שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

גם מתוקים הם סוג של נחמה

הגעתי הביתה ואני כאן כדי לספר לעצמי על הדרך.
לפני 3 שנים. 25 ביוני 2020 בשעה 21:54

הוא הבסיס שלי, לא משנה מה יקרה, איך ארגיש, מה אעשה, אני יודעת שאני תמיד יכולה להגיע אליו ויהיה לי טוב.

הוא מקור של רוגע, אושר ויציבות שעד שפגשתי אותו לא הצלחתי לחוות כאן. 

ובעולם העגום והאפרורי שיצרתי לי, זה שאין לו קשר למציאות אלא רק לחומות שבניתי סביבי.

נוצר אי של שפיות ושמחה שגורם לי, כבר לא לפחד ולראות את הדברים בצבעים נוספים מלבד שחור ולבן.

אין ספק שהוא אחד האנשים הכי משמעותיים בחיי, שגרמו לי לשנות כל כך הרבה בחשיבה שלי. 

התחושה שהוא תמיד אוהב, מגן ושומר עלי זה כבר לא מכביד, אני מחכה להרגיש את זה, אותו, אותנו. 

איזה כיף שהוא נותן לי להיות שלו, איזה נדיר זה לדעת שאת בידיים של מישהו שחושב עליך קודם כל, שיודע לגרום לך להרגיש הכי מוגנת וחשובה בעולם. 

הלוואי שלא היתה קורונה. 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י