גם מתוקים הם סוג של נחמה

היום התחיל להיסדק ובשלב כלשהו, כבר לא הצלחתי לעמוד מול כל הטלטלות שהוא הביא.

רק רציתי לשמוע אותו, אפילו לא הייתי צריכה שירגיע אותי, פשוט להרגיש את הנוכחות שלו שם. 

הצלחנו לשוחח רק בלילה, הוא שאל אותי, מה קרה קטנה שלי ומרב שסערתי, לא הצלחתי לדבר.

גם לא רציתי, אני עוד לא באמת רגילה לחלוק את כל מה שעובר עלי, למרות שהוא גרם לי להיות כל כך איתו.

את רוצה לבכות לי באוזן? הוא שאל ותחושה חמימה התחילה לטייל לי בבטן התחתונה, אני כבר מכירה אותה, זה קורה לי, כשהוא גורם לי להרגיש הכי מוגנת בעולם. 

כן! הצלחתי לייבב והתייפחתי לתוכו וזאת היתה השיחה עם הכי מעט מילים ועם הכי הרבה אינטמיות שניהלתי בחיים שלי.