: לא משנה מה היה קודם (היה מעולה! :))
לצורך הדיון אני מתארת רק את הסוף.
הייתי על הגב ואתה זיינת לי את הפה באינטנסיביות עם קונדום. זו לא פעם ראשונה שאני חווה מה שנקרא 'גרון עמוק' אבל משום מה הפעם זה הכניס אותי לפאניקה. לא הצלחתי לנשום ונלחצתי מכל הריחות והטעמים החזקים. אני זוכרת שהיה לי מאוד קשה אבל הרבה חלקים כמו מחוקים לי. במיוחד הסוף.
פ':
אנסה לתאר איך זה נראה מהצד שלי. כשזה נגמר חיבקתי אותך. אמרת שאת חייבת לשטוף את האף. ביקשתי ממך לחכות 5 דקות. בינתיים לנשום עמוק. לא הצלחת. חזרנו על המעגל הזה יותר מ-10 פעמים (לא מגזים).
הבנתי שאת יצאת בסטרס מהחלק האחרון. לא הייתי בטוח למה. כלומר, מאיך שאת תיארת את זה באותו רגע, היה לי רושם שאת מרגישה מאוד מלוכלכת במשהו מגעיל אבל הדגש שלך היה על האף! (שהמעורבות שלו בחלק הזה היתה מבחינתי באקט קטן, חמוד, ודי משעשע)
ניסיתי לנקות לך את האף והפנים עם מגבון לח. זה רק עשה לך יותר גרוע.
הבנתי שאין ברירה ואמרתי לך שאת יכולה ללכת להתקלח. התגובה שלך נראתה לי כמו סוג של הקלה. מאחר ולא הייתי סגור על מקור התגובה שלך, לא נכנסתי איתך למקלחת אלא דיברתי איתך מליד הדלת, כשאני כל הזמן שומר על קשר עין ומנסה להחזיק אותך בשיחה.
כשיצאת מהמקלחת (אחרי ששטפת את עצמך ביסודיות גדולה והתלוננת כמה היה מגעיל) התנגבת והתלבשת ונשכבת בקצה המיטה באופן של התכנסות פנימה.
התלבטתי מה יהיה נכון לך. ניסיתי לדבר אלייך כשאני יושב בראש המיטה. התגובות שלך לא היו משהו. החלטתי להתקלח ואז לנסות לראות איך את מגיבה לחיבוק. אחרי שהתקלחתי, התלבשתי חלקית והתחבקנו קצת. עדיין היית במקום מאוד סגור ומתכנס. ומאד התלבטתי מה הדבר הנכון לך. התקשורת טיפה השתפרה. היית יותר נוכחת. אבל היה ברור שאת לא לגמרי מוכנה לדבר. אולי לא מסוגלת. נפרדנו לאט (אשמתי. התחושה שלי היתה שאת רוצה לברוח).
אני עדיין לא חושב שהתקרבתי להבין לגמרי את מה שעבר עלייך שם.
