גם מתוקים הם סוג של נחמה

לעמוד מולו ולספר לו את כל הפנטזיות שאני לא מצליחה לספר אפילו לעצמי. 

לנשום לתוכו, את כל מה שאני צריכה שיקרה לי גם אם הוא אפל וקשה.

לדעת שהוא יכול להכיל הכל, את כל המורכבות והפשטות שבי, בלי לשפוט, עם רצון עז לייצר לי עולם שיתאים למידות שלנו.

פעם הייתי צריכה רק שיעשו לי רע ויניחו לי, אני כבר לא שם. 

אני אוהבת להרגיש שלו, שייכת, חשופה, לדעת שהוא מכיר אותי ואוהב אותי בדיוק כמו שאני, פשוטה, זונה, כלבה, ילדה ומלכת העולם.

ואיזה כיף לי שמצאתי אחד כזה שלא נבהל, גם כשאני לוקחת את הרצועה ומוציאה את עצמי לטיול 😜